באיזה אופן מותר להדליק אש ביום טוב ע"י עלי קנים ועלי גפנים שהיו מונחים בקרפף? • האם מותר להדליק אש בכלים שנשברו ביום טוב? • ומדוע כאשר נשבר הקרש שמחתים בו את האש אסור להדליק בו אש ביום טוב? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תק"א סעיפים ד' – ו' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
אע"פ שמבואר לעיל בסעיף ג', שעצים שמונחים בתוך קרפף (מקום המוקף במחיצות ללא תיקרה) מותר להביא מהם ביום טוב להדלקת אש, שונה הדבר בעלי קנים וגפנים שמונחים בתוך קרפף, שאסור לטלטל אותם ולהביא מהם ביום טוב כדי להדליק בהם את התנור וכדו', והטעם, כיוון שהרוח מפזרת אותם, אע"פ שהוא הניח אותם מערב יום טוב, בכ"ז אינו סומך דעתו עליהם כי אולי הרוח תפזר אותם, וממילא הם נחשבים למוקצה, והמ"ב מביא אפשרות נוספת, שהאיסור בזה הוא משום עימור, ויש בזה חשש משום 'מעמר', אבל אם הניח עליהם מערב יום טוב כלי כבד בכדי שהרוח לא תפזר אותם, הם נחשבים למוכנים, ומותר לטלטל אותם ביום טוב, וההיתר הזה הוא לפי שני הטעמים, שהרי לפי הטעם שהאיסור הוא משום מוקצה, א"כ מכיוון שהכין אותם מאתמול, הוא לא הסיח דעתו מהם, והם לא נחשבים כמוקצה, ולפי הטעם שאנחנו חוששים שמא הם יתפזרו ויאסוף אותם ויהיה בזה משום עימור, בזה, כיוון שהניח עליהם כלי כבד אין חשש לזה.
עצים שנשרו מן האילן ביום טוב, לא מדליקים בהם את האש, והטעם מבאר המ"ב, כיוון שבתחילת יום טוב זה היה מוקצה, ועוד, שאם נתיר לו לטלטל את העצים שנשרו מן האילן, הוא עלול לעלות לאילן ולתלוש ממנו עצים.
כלים שנשברו ביום טוב, אסורים בטלטול, ולא מדליקים בהם את האש, מכיוון שהם נחשבים 'נולד', שהרי בתחילת יום טוב הם היו כלי, ועכשיו ביום טוב עצמו הם נהפכו להיות שבר כלי, ואינם ראויים למלאכתם הראשונה, ולכן הם אסורים בטלטול, ואע"פ שכשמדליק בהם את האש, הוא לא מטלטל אותם, בכ"ז מעשה ההדלקה שעושה בכלי שנדלק על ידו, נחשב כטלטול, ואם הם ראויים למלאכתם הראשונה, כגון, שברי זכוכית שראויים לשפוך לתוכם שמן, הכלי מוגדר ככלי שלם, ומותר להדליק בו, ואדם שהדליק את האש בכלים גמורים, אחרי שהכלים הודלקו קצת, נהפכו לשבר כלי, ואסורים בטלטול משום שזה 'נולד', אבל אם הוסיף עליהם עצים מוכנים, מותר.
מותר להדליק את האש בכלים שלמים, ואע"פ שהכלי אינו ראוי להדלקת אש, בכ"ז קיימא לן, שכל הכלים ניטלים אפילו שלא לצורך התשמיש המיוחד להם, ודווקא אם אין לו עצים לצורך התבשיל, כי אם יש לו עצים אחרים והוא מדליק בכלים שלמים, עבר על 'בל תשחית', ולפעמים אסור להדליק אש אפילו בכלים שלמים, כגון באופן שגוי לקח עצים של יהודי ועשה מהם כלי ביום טוב, שזה 'נולד' שהרי זה היה עצים, ועכשיו זה כלי, וכן מותר להדליק בכלים שנשברו מערב יום טוב, אבל אם הם ראויים למלאכתם הראשונה, הרי הם ככלים שלמים, ואסור להפוך בהם לאחר שהם הודלקו קצת באש.
עץ שמחתים בו את האש, כיוון שהוא מיוחד לפעולה הזאת, הרי זה נחשב כלי, ואם נשבר ביום טוב, אסור להדליק בו.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א