יום חמישי י"ח בשבט תש"פ
מדוע אסור ללוש את הבצק למַצּוֹת במים חמים?
אסור ללוש את הבצק למַצּוֹת במים חמים, בין אם חוממו באמצעות אש, ובין התחממו באמצעות השמש, משום שהחוֹם מֵחִישׁ את החמצת הבצק, דהיינו, שהוא עשוי להחמיץ מוקדם יותר מהזמן שקבעו חכמינו ז"ל להחמצת בצק שנילוש במים צוננים. ומטעם זה, אסור ללוש אף במים פושרים, משום שגם הם מחישים מעט את החמצת הבצק.
ו'פושרים', היינו בדרגת החוֹם של רוק הפה. ומים שחוּממו באמצעות אש והצטננו לחלוטין – נחלקו הפוסקים אם מותר ללוש בהם; ויש שהחמירו אף במים שהתחממו באמצעות השמש. ובשעת הדחק, או במקרה שכבר לשו את המצות ופסילתן כרוכה בהפסד כספי רב – ניתן להקל.
[שו"ע תנה, ג, משנ"ב כט, ל ו־לב, וביה"ל ד"ה ומים]
האם מותר לאכול בפסח מצה שנילושה במים פושרים?
בהמשך לאמוּר: מצה שנילושה במים חמים או פושרים – אסורה באכילה בפסח. אולם, יש המתירים לאוכלה כאשר כאשר הלישה נעשתה בשגגה; אם מֵחוסר שימת לב כי המים אינם צוננים, ואם מחוסר ידע כי הדבר אסור, או משכחה. וטעם ההיתר, משום שאיסור אכילת המצה בדיעבד הוא קנס שהטילו חכמים על העובר על דבריהם – שתיקנו ללוש רק במים צוננים, וכאשר עשה כן בשוגג, לא קנסוהו. ובשעת הדחק ניתן להקל כדעה זו.
ואף כאשר המצה אסורה, אין זאת אלא באכילה, אך היא מותרת בהנאה, וכן מותר להשהותה ברשותו בפסח; משום שאיסור זה אינו מחשש חמץ, אלא הוא קנס, כנ"ל, ולא הטילו את הקנס אלא בנוגע לאכילה.
[שו"ע תנה, ג, ומשנ"ב לג-לד; ביאורים ומוספים דרשו, 55]
מה דינה של מצה שנילושה במים שלא 'לנו' כדין?
כפי שלמדנו, חכמינו ז"ל תיקנו שלא ללוש את הבצק למַצּוֹת כי אם ב'מים שלנו', דהיינו, ששהו במשך בכלי במשך לילה שלם לאחר שאיבתם. ומצה שנילושה במים שלא לנו – אסורה באכילה, ויש מתירים. ולדעת הרמ"א, אם הלישה נעשתה בשגגה, המצה מותרת; ויתכן שכך הדין גם לדעת השולחן ערוך. ובכל מקרה, את מצוַת אכילת מצה בליל הסדר יש לקיים רק במצה שנילושה במים שלנו.
ומי שאין לו מים שלנו, לא יאפה מצות לפסח, מלבד הכמות הנצרכת לקיום מצות אכילת מצה בליל הסדר, ולא יטול את ידיו במשך כל ימי הפסח, אלא יאכל מאכלים אחרים; ואף ביום טוב, שבו אכילת פת היא מצוה.
[שו"ע תנה, ג, ומשנ"ב לה-לז; ביאורים ומוספים דרשו, 57]