לפני כמה חודשים הייתי גויה. היום ב"ה אני יהודייה. אני רוצה לומר לכם באופן ברור וחד משמעי: אם היו לי חמישה מיליון דולר ביד והייתי צריכה לשלם אותם כדי להיוולד יהודייה, הייתי משלמת אותם בהנאה! ואתם, רבותי, זכיתם ונולדתם יהודי ואינכם יודעים להעריך את מה שיש לכם!

"ושמרת לעשות ככל אשר יורוך"    (י"ז,  י')

מעשה שהיה

השתתפתי בסמינר, בין הנוכחים היה זוג שהשתתף באחד הסמינרים הקודמים. מדובר היה באשה גויה. בעקבות הסמינר התגיירה האשה למהדרין, ובסמינר הנוכחי הופיעה כיהודייה חרדית לכל דבר.

עברתי ליד אחד מחדרי ההרצאות, והנה אני רואה את הבעל יוסי עומד ובוכה. עצרתי מיד: מה קרה, יוסי? למה אתה בוכה? הוא הצביע לעבר החדר ואמר לי: "היא מדברת, היא מדברת"… נכנסתי פנימה, מה היא מדברת שם? הגיורת הבחינה שהציבור לא זז לתשובה, לכן נטלה יוזמה, עמדה לפני כולם והחלה לדבר. היא דיברה בקול מונוטוני, בלי פעלולים מיוחדים, אבל האמת זעקה ממנה והמסר עבר בצורה חזרה במיוחד.

האזנתי ברוב קשב לדבריה, וכך היא אמרה:

"לפני כמה חודשים הייתי גויה. היום ב"ה אני יהודייה. אני רוצה לומר לכם באופן ברור וחד משמעי: אם היו לי חמישה מיליון דולר ביד והייתי צריכה לשלם אותם כדי להיוולד יהודייה, הייתי משלמת אותם בהנאה! ואתם, רבותי, זכיתם ונולדתם יהודי ואינכם יודעים להעריך את מה שיש לכם!

"לאיזה עם בעולם יש 'הוראות יצרן' על כל תנועה שהוא עושה יומם ולילה? לאיזה עם יש 'ליווי צמוד' מהרגע שהוא פותח את העיניים בבוקר ועד שהוא סוגר אותן בלילה? לאיזה עם יש מלך שמלווה אותו על כל צעד ושעל?

"בשביל להיוולד לעם כזה הייתי מוכנה לשלם חמישה מיליון דולר!".

גם 'האגוזים הקשים' שהשתתפו בסמינר לא עמדו בפני דבריה של הגיורת, והחלו אט אט 'להתפצח'…

כי זהו יהודי! זוהי הנשמה היהודית! צריך שמישהו יראה לה את האמת…

רבותי! צריך להיות לכל אחד ואחד מאתנו אכפת על נשמות יהודיות טועות, על כבוד שמים שמושפל!

***

גילויי מלכות שמים בתוך הגלות

בסופה של שירת האזינו נאמרת הבטחה עצומה: "כי לא תשכח מפי זרעו", ופירש רש"י: "הרי זו הבטחה לישראל שאין תורה משתכחת מזרעם לגמרי".

במשך מאתיים שנה עשו המשכילים הכל על מנת לעקור את התורה מעם ישראל. הם ניסו כל מיני צורות מתוחכמות, הם פעלו דרך השלטונות שיכניסו לתוך הישיבות כל מיני לימודים זרים. בשעתו, כאשר נגזרה על ידי השלטונות גזירה על ישיבת וואלוז'ין להכניס בה גם לימודי חול ואם לאו תיסגר, אמר הנצי"ב מוואלוז'ין זצ"ל: "ריבונו של עולם, אתה חייבת אותנו ללמוד תורה בקדושה ובטהרה. אין לנו שום חיוב להוסיף לכך לימודים אחרים. אם אי אפשר ללמוד תורה בקדושה ובטהרה אני סוגר את הישיבה!"

ואכן, ישיבת וואלוז'ין נסגרה, אלא שבמקומה נפתחו הרבה ישיבות אחרות…

בשמך שבעים שנה מחקו ברוסיה את התורה. חלק גדול מהקומוניסטים היו יהודים שמרדו בבורא עולם. איך בבת אחת התעוררו שם לחיים?

מעשה היה בבחור רוסי, שבגיל 15 גילה שהוריו יהודים. הלך אותו בחור ליהודי זקן וביקש ממנו שילמד אותו תורה. הזקן לימוד אותו א-ב ומשניות. הבחור לקח עוד שמונה בחורים ולימד גם אותם את כל מה שהוא ידע. כל אחד מהם לקח עוד שמונה ולימוד אותם. בסופו של דבר הם לא הצליחו להתקדם יותר, הם היו מוכרחים גמרא.

מה עשה בורא עולם? פתאום גילו ברוסיה יהלומים. מדובר היה ביהלומים מסוג מיוחד, יהלומים לבנים, והרוסים החליטו לייבא מהעולם אנשים שיעבדו את חומר הגלם הזה ויסחרו בו. הרבה יהודים עוסקים ביהלומים, וכך נפתח פתח ליהודים חרדים שהחלו לנסוע לרוסיה.

יהודים היו נוסעים לרוסיה עם שלושה זוגות תפילין. כששאלו אותם במכס למה שלושה הסבירו שהם צריכים אחד לשבת, אחד ליום חול ואחד לחגים… הם הביאו ציציות, וגם כמויות אדירות של ספרים, שאותם היו שותלים בדוכנים והיהודים הרוסיים היו 'מפלחים' אותם מהם…

אט אט הצליחו היהודים הרוסים להגיע להישגים – אחד כתב תרגום ברוסית על ה'שולחן ערוך,' שני תרגם את ה'משנה ברורה'. הם ידעו מה קורה בארץ, ואפילו הכירו את בני ברק…

אחד הנוסעים סיפר שהוא הוזמן לאיזו עליית גג, שבה המתינו לו 22 בחורים. הבחורים שחטו עופות בשחיטה כשרה, מרטו שם את הנוצות, הכשירו אותם ובישלו אותם, וכל זאת כדי להכין לעצמם סעודת ברית. מיד אחר כך הם ביקשו ממנו שימול אותם, וכך בבית אחד נעשו 22 בריתות!

זה נראה סיפור מן האגדות, אבל זו היתה מציאות שעלתה על כל דמיון! מי חלם שמתחת לאפם של הרוסים נוצר שורש חדש?!

הנסים והנפלאות שעושה הקדוש־ברוך־הוא כדי לקיים את ההבטחה "כי לא תשכח מפי זרעו" הם מופלאים.

ה'חזון איש' זצוק"ל אמר, שבטחון אין פירושו לא לדאוג כי יהיה טוב, כי מניין לך מה טוב?! דבר אחד ברור שהוא טוב: הבטחה נבואית. על הבטחה נבואית אפשר לסמוך. אם הקדוש־ברוך־הוא אמר "כי לא תשכח מפי זרעו" זו הבטחה נבואית שאפשר לסמוך עליה!

ישיבת ויז'ניץ מנתה כ־20 בחורים מגיל 11 ועד 20. בסלבודקה היו 80 בחורים. ישיבת פוניבז' התחילה עם שישה בחורים בצריף קטן. כדי להגיע למיטה שלהם היה כל אחד מה צריך לטפס על מיטת חברו… מישהו חלם איך ישיבת פוניבז' תיראה היום?! מישהו האמין אי־פעם שיבנו את קרית ספר ואת ברכפלד, שבכל פסיעה יש בה בית כנסת או ישיבה? מקומות התורה פורחים – בביתר עילית, באשדוד, בכל מקום. כל אלה תוצאה של הבטחת הקדוש־ברוך־הוא "כי לא תשכח מפי זרעו".

מתוך הספר אריה שאג (ימים נוראים סוכות)