סיפר הרב רבי אהרן שמואל זינגר: "היה זה עם סיפוחה של צ'כוסלובקיה לגרמניה. הגרמנים והסלובקים תושבי פרשבורג שרצו להוכיח את נאמנותם לרייך, ביקשו מהגרמנים ארבע שעות שליטה על היהודים. כהרגלם הסדיסטי של הנאצים תוכנן המבצע סמוך לחג יהודי – לפני ראש השנה.
"בתחילה הרובע היהודי הותקף במטר אבנים. האספסוף פנה לבתי הכנסת, את ספרי התורה גללו על מדרכות וחיללום. ניפצו שמשות ונורות. בבית כנסת אחד נתלו שלושה פורעים על מנורת ענק מבדולח כדי להורסה, אך היא התמוטטה עליהם והם נהרגו לשמחתנו… אחר כך פנו לבזוז חנויות. ברוך ה' שלא פנו לבתים, כך נחסכו אבדות בנפש.
ארבע שעות תמימות ומדוייקות ישבנו רועדים בבתינו. עם שחר, כשעזבו אחרוני הפורעים יצאנו לאט ובשקט, אז התגלו ממדי ההרס שהשאירו אחריהם. יצאנו אל חנות השוקולד והממתקים שלנו. לתדהמתנו, היא נשארה שלימה, כמו אי בתוך חורבן והרס, לא האמנו למראה! אבא פתח את החנות ותור ארוך של קונים החל להשתרך. כולם באו להצטייד, כדרכם של ימים טרופים, לא ידעו מה ילד יום. באתי ועזרתי לאבא כי לבדו לא יכל להשתלט על הלחץ. כאשר המלאי בחנות אזל, אבי שלח אותי למחסן להביא עוד סחורה. טענתי לאבא: 'בעיר כבר מוכרים את הקקאו והשוקולד במחיר כפול וכולם חוטפים, תעלה גם אתה את המחיר!' אך אבי ביושרו הרב אמר: 'אני לא אעשה רווחים מהפסד של אנשים אחרים, אמשיך למכור במחירים הקודמים!'
"והנה הופיע גרמני ענק לבוש מדים בפתח החנות, ופנה לאבי: 'אדון זינגר, אני עמדתי בלילה ושמרתי שלא יגעו בחנות שלך. אתה אדם ישר ואני מכבד אותך, לכן לא נתתי לפגוע בחנות שלך'. הצדיע, קרא 'הייל היטלר' ועזב. עמדנו המומים, בימים בהם כל גרמני-סלובקי התאמץ להראות את נאמנותו לנאצים, עומד לו הנאצי הזה ושומר על חנות של יהודי! אפילו הפניה 'אדון' ליהודי כבר היתה אסורה באותו זמן.
"אבי אכן היה אדם ישר וסוחר הגון במיוחד. הוא שמר על מאזניים נקיים ושווים. מדי בוקר נהג לצחצח ולאזן את המאזניים. הישרות הזו הצילה אותו מפגיעה ברכושו!".
(נר לשולחן שבת מתוך 'דיוקנאות')