דרשו
  • פרשת השבוע
    • בראשית
      • בראשית
      • נח
      • לך לך
      • וירא
      • חיי שרה
      • תולדות
      • ויצא
      • וישלח
      • וישב
      • מקץ
      • ויגש
      • ויחי
    • שמות
      • שמות
      • וארא
      • בא
      • בשלח
      • יתרו
      • משפטים
      • תרומה
      • תצווה
      • כי תשא
      • ויקהל
      • פקודי
    • ויקרא
      • ויקרא
      • צו
      • שמיני
      • תזריע
      • מצורע
      • אחרי מות
      • קדושים
      • אמור
      • בהר
      • בחוקותי
    • במדבר
      • במדבר
      • נשא
      • בהעלותך
      • שלח
      • קרח
      • חוקת
      • בלק
      • פנחס
      • מטות
      • מסעי
    • דברים
      • דברים
      • ואתחנן
      • עקב
      • ראה
      • שופטים
      • כי תצא
      • כי תבוא
      • ניצבים
      • וילך
      • האזינו
      • וזאת הברכה
  • עלונים והורדות
    • העלאת עלון
    • הורדת עלונים לשבת
    • ברכות ותפילות להורדה
    • לוח לימוד שנתי לכלל תוכניות דרשו
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
    • חבורת ש"ס מראי מקומות להורדה
  • העמוד היומי
    • חוברת עיון העמוד להורדה
    • פניני העמוד היומי
    • הרב מנחם דריימן – עברית
    • הרב דוד בוק – עברית
    • הרב אריה זילברשטיין – עברית
      • שיעורי שמע להאזנה והורדה
    • הרב דוד הופשטטר – אנגלית
    • הרב ירמיהו לעסין – אנגלית
    • הרב עמרם בינעט – אידיש
    • הרב שלמה סטרו – ספרדית
    • הרב אריאל דוד סותהון- ספרדית
    • הרב מאיר ערערא – צרפתית
    • הרב אפרים סגל – עברית
    • הרב אפרים סגל – אידיש
  • הדף היומי
    • הרב אליהו אורנשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • הרב מאיר שפרכר – מורחב
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • הרב אפרים סגל – אידיש
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • הרב אפרים סגל – עברית
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • 60 שניות על הדף היומי
  • דף היומי בהלכה
    • הרב אריה זילברשטיין – עברית
    • הרב אפרים סגל – אידיש
    • הרב אפרים סגל – עברית
    • הרב אריה זילברשטיין גרסא מקוצרת – עברית
    • הרב אריה זילברשטיין גרסא מלאה – עברית
    • הרב דניאל אברהם – ספרדית
    • הרב ישראל גנס – עברית
    • הרב אפרים סגל – אידיש
    • הרב שלמה פריינד – אידיש
    • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
    • הרב יונה פיינהנדלר – הלכות שבת
    • סיכום הלכות שבועי
  • תלמוד ירושלמי
    • להורדת חוברות קנין ירושלמי ופרטי התכנית
    • הרב אליהו אורנשטיין- עברית
      • שיעורי שמע להאזנה והורדה
    • הרב יצחק שאול קנייבסקי- עברית
      • שיעורי שמע להאזנה והורדה
    • הרב שמעון שפיצר- אידיש
    • שיעורי 'הדף היומי בתלמוד ירושלמי' להאזנה ולהורדה – הרב עמרם בינעט
  • חנות המבצעים שלנו
  • 0 פריטים₪0.00
  • הלימוד היומי ב'דרשו'
  • מידע לנבחני "דרשו"
  • מפת קו התוכן
  • רישום לתוכניות הלימוד
  • חדשות ‘דרשו’
  • אוצרות האתר
    • גלרית דרשו
    • וידאו שחייבים לראות
    • יארצייט של צדיקים וגדולי ישראל
    • דרשות
    • שיעורי דרשו לשמיעה והורדה
    • קול העם
    • על הניסים
    • על דא ועל הא
    • כתבות וראיונות
      • אנשים מספרים
    • גדולי ישראל
      • יהלומים מגדולי ישראל
    • חגים ומועדים
      • ראש השנה
      • יום כיפור
      • סוכות
      • חנוכה
      • עשרה בטבת
      • ט"ו בשבט
      • פורים
      • פסח
      • ל"ג בעומר
      • ספירת העומר
      • חג השבועות
      • בין המצרים
      • תשעה באב
      • אלול
    • המוסר היומי
      • חפצים בחיים
      • קנין חכמה
    • סיפורי צדיקים
      • סיפורים קצרים
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • חמישה דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • סגולות וישועות
    • בחצרות החסידים
      • גלריות בחצרות החסידים
      • חלקינו בתורתך – דושנסקיא
      • תורתך שעשועי – תולדות אהרן
      • כי הם חיינו – ויזניץ
      • ועד קביעת עיתים לתורה – צאנז
      • יגדיל תורה – בעלזא
    • ימי זכרון יארצייט הילולא של צדיקים וגדולי ישראל
  • חגים ומועדים
    • ראש השנה
    • יום כיפור
    • סוכות
    • חנוכה
    • עשרה בטבת
    • ט"ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • ל"ג בעומר
    • חודש אייר
    • חג השבועות
    • בין המצרים
    • תשעה באב
  • צור קשר
    • אודות ‘דרשו’
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולי הלימוד השונים של ‘דרשו’
    • הפותח בכל יום – המייל היומי של דרשו
דף הבית מאמרים כתבות וראיונות טורים ודעות בני התורה התגלו בימי המגפה במלוא יופיים עת המשיכו לשבת על התורה ועל העבודה, זה במרפסתו וזה בחדרו, זה בחצר וזה על הגג…

בני התורה התגלו בימי המגפה במלוא יופיים עת המשיכו לשבת על התורה ועל העבודה, זה במרפסתו וזה בחדרו, זה בחצר וזה על הגג…

אולי, כמו שמדברים על אימוץ מודל החתונות, כך נאמץ את מודל הלימוד האישי?
א' סיון תשפ"ב
הצטרפו למייל היומי הצטרפו ללומדי הדף היומי בהלכה

הרב מרדכי נויגרשל שליט"א

"אם בחוקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו… ורדפו מכם חמשה ומאה ומאה מכם רבבה ירדופו".

וברש"י: "וכי כך הוא החשבון והלא לא היה צריך לומר אלא מאה מכם שני אלפים ירדופו… אלא אינו דומה מועטין העושין את התורה למרובים העושין את התורה".

התורה מדברת על ניצחון בשדה הקרב. הרודפים הם החיילים הקרביים הרודפים אחרי האויב הניגף במלחמה. והתורה מבטיחה
שחמשה ירדפו מאה מן האויב ומאה ירדפו רבבה (כפי שראינו פעמים רבות מספור במלחמות שהיו בעשרות השנים האחרונות
בארץ ישראל), ועל כך קשה שהחשבון אינו עולה יפה והיה לרש"י לומר "אינו דומה מעטים העושים את המלחמה למרובים העושים
את המלחמה". ורש"י לא אמר זאת, הוא מדבר על לומדי התורה  כיון שלומדי התורה הם-הם העושים את המלחמה כמו שאומרת
הגמרא במסכת סנהדרין, "אמר רבי אבא בר כהנא אילמלא דוד לא עשה יואב מלחמה ואילמלא יואב לא עסק דוד בתורה" (סנהדרין
מט ע"א). לומדי התורה הם-הם הנותנים את הכח ללוחמים, וזאת גם בעת שהלוחמים הם לוחמי בית דוד עליהם אמרו "שלא טעמו
טעם חטא", גם הם היו זקוקים לגיבוי של לומדי תורה על לומדי תורה אלה אמר רש"י שלימוד תורה ברבים ערכו רב יותר מסך הכל של היחידים ופרופורציה היא – פי חמש. כלומר אותו מספר אנשים הלומדים יחד יוצרים אפקט המגן על הלוחמים פי חמשה יותר מאשר אם אותם לומדים עצמם היו לומדים כל אחד לבדו בביתו.

הדברים נאמרים בזמן זה בו עלולה להיכנס ללב מחשבה: הרי רבים מבני התורה התגלו בימי המגפה במלוא יופיים עת המשיכו לשבת על התורה ועל העבודה איש על מחנהו ואיש על דגלו, זה במרפסתו וזה בחדרו, זה בחצר וזה על הגג, איש איש ומסכתו בפניו וגמרתו לפניו. מדוע צריכים אנו להתאמץ ולחזור לבתי המדרש הצפופים והמלאים? אולי, כמו שמדברים על אימוץ מודל החתונות, כך
נאמץ את מודל הלימוד האישי?  אומר רש"י, אינו דומה מעטים העושים את התורה למרובים העושים את התורה.

הצבור הוא הרבה יותר מסך הכל של סכום אנשיו. ולא רק בגלל ההרגשה של צבור, אלא הרבה יותר מזה.

איך זה עובד? כיצד ריכוז הצבור לקבוצה במקום אחד יוצר ריכוז של כח שהוא הרבה יותר (לפי הפסוקים ורש"י כאמור – פי
חמשה) מסך הכל של הכוחות של כל אחד ואחד.

"אפקט הקוף המאה"

את כוחם המיוחד של הרבים מצינו תחומים רבים ולאו דווקא בקדושה. בזמנו כשזיכני הקב"ה לעמוד ערש היוולדה של מה שמכונה
היום "תנועת התשובה" ולהימנות בין אלה שיצרו את תוכנית ההרצאות בסמינריונים הידועים לתהילה, היינו עורכים ארבעה סמינריונים ארוכים בשנה.

בכל אחד מהסמינריונים האלה השתתפו כמאה – מאה וחמישים אנשים. היה זה מעין מעמד הר סיני, את העוצמה יכלו לחוש באוויר. רובם של המשתתפים החלו לשמור מצוות וללמוד תורה, ואנו – היינו כחולמים. יחד עם זאת חישבנו כמה זמן יעבור עד שהתופעה תהפוך למשמעותית ותכלול רבים מאד, שלא לדבר על כלל העם. התוצאה של החישוב היתה מדכאת – בהתאם לקצב שראינו, הדבר
ייקח זמן ארוך עד מאד… ואז נזכרנו במה שמכונה בפסיכולוגית ההמונים: "אפקט הקוף המאה"

המושג נוצר ביפן. חוקרים עקבו אחרי מושבה של קופים להם סיפקו בטטות, הקופים אהבו את הבטטה אך סבלו מהחול והלכלוך
שעליה, קוף צעיר אחד הפיל בטעות בטטה למים וכשהוציאה הבחין כי היא טעימה יותר. מאז החל מיזמתו לשטוף את הבטטות
שהגיעו לידו. הוא הראה את התגלית לחבר שגם החל לחקותו ושטף את שלו במים, ולאט לאט התפשט הרעיון בקצב כמעט קבוע אחרי שבוע – עשרה קופים שטפו, אחרי שבועיים עוד כמה, ואם הייתה הבשורה ממשיכה להתפשט בקצב הזה היו עוברות שנים עד שכל אלפי הקופים היו שוטפים את בטטותיהם. ואולם ברגע שהקוף המאה עשה זאת, למחרת כל המושבה עשתה כמוהו… כאן נולד המושג.

רעיון אינו מתפשט בטור הנדסי אלא על-פי עקרון "הקוף המאה", ברגע שעוברים מסה קריטית מסוימת הדבר פורץ החוצה. ללמדנו שלקבוצה יש כח רב יותר לאין שיעור מאשר סך הכח של מרכיביה.

"כולם עושים"…

ואולם, אם כוונת רש"י היתה ללמדנו עובדה פסיכולוגית זו הנכונה בכל תחום היה עליו לומר "אינו דומה מעטים העושים את המלחמה לרבים העושים את המלחמה" ורש"י לא אמר זאת אלא אמר "אינו דומה מעטים העושים את התורה לרבים העושים את התורה".
רש"י בא ללמדנו כי אצלינו מדובר מלבד זאת בדבר הרבה יותר עמוק. אין מדובר כאן בהשפעה סביבתית פסיכולוגית והרגשת
"הרבה" או "כולם עושים, כולם אומרים" הפועלת פעולתה בדרך הטבע. כאן מדובר בתופעה המיוחדת לתורה. כל אדם מישראל יש בו את בחינת הסגולה עליה הכריז הקב"ה במעמד הר סיני "והייתם לי סגולה מכל העמים", גם אם אינו לומד תורה ואף אם אינו שומר מצוות ועובר עבירות – ישראל הוא. כשהוא מפנה לבו כמשכן לקדושה בבחינת "בלבבי משכן אבנה" העוצמה מתרחבת, שהרי מלבד היותו "סגולה" בנה הוא משכן לאלוקים בלבו. אבל כדי להיות "ממלכת כהנים וגוי קדוש".

צריך "מרובים העושים את התורה". למרובים העושים את התורה יש משמעות מיוחדת וכח מיוחד שחורגים מסך הכל של היחידים
המרכיבים את המרובים, הם בבחינת "עדה" ובבחינת "ממלכת כהנים וגוי קדוש". ולכן, ברגע שהדבר יתאפשר מבחינת הוראות הבטיחות הבריאותיות נחזור כולנו למתכונת של רבים העושים את התורה ונצפה שאכן ההשפעה תתגבר בהתאם ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים.

לימוד ציבור שבועות תורה

אולי גם יעניין אותך

"רשמתי את הסכומים הנדרשים לי למחר, עתה אניח דף זה בפינה, ויחד נישא עינינו למרום"..
מדוע הסמיכה התורה את פרשת המועדים לאחר הקרבנות וציווי שבת?
מה קרה לבנו של הנהג שהסכים לברך 'שהכל' תמורת 3 וחצי שקלים? ומה חיפש האדמו"ר מבלאז'וב בחנות הלבשה בשדרת העסקים במנהטן 
יום אחד התקיים בטלז-סטון מעמד הנחת אבן הפינה לישיבת טלז, ושני האברכים הצעירים הוזמנו לארוע
"באו שניים לדין תורה, שניהם רצו לתרום לתרום את ארון הקודש העצום שישכון בהיכל הענק..."
השיב לו מרן זצ"ל ובת צחוק נסוכה על פניו: 'אני השדכן!'...

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

ביטול

פוסטים נוספים

הצטרפו לקבלת המייל היומי שלנו – מדהים ומרגש – אחד ביום
החדשים באתר
על דא ועל הא

"רבי", מירר הנהג בבכי, "מאיפה אקח את הסכום הדרוש כדי להשיא את בתי בכבוד?"

ה'מגבית' של מרן פוסק הדור הרב וואזנר זצ"ל

על דא ועל הא

"'בתי', אמר לה ברוגע, 'האם שכחת איזה יום היום? היום ר"ח אדר! חודש שבו המזל של עמ"י עולה וגובר"

חודש אדר: הזמן לניסים מעל הטבע

על דא ועל הא

"האורח ניסה להיטמע בביהמ"ד מבלי למשוך תשומת לב, אך עיניו של רבן של ישראל קלטו אותו מיד..."

עבודת חודש אדר אצל מרן ה'חפץ חיים' זי"ע

על דא ועל הא

"החסידים ציפו לראות את הרבי במצבו הרגיל – מאופק, רציני ושקוע בתורתו ובעבודתו הטהורה. אך באותו צהריים קרה דבר שהפתיע את כולם..."

האדמו"ר בעל ה'אמרי אמת' זי"ע על השמחה בחודש אדר

מבקש שלמה דסקל
00:00
--:--
  • 1. מבקש - שלמה דסקל
  • 2. הדרן - אברמי רוט ומקהלת שירה חדשה
  • 3. ולירושלים - שלמה דסקל
  • 4. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 5. צמאה - אייזיק האניג
  • 6. בדברי תורה - הרב ירמיה דמן
  • 7. אחינו - אברמי רוט
  • 8. והוא א-לי - אלי לאופר, אפרים מנת, מקהלה
  • 9. דרשו - שלמה דסקל
  • 10. לדור - אברמי רוט
  • 11. ויהיו בנינו - סולן: רולי דיקמן. מקהלת בני בישיבות ומקהלת שירה חדשה
  • 12. מחרוזת פתיחה - אפרים מנת, ר' משה דמן, מקהלה.
  • 13. השבעתי - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה, אפרים מנת.
  • 14. מבקש - ר' יעקב דסקל
  • 15. כי יש בתורה - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 16. אב הרחמים - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה.
  • 17. הדרן - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 18. ולירושלים - ר' יעקב דסקל
  • 19. מחרוזת ריקודים - ר' יעקב דסקל
  • 20. תנא דבי - אייזיק האניג
  • 21. שערי צין - אלי הרצליך
  • 22. דרשו השם ועזו - שלמה כהן
  • 23. בתורה הקדושה - מקהלת מלכות
  • 24. ובמקהלות - מקהלת מלכות
  • 25. כנשר - אייזיק העניג
  • 26. ותערב לפניך - ירמיה דמן
  • 27. יתגבר כארי - שלמה כהן
  • 28. תנא דבי אליהו - אייזיק העניג
  • 29. שערי ציון - אלי הרצליך
  • 30. מה אשיב - אהרלה סמט
  • 31. כל העולם - אהרלה סמט
  • 32. אם היו - אהרלה סמט
  • 33. אנא אמצאך - שלמה כהן
  • 34. לולי תורתך - שלמה כהן
  • 35. מלך רופא נאמן - שלמה כהן
  • 36. צמאה נפשי - אייזיק העניג
  • 37. אתה הראת לדעת - אייזיק העניג
  • 38. כתר - אייזיק העניג
  • 39. ולירושלים - יענקי דסקל
  • 40. מעוז צור - שלמה כהן, אלי לאופר
  • 41. אחינו - אייזיק האניג
  • 42. מבקש - שלמה דסקל
  • 43. צמאה - אייזיק האניג
  • 44. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 45. אני מאמין - יעקב דסקל
  • 46. ולירושלים - אייזיק האניג
  • 47. דרשו - שלמה דסקל
  • 48. קדשינו - יעקב דסקל
  • 49. והוא קלי - אלי לאופר, אפרים מנת
  • 50. לדור - אברהמי רוט
  • 51. דרשו ה' ועוזו
  • 52. ניגוני התעוררות
  • 53. מחרוזת: אבינו אב הרחמן, נר לרגלי, הנה אנוכי
  • 54. יהא רעווא
  • 55. מחרוזת: ימים על ימי מלך, כי אורך ימים, אשרי מי, אמת מה נהדר.
  • 56. כד יתבין
  • 57. אבינו מלכנו
  • 58. אורך ימים - סיום הש"ס תש"פ - אהרלה סמט, זאנוויל וינברגר
  • 59. בזכות התורה ולומדיה ינצל העולם - סיום הש"ס תש"פ - מוטי שטיינמץ
שאל את הרב לקראת שבת ש"ס אונליין חנות דרשו הישיבה הוירטואלית
  • תוכן ושיעורים באתר
    • דף היומי - הרב אורנשטיין
    • דף היומי - הרב שפרכר
    • דף היומי – הרב סגל
    • דף היומי באידיש – הרב סגל
    • דף היומי באנגלית – הרב לובינשטיין
    • דף היומי צרפתית – הרב מגנוז
    • דף היומי בהלכה – הרב זילברשטיין
    • דף היומי בהלכה אידיש –הרב סגל
    • הדף היומי בהלכה בצרפתית - הרב מגנוז
    • תקצירי הדף היומי – הרב חיים דוד קובלסקי שליט"א
    • שומעים ‘דרשו’
    • מסכת שביעית - משניות מבוארות
    • תקצירי הדף היומי בהלכה
    • Daf HaYomi de Halaja en Español
    • הלכה למעשה לשבת קודש
  • מידע לנבחני דרשו
    • שיעורי ‘דף היומי בהלכה’ ברחבי הארץ
    • תוכניות דרשו
    • המבחנים הבאים ב’דרשו’
    • רשימת מוקדי המבחנים
    • לוח מבחנים לשנת תשפ”ג
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
    • לוח הדף היומי בהלכה להורדה
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולים
    • לוח דף היומי בבלי
    • בדיקה אוטומטית ציונים מבחנים
    • 60 שניות מרתקות על הדף היומי
    • מבחן לדוגמא
  • שבת קודש
    • כניסת שבת ויציאת שבת ברחבי הארץ
    • לקראת שבת מלכתא
    • פרשת השבוע
    • הורדת עלונים לשבת
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • וידאו לקראת שבת
    • אוגדן עלוני השבת
    • סט לקראת שבת 5 כרכים
    • שו"ת בהלכות שבת
  • שומעים דרשו
    • שיעורי תורה
    • תכניות וראיונות
    • שירי דרשו
    • חגים ומועדים
    • הסיפור היומי
    • אירועי דרשו
    • הפותח בכל יום
    • פרשת השבוע
    • תפילת השל"ה
    • פרשת המן
    • ברכת המזון
    • נשמת כל חי
  • המיוחדים שלנו
    • חנות דרשו
    • שאל את הרב
    • על דא ועל הא
    • פרשת השבוע
    • 5 דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • המוסר היומי
    • בחצרות החסידים
    • מאמרים
    • כתבות וראיונות
    • חדשות ‘דרשו’
    • חגים ומועדים
    • סגולות וישועות
    • וידאו לצפיה
    • וידאו שחייבים לראות
    • סיפורים קצרים
    • סיפורי צדיקים
משרדי דרשו
02-560-9000
פקס 02-6540269
כתובת האימייל של המשרד: [email protected]
כתובת למשלוח
דברי דואר: ת.ד. 39061, מיקוד 9139001
קו השיעורים של דרשו
077-2222-666 או 4992*
ייעוץ לבני הישיבות
1800-20-18-18
דרשו אנגליה
020-8050-2615
אתר דרשו הוקם ונבנה לזיכוי הרבים וללא כוונות רווח על ידי עמותת דרשו
כל הזכויות שמורות. לתשומת לבכם: על כל התמונות המוצגות באתר חלים זכויות יוצרים ואין להשתמש בכל שימוש שהוא ללא היתר בכתב.

הנהלת אתר דרשו מודיעה בזאת על כוונתה לעשות שימוש ביצירות יתומות לפי סעיף 27א לחוק זכות יוצרים.
יצירות יתומות הן יצירות המופצות ברשתות החברתיות וברשת המקוונת ואשר בעל זכויות היוצרים בהן לא ידוע או לא אותר.
אנו עושים מאמצים מרובים על מנת לאתר את בעלי הזכויות, ולתת קרדיט הולם עבור השימוש ביצירות.
אם עשינו שימוש ביצירה שבבעלותכם בהתאם להוראות סעיף 27א לחוק, אתם רשאים לפנות בהודעה אלינו על מנת שנחדול מהשימוש בצילום
וזאת בכתובת הדוא''ל: [email protected]
Created by JewTech
מפת תוכן
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיותניגודיות
  • רקע בהיררקע בהיר
  • קו תחתי לקישוריםקו תחתי לקישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס
  • מפת אתרמפת אתר