לקחת טלית מחבר למשך תקופה – האם אתה רשאי לברך עליה?

בפרשת השבוע נשנית מצות ציצית, בלשון זו: "גְּדִלִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹת כְּסוּתְךָ אֲשֶׁר תְּכַסֶּה בָּהּ". ודרשו חכמינו ז"ל: "כסותך - ולא כסות אחרים". לפיכך, השואל או שוכר בגד בן ארבע כנפות, פטור מלקשור בו חוטי ציצית, אולם, אם הבגד נמצא ברשותו שלשים יום רצופים, חייב מדרבנן לקשור בו חוטי ציצית, מפני שנראית כשֶׁלוֹ, ויברך עליה. ואף לפני שלשים יום רשאי לקשור בבגד חוטי ציצית, ויש אומרים שאף רשאי לברך עליה.

והשואל מחבירו טלית לתפילת שחרית או למשך תקופה, לדעת רוב הפוסקים חייב לברך עליה, משום שאנו אומדים את דעת המשאיל שכוונתו לתת את הבגד לשואל לשם קיום המצוה, וממילא כוונתו להקנותו לו במתנה על מנת להחזיר, כדי שתחשב אצלו כ'כסותך' ויוכל לקיים בה את המצוה, ואם לא החזיר את הבגד כפי שקיבלו, בטלה ה'מתנה' למפרע. ולכתחילה ראוי לבקש מהמשאיל שיתננה לו במתנה על מנת להחזיר.

והשואל מחבירו טלית כדי לעלות לתורה, או לישא כפים, וכדומה - נחלקו הפוסקים אם מברך עליה, ועל כן ראוי שיכוון שלא לקנות את הטלית, שכן באופן זה לכל הדעות אינו מברך. ובטלית של ציבור - אם מכוון בלבישתו גם לשם מצוה, צריך לברך עליה אף כשמתעטף בה רק כדי לעלות לתורה וכדומה, ויש שכתבו שספק אם מברך, והוסיפו כי עדיף שישאל טלית מאחר ויכוון שלא לקנותה, כנ"ל.

וסופו של מקרא: "אשר תכסה בה", וכתבו הפוסקים שמפסוק זה יש ללמוד שדוקא בגד שנועד לכסות את הגוף חייב בציצית, אבל בגד שנועד לכיסוי הראש או הצוואר בלבד, פטור מציצית. וכן בגד שאינו מיועד בעיקרו ל'הנאת לבישה', כגון סינר, חגורה וכדומה, פטור מציצית. ובגד שנועד רק לכבוד ולא להגנה מפני הקור או החום, נחלקו הפוסקים אם חייב בציצית, וטוב להחמיר ולעגל את אחת מקרנותיו.

ובגדי הציצית שבזמננו, שאינם מיועדים להנאת לבישה ואין לובשים אותם אלא לשם מצוה, חייבים בציצית משום ש'פסיק רישא' הוא שהאדם נהנה בלבישתם כדרך שנהנים מכל מלבוש. אכן, יש מן הראשונים שכתב כי פְּטור זה של בגד שאינו מיועד להנאת לבישה הוא אף במקרה שהאדם נהנה בלבישת בגד זה, ולדעתו יש לומר שגם בגד שנועד ללבישה לשם כבוד - והוא הדין לשם מצוה - חייב בציצית.

[שו"ע או"ח יד, ג, משנ"ב ט-יב, וביה"ל ד"ה שאלה; שו"ע שם י, יא, וביה"ל ד"ה סודר; ביאורים ומוספים דרשו, 26]