באיזה שלב מן האפייה נהגו למשוח את העיסה במי פירות? • האם מי ביצים נחשבים מי פירות? • ומדוע הלש במי פירות יעשה את העיסה פחות משיעור עישרון? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תס"ב סעיפים ד' – ה' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
מי ביצים ושאר משקים, נחשבים כמי פירות לעניין זה שאם לשו בהם את העיסה, הם אינם מחמיצים את העיסה, ומבאר המ"ב, שהחידוש בכך שמי ביצים דינו כשאר משקים הוא, כיוון שמי ביצים דרכם להתפיח את העיסה, הייתי חושב שהם מחמיצים את העיסה, קמ"ל שלא, ואין זה חימוץ.
כל שאינו מתולדות המים, אינו מחמיץ, ויתבאר לקמן.
אומר הרמ"א, במדינות אלו נוהגים שלא ללוש במי פירות ואע"פ שאינם מחמיצים, כיוון שחוששים לפוסקים הסוברים שמי פירות כשלעצמם מחמיצים את העיסה, וכן חוששים שמא נתערב בהם מעט מים וממילא זה מחמיץ וכמו שנתבאר, ואפילו לקטף את המצות אין נוהגים, דהיינו, לא ימשח את המצות במי פירות, ואפילו שהמשיחה היא דבר מועט, ורק לאחר אפייתם בעודם חמים, נוהגים למשוח את המצות במי פירות, אבל לא לפני האפייה.
אין ללוש במי פירות, אא"כ מדובר בחולה או זקן הצריכים לכך, אבל כאשר מדובר במי פירות המעורבים עם מים, אין ללוש לכתחילה אפילו בשעת הדחק.
אדם הלש עיסה במי פירות, טוב לעשות אותה פחות משיעור עישרון, כדי לא להתחייב בחלה, ומבאר המ"ב, שכאשר אדם לש עיסה בז' משקים שהם י"ד שח"ט דם (יין, דבש, שמן, חלב, טל, דם, מים) הדין הוא, שהם מכשירים את המאכל לקבל טומאה, ואדם הלש עיסה במי פירות שלא מז' משקין, העיסה טהורה, וכאשר הוא מפריש ממנה חלה, היא טהורה, ואין מה לעשות בחלה זו, וא"א לתת לכהן לאכול, כי רובם טמאי מת, וכן א"א לשרוף אותה, כיוון שלא שורפים קדשים טהורים, ולכן, במשך השנה אין את הבעיה, כי גם מי שרוצה ללוש עיסה במי פירות, שיערב לתוכה מים, והמים שבמי פירות, מכשירים את העיסה לקבל טומאה, אבל בפסח שא"א לערב מים בתוך המי פירות, וא"כ העיסה תהיה טהורה, ואסור ללוש אותה ומה יעשו איתה? ולכן אומר השו"ע, טוב ללוש פחות משיעור עישרון, וזה לא חייב בחלה, וממילא אין את הבעיה מה לעשות עם החלה הטהורה.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א