בני התורה התגלו בימי המגפה במלוא יופיים עת המשיכו לשבת על התורה ועל העבודה, זה במרפסתו וזה בחדרו, זה בחצר וזה על הגג…

הרב מרדכי נויגרשל שליט"א

"אם בחוקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו… ורדפו מכם חמשה ומאה ומאה מכם רבבה ירדופו".

וברש"י: "וכי כך הוא החשבון והלא לא היה צריך לומר אלא מאה מכם שני אלפים ירדופו… אלא אינו דומה מועטין העושין את התורה למרובים העושין את התורה".

התורה מדברת על ניצחון בשדה הקרב. הרודפים הם החיילים הקרביים הרודפים אחרי האויב הניגף במלחמה. והתורה מבטיחה
שחמשה ירדפו מאה מן האויב ומאה ירדפו רבבה (כפי שראינו פעמים רבות מספור במלחמות שהיו בעשרות השנים האחרונות
בארץ ישראל), ועל כך קשה שהחשבון אינו עולה יפה והיה לרש"י לומר "אינו דומה מעטים העושים את המלחמה למרובים העושים
את המלחמה". ורש"י לא אמר זאת, הוא מדבר על לומדי התורה  כיון שלומדי התורה הם-הם העושים את המלחמה כמו שאומרת
הגמרא במסכת סנהדרין, "אמר רבי אבא בר כהנא אילמלא דוד לא עשה יואב מלחמה ואילמלא יואב לא עסק דוד בתורה" (סנהדרין
מט ע"א). לומדי התורה הם-הם הנותנים את הכח ללוחמים, וזאת גם בעת שהלוחמים הם לוחמי בית דוד עליהם אמרו "שלא טעמו
טעם חטא", גם הם היו זקוקים לגיבוי של לומדי תורה על לומדי תורה אלה אמר רש"י שלימוד תורה ברבים ערכו רב יותר מסך הכל של היחידים ופרופורציה היא – פי חמש. כלומר אותו מספר אנשים הלומדים יחד יוצרים אפקט המגן על הלוחמים פי חמשה יותר מאשר אם אותם לומדים עצמם היו לומדים כל אחד לבדו בביתו.

הדברים נאמרים בזמן זה בו עלולה להיכנס ללב מחשבה: הרי רבים מבני התורה התגלו בימי המגפה במלוא יופיים עת המשיכו לשבת על התורה ועל העבודה איש על מחנהו ואיש על דגלו, זה במרפסתו וזה בחדרו, זה בחצר וזה על הגג, איש איש ומסכתו בפניו וגמרתו לפניו. מדוע צריכים אנו להתאמץ ולחזור לבתי המדרש הצפופים והמלאים? אולי, כמו שמדברים על אימוץ מודל החתונות, כך
נאמץ את מודל הלימוד האישי?  אומר רש"י, אינו דומה מעטים העושים את התורה למרובים העושים את התורה.

הצבור הוא הרבה יותר מסך הכל של סכום אנשיו. ולא רק בגלל ההרגשה של צבור, אלא הרבה יותר מזה.

איך זה עובד? כיצד ריכוז הצבור לקבוצה במקום אחד יוצר ריכוז של כח שהוא הרבה יותר (לפי הפסוקים ורש"י כאמור – פי
חמשה) מסך הכל של הכוחות של כל אחד ואחד.

"אפקט הקוף המאה"

את כוחם המיוחד של הרבים מצינו תחומים רבים ולאו דווקא בקדושה. בזמנו כשזיכני הקב"ה לעמוד ערש היוולדה של מה שמכונה
היום "תנועת התשובה" ולהימנות בין אלה שיצרו את תוכנית ההרצאות בסמינריונים הידועים לתהילה, היינו עורכים ארבעה סמינריונים ארוכים בשנה.

בכל אחד מהסמינריונים האלה השתתפו כמאה – מאה וחמישים אנשים. היה זה מעין מעמד הר סיני, את העוצמה יכלו לחוש באוויר. רובם של המשתתפים החלו לשמור מצוות וללמוד תורה, ואנו – היינו כחולמים. יחד עם זאת חישבנו כמה זמן יעבור עד שהתופעה תהפוך למשמעותית ותכלול רבים מאד, שלא לדבר על כלל העם. התוצאה של החישוב היתה מדכאת – בהתאם לקצב שראינו, הדבר
ייקח זמן ארוך עד מאד… ואז נזכרנו במה שמכונה בפסיכולוגית ההמונים: "אפקט הקוף המאה"

המושג נוצר ביפן. חוקרים עקבו אחרי מושבה של קופים להם סיפקו בטטות, הקופים אהבו את הבטטה אך סבלו מהחול והלכלוך
שעליה, קוף צעיר אחד הפיל בטעות בטטה למים וכשהוציאה הבחין כי היא טעימה יותר. מאז החל מיזמתו לשטוף את הבטטות
שהגיעו לידו. הוא הראה את התגלית לחבר שגם החל לחקותו ושטף את שלו במים, ולאט לאט התפשט הרעיון בקצב כמעט קבוע אחרי שבוע – עשרה קופים שטפו, אחרי שבועיים עוד כמה, ואם הייתה הבשורה ממשיכה להתפשט בקצב הזה היו עוברות שנים עד שכל אלפי הקופים היו שוטפים את בטטותיהם. ואולם ברגע שהקוף המאה עשה זאת, למחרת כל המושבה עשתה כמוהו… כאן נולד המושג.

רעיון אינו מתפשט בטור הנדסי אלא על-פי עקרון "הקוף המאה", ברגע שעוברים מסה קריטית מסוימת הדבר פורץ החוצה. ללמדנו שלקבוצה יש כח רב יותר לאין שיעור מאשר סך הכח של מרכיביה.

"כולם עושים"…

ואולם, אם כוונת רש"י היתה ללמדנו עובדה פסיכולוגית זו הנכונה בכל תחום היה עליו לומר "אינו דומה מעטים העושים את המלחמה לרבים העושים את המלחמה" ורש"י לא אמר זאת אלא אמר "אינו דומה מעטים העושים את התורה לרבים העושים את התורה".
רש"י בא ללמדנו כי אצלינו מדובר מלבד זאת בדבר הרבה יותר עמוק. אין מדובר כאן בהשפעה סביבתית פסיכולוגית והרגשת
"הרבה" או "כולם עושים, כולם אומרים" הפועלת פעולתה בדרך הטבע. כאן מדובר בתופעה המיוחדת לתורה. כל אדם מישראל יש בו את בחינת הסגולה עליה הכריז הקב"ה במעמד הר סיני "והייתם לי סגולה מכל העמים", גם אם אינו לומד תורה ואף אם אינו שומר מצוות ועובר עבירות – ישראל הוא. כשהוא מפנה לבו כמשכן לקדושה בבחינת "בלבבי משכן אבנה" העוצמה מתרחבת, שהרי מלבד היותו "סגולה" בנה הוא משכן לאלוקים בלבו. אבל כדי להיות "ממלכת כהנים וגוי קדוש".

צריך "מרובים העושים את התורה". למרובים העושים את התורה יש משמעות מיוחדת וכח מיוחד שחורגים מסך הכל של היחידים
המרכיבים את המרובים, הם בבחינת "עדה" ובבחינת "ממלכת כהנים וגוי קדוש". ולכן, ברגע שהדבר יתאפשר מבחינת הוראות הבטיחות הבריאותיות נחזור כולנו למתכונת של רבים העושים את התורה ונצפה שאכן ההשפעה תתגבר בהתאם ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים.