יום שני כ"ט בשבט תש"פ
מדוע אסור ללוש בצק לְמַצּוֹת מול חלון פתוח?
אסור ללוש בצק לְמַצּוֹת במקום שהשמש זורחת עליו, כי הבצק מתחמם מהשמש, והחוֹם מאיץ את חימוץ הבצק. ואף במקום סגור – אין ללוש מול החלון, אם השמש זורחת דרכו, ואף כאשר החלון סגור והשמש זורחת דרך הזכוכית שבחלון.
וכאשר השמים מעוננים, אין ללוש ביום במקום פתוח, או מול חלון פתוח, אף במקום שבו השמש לא היתה זורחת בשעה זו אילו השמים היו בהירים; וכגון שעומד בצד מזרח, והלישה מתבצעת לאחר חצות היום, בשעה שהשמש כבר בדרום. וטעם הדבר, משום שביום מעונן, חום השמש מתפשט ומתגבר בכל רוחות השמים, ומחמם בכל מקום. אולם, אם השמים מעוננים רק חלקית, מותר ללוש במקום שבו השמש אינה אמורה לזרוח. וראה להלן.
[שו"ע תנט, א, משנ"ב א-ה, וביה"ל ד"ה וביום; וראה ביאורים ומוספים דרשו, 5]
מדוע אסור ללוש בצק לְמַצּוֹת מול חלון פתוח?
לדעת הרמ"א, אסור ללוש בצק לְמַצּוֹת ביום, במקום סגור, מול חלון פתוח, אפילו בשעה שהשמש אינה זורחת דרכו, מחשש שהשמים יתקדרו ויתכסו בעננים, וחום השמש יתפשט בכל מקום (ראה לעיל), ומאחר והעוסק בלישה נמצא בתוך המקום הסגור, לא יבחין בהתקדרות השמים.
ועוד כתב הרמ"א, שאין להוביל קמח או מים לצורך אפיית המצות, ללא כיסוי, במקום פתוח שהשמש זורחת עליו, או בשעה שהשמים מעוננים; מפני שחימום הקמח או המים, גורם להאצת חימוץ הבצק לאחר הלישה.
ומסיבה זו – שהחום מאיץ את החימוץ – אין ללוש בצק למצות בחדר שבו עומד תנור האפייה של המצות, כאשר החום בחדר רב; ובכל מקרה, אין ללוש את המצות, או להשהותן אפילו זמן מועט, מול פתח התנור.
[שו"ע תנט, א, משנ"ב ו-י, ושעה"צ ז ו־יא]
מדוע משתמשים במקלות לצורך הכנסת הַמַּצּוֹת לתנור?
כאמוּר, חימום הבצק בעת הכנת הַמַּצּוֹת, מאיץ את חימוצו. בעבר, היו מכניסים את המצות לתנור, ומוציאים אותן, בעזרת 'מַרְדֶּה', שהוא כלי רחב המשמש להכנסת מאפים מהתנור ולהוצאתם, ובמהלך האפייה התחמם המרדה, וחימם את הבצק שהונח עליו. ובמטרה למנוע מצב זה של התחממות הבצק, עברו לפני כמאתיים וחמישים שנה להשתמש במקלות, במקום מרדה, כאשר התועלת בשינוי זה היא – שניתן להכין מספר רב של מקלות, ולהחליפם מדי פעם, על פי הצורך.
ויש שהחמירו להחליף את המקל לאחר כל הכנסה והוצאה, ולא להשתמש בו שנית עד שיצטנן לחלוטין. ויש שהחמירו עוד, שלא להשתמש באותו מקל פעמיים, דהיינו גם לאחר שהצטנן, אך להלכה אין בכך כל חשש איסור.
[משנ"ב תנט, י; ביאורים ומוספים דרשו, 8-9]