מבוי הפרוץ משני צדדים

כ"ד באדר ב תשע"ט - סימן שס"ד- סעיף א'

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

 


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



מדוע מבוי המפולש אינו ניתר ע"י לחי או קורה?מה הדין באופן שמצד אחד המבוי מפולש לרה"ר ומצד שני מפולש לחצר שאינה מעורבת? וכיצד מתקנים חצר מפולשת? שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימן שס"ד סעיף א' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

מבוי המפולש, דהיינו, שיש לו שני מחיצות משני צדיו, אבל בשני ראשיו הוא פרוץ לרה"ר או לכרמלית, אינו ניתר בלחי או בקורה, אלא צריך לסגור את ראשו האחד בצורת הפתח, וראשו השני ניתר בלחי או קורה, וטעם הדבר הוא, כיוון שמה שחז"ל התירו בלחי או בקורה, זה רק במבוי המוקף בג' מחיצות וברוח הרביעית הוא פרוץ, אבל מבוי המוקף רק משני צדיו, ובשני צדיו האחרים הוא פרוץ, חז"ל לא התירו בו לחי או קורה, אלא צריך קודם לסגור את אחד מראשי המבוי בצורת הפתח, וזה נחשב כמחיצה, וכאשר הוא מוקף מג' רוחותיו, ניתר בלחי או בקורה.

מבוי המפולש שיש לו שני כתלים משני צדיו, וראשו האחד פתוח לרה"ר או לכרמלית, וראשו האחר פתוח לחצר שאינה מעורבת, אע"פ שחצר שאינה מעורבת מוגדרת כמקום האסור, ואוסרת בטלטול על המבוי כיוון שהיא לא השתתפה עם בני המבוי, אבל ראש המבוי הפתוח לחצר שאינה מעורבת לא מוגדר כמבוי המפולש, כיוון שחצר שאינה מעורבת, אמנם היא אוסרת בטלטול את בני המבוי, אבל היא גדורה במחיצות, והמחיצות של החצר מקיפות גם את המבוי, וצריך להפריד ע"י לחי או קורה את דיורי החצר מדיורי המבוי, אבל לא צריך צורת הפתח, כיוון שיש לחצר מחיצות, ומביא המ"ב צד, שאולי צריך רק לחי ולא קורה.

מבוי שאין לו את דיני מבוי אלא הוא מוגדר כחצר, א"כ חצר גם אם מפולשת משני צדיה לרה"ר או לכרמלית, מספיק לתקן אותה בפס ד', או בשני פסים של משהו משני הצדדים.

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים