מדוע אסור ליהודי ביום טוב להוציא לרשות הרבים עבור גוי ?

א' חשון תשפ"א -סימן תקי"ח- סעיף ב'- סעיף ג'
הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

האם מותר ליהודי לשלוח דבר לגוי על ידי גוי אחר? כיצד על האדם לנהוג כאשר צלה בשר על עץ שאינו מיועד לשיפוד?ומה הטעם שהתירו להוציא דיסקית של נרונית מכוסית זכוכית? תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות יום טוב במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ה', סימן תקי"ח סעיף ב' – ג']

אסור להוציא ביום טוב שום דבר לצורך גוי, ואפילו דברים שיש בהם צורך אוכל נפש, ומבואר בסימן תקי"ב במשנה ברורה, שדורשים מהפסוק, 'אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו ייעשה לכם' – ולא לכותים ולא לכלבים, ובביאור הלכה שם כתוב, שצורך גוי, אינו נחשב צורך היום בכלל, ואינו נחשב אפילו צורך קצת, בכדי שיהיה בזה את ההיתר של 'מתוך שהותר לצורך הותר שלא לצורך', ויש צד בביאור הלכה, שאפילו לשיטות הסוברות שעשיית מלאכת אוכל נפש ביום טוב שלא לצורך כלל יש בזה רק איסור מדרבנן ולא מדאורייתא, בכל זאת, עשיית מלאכה ביום טוב לצורך גוי, לפי כל השיטות יש בזה איסור מן התורה, משום שהתורה כותבת במפורש, לכם ולא לגוי.

אומר הרמ"א, מותר לשלוח לגוי על ידי גוי, כגון אם צריך להחזיר משכון לגוי אלים וכדומה, שמותר, ואף על פי שהוצאה לצורך גוי ביום טוב אסורה, וכל מה שאסור ליהודי לעשות, אסור לו גם לומר לגוי לעשות, ואיך מותר ליהודי לשלוח לגוי על ידי גוי ? מבאר המשנה ברורה, שסומכים בזה על הפוסקים שסוברים, שרשות הרבים שלנו היא כרמלית, וממילא יש בזה רק שבות, ואמירה לגוי היא גם שבות, ושבות דשבות במקום צורך, מותר.

אדם שצלה בשר בעץ יבש שראוי להסקה ואינו מיוחד לשיפוד, אסור לטלטל אותו לאחר הצלייה, משום שאינו כלי, ומבאר המשנה ברורה, שלאחר שצולים בעץ, הוא נעשה מאוס, והוא מוקצה מחמת מיאוס, ואפילו לדעת המתירים מוקצה ביום טוב, כאן שונה הדבר משום שזה לא כלי, וכולם מודים שכשזה מאוס, זה מוקצה, ולכן ישמוט אותו מידו במהירות, ויזיז אותו בגרירה ובטלטול מן הצד, כדי שלא יינזקו בו הרבים.

מותר לטלטל מוקצה לצורך אוכל נפש, ולעיל בהערה למשנה ברורה מהדורת 'דרשו' בסוף סימן תק"ט, מובא בשם רבי עקיבא איגר, שמותר להוציא פתילה ישנה מנר כדי להכניס בו פתילה חדשה, כיוון שמותר לטלטל מוקצה לצורך אוכל נפש, ומובא בשם ספר 'חוט שני', שגם בזמננו שאין אור הנרות נצרך עבור הסעודה כיוון שדולק אור החשמל, בכל זאת יש מקום להתיר להדליק אותם, כיון שזה נחשב לצורך אוכל נפש, מאידך, מובא בשם ספר 'שמירת שבת כהלכתה' שהוא הסתפק בדבר, אבל כיוון שייתכן שיכבה אור החשמל, אז יצטרכו להשתמש באור הנרות ולכן מותר להוציא את הפתילה, וכן מובא בשם רבי שלמה זלמן אוייערבאך, ובשם הרב אלישיב, שמותר להוציא דיסקית של נרונית מכוסית זכוכית כדי לתת בה נר חדש, משום שאין חשיבות לאותה דיסקית, וכן מובא בספר חוט שני, שהדבר מותר, כיוון שזה נחשב טלטול לצורך אוכל נפש.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים

דילוג לתוכן