לפתע הרים ה'מת' הרים את ידו וסימן לרופא להפסיק להתעסק בו. "לך קוראים חיים מאיר?" – הוא שואל. הרופא נדהם לחלוטין. זהו אמנם שמו היהודי, אבל אין אדם בעולם שקורא לו כך

בימים ההם בזמן הזה

יש המתעוררים לשאול, כיצד מבינים את נוסח התפילה "בימים ההם בזמן הזה", איך בזמן הזה, בימים שאנו חיים בהם – רואים נסים? כל הסיפורים של הנסים הם על אירועים שקרו בעבר – פעם היתה קריעת ים סוף, וכל עם ישראל עברו בתוך הים ביבשה; נסי הכניסה לארץ ישראל, והנסים שהיו בבית המקדש וכו'. מדוע רק הדורות ההם ראו נסים ואנו לא רואים בימינו התרחשות של נסים?…

יתכן שהשאלה אינה במקומה, אבל התשובה, לדעתי, אינה פשוטה כלל, ומונח בה יסוד גדול והבנה אחרת במהות הנסים וימי החנוכה!

אספר לכם מעשה שהיה, כפי שסיפרו בעל המעשה. הוא גר היום במונסי, בארה"ב, ועובד לפרנסתו כרופא, אבל הוא שוקד על התורה והנו תלמיד חכם. לא כל ימיו היה המְסַפֵּר שומר תורה ומצוות. לפני שנים הוא היה בלוס אנג'לס כחילוני גמור, ועבד כרופא בחדר מיון בבית החולים. באחד הימים הובהל לחדר המיון אדם מחוסר הכרה אשר נמצא מוטל ברחוב אחרי התקף לב קשה. הרופאים הוזעקו להצילו, ולאחר חצי שעה התייאשו מחייו, ניתקו את המכונות וקבעו את מותו.

הרופא מספר שלפתע הוא הבחין בתנועה בידו של המת. בתחילה חשב שאלו עצבים שעדיין מפרכסים לאחר המוות, אבל אח"כ הבחין בתנועות נוספות של הגוף. הוא הסיר את הכיסוי מעל פניו, ולתדהמתו הוא רואה את ה"מת" – חי. הוא התחיל מחדש לעסות את לבו.

לפתע ה"מת" הרים את ידו וסימן לרופא להפסיק להתעסק בו. הוא שואל את הרופא: "לך קוראים חיים מאיר?" הרופא נדהם לחלוטין! זהו אמנם שמו היהודי, אבל אין אדם בעולם שקורא לו כך, כולם יודעים שהוא "בארי", רק מסבתו הוא שמע ששמו "חיים מאיר". והנה החולה ממשיך ושואל: "אתה מניח תפילין?" והוא עונה בשלילה. החולה מצווהו: "מהיום תתחיל להניח!" ושוב שואל אותו: "אתה אוכל כשר"? וכשענה "לא", חזר וציווהו: "תאכל כשר!". כשסיים החולה את דבריו, עצם את עיניו ונפטר לבית עולמו.

לימים, כשסיפר הרופא את המעשה, הוא הוסיף שבשעת מעשה לא הרגיש שום רושם והשפעה. "נכנסתי לחדר הרופאים ואמרתי להם: 'תשמעו איזה דבר מצחיק קרה לי'… שום שינוי לא חל בי מהאירוע המיוחד". לאחר שנים רבות החל הרופא בתהליך של חזרה בתשובה, ובמבט לאחור צירף גם את המעשה הזה לשרשרת הסיבות שגרמו לו לשנות את חייו.

סיפור שכזה ואחרים כמותו מלמדים אותנו יסוד חשוב: הקב"ה מנהיג את העולם בדרכי הטבע, ואף בנסים אמתיים. סביב כל אדם קורים נסים של ממש, בכל יום. אך בני האדם אינם מושפעים ואינם קולטים את המתחולל סביבם. כפי שגלי קול רבים קיימים בחלל העולם, ובלי כל קליטה מתאימים אי אפשר לשמוע ולקלוט אותם, השי"ת מספק לכל אדם מספיק נסים גם "בזמן הזה", אך הקושי והעבודה שלנו הם היכולת לפתח "עין רואה ואוזן שומעת" לכל המתרחש סביבנו. גם בתוך הטבע ניתן לראות נסים, בחי, בצומח, בשמים והארץ.

עלינו מוטל – "שאו מרום עיניכם", ואז נוכל להגיע ל"וראו מי ברא אלה".

 (שיחות הגר"ש פינקוס זצ"ל)