עודנו ניצבים בימים לא קלים, התקופה העוברת על כולנו אינה פשוטה. העתיד לוט בערפל, המצב הבריאותי – כמו החברתי, האישי והכלכלי, עדיין לא יציב ומבוסס כמקדם. תקווה כמוסה מפעמת בליבנו כי יפתח ה' לנו את שערי אוצרו הטוב ויעניק לנו שפע ברכה וישועה, נחת ופרנסה, אך מי יודע היכן הוא המפתח הפותח שערים אלה…
אין מי שיכול לומר בוודאות מה עתיד לקרות, מהי הדרך למגן את עצמנו מפני פגעי הבריאות, וכיצד נוכל להבטיח את המשך הפרנסה. איש לא יכול לדעת כיצד ניתן להבטיח את המשך הצלחת חינוך הילדים, וכולנו מחפשים דרך לייצב את מקורות ההכנסה. הכל כה מבולבל ולא ברור, וכל אחד מחפש את הדרך אל שערי השפע, את המפתח שיבטיח את זרימת השפע…
מעבר לחובת ההשתדלות, אנו מבקשים לדעת היכן הוא צינור השפע האלוקי, כיצד הוא זורם וכיצד מונעים בו סתימה… מה אנו יכולים לעשות כדי להגן עלינו ועל משפחתנו, וכיצד אנו יכולים לפתוח את השער לשערי שמים, ולהזרים פרנסה בשפע, לאורך כל ימות השנה. האם יש מפתח לשערים אלה? האם יש דרך לזכות בכך? האם יש כלי שמבטיח שפע שמימי?!
לפנינו תגלית שכדאי להכיר, והיא שאכן כן, יש דרך כזו. יש משהו שכל יהודי יכול לעשות – והמשהו הזה פותח לו את שערי השפע. יש כלי מסויים, נגיש, קרוב וזמין לכל יהודי באשר הוא, שבכוחו להבטיח את השפע הגשמי והרוחני גם יחד, את ההשפעה האלוקית הברוכה הנכספת.
לכלי הזה קוראים 'חסד', עשיית חסד לזולת. לכל יהודי יש יהודים נוספים סביבו, עימם יכול הוא לגמול חסד בכל כך הרבה אופנים וצורות. מילה טובה, חיוך מעודד, הקשבה ונשיאה בעול. עזרה או סיוע טכני, התנדבות לשאת משא פיזי או הענקת תמיכה כלכלית. כל אלה עומדים תחת הכותרת 'חסד', ואת כל אלה כולנו יכולים לעשות – זקנים עם נערים, פשוטי עם כנכבדים הדורים, תלמידי חכמים ובעלי בתים.
זהו גילוי שגילה הרה"ק בעל 'הבית אברהם' זי"ע בפרשת השבוע שזה עתה קראנו, בפסוק 'והמן כזרע גד הוא'. בביאורו, הוא חושף כי המן – הוא השפע האלוקי מידיו של בורא עולם, ניתן לאדם כזרע ג"ד – באותה מידה שאדם מתאמץ ומשקיע במושג 'גומל דלים' – בסיוע לזולתו. ככל שאדם מתאמץ וזורע גרעיני השקעה בגמילות חסד – כך זוכה הוא ביותר מן, ביותר שפע אלוקי!
הגילוי הזה מעודד כל כך: הנה כי כן, מתברר שאנחנו שולטים בברז ההשפעה האלוקית. זה תלוי בנו, במעשינו, בחשיבה שלנו, בסדר העדיפויות שלנו. ככל שאנו משקיעים יותר כוחות ואנרגיה בזולת – כך אנו מתוגמלים במזומן מידי בורא עולם. ככל שאנו זורעים עוד ועוד מעשי חסד – כך אנו קוצרים שפע אלוקי בכל התחומים, ובפרט בפרנסה!
ובאותה מידה, הגילוי הזה גם מחייב: כי בעיתות מצוקה, טבע האדם להתכנס לתוך עצמו, לדאוג לעצמו. כל אחד הופך טרוד ומודאג למען עתידו האישי, מתקשה להקדיש זמן ומחשבה, נתינה והענקה, לזולתו. אבל זו החמצת ענק: כי השפע האלוקי, ההגנה השמימית, הפרנסה והעשירות – כל אלה ממתינים לנו מעבר לפינה, תלויים במעשים שלנו למען הזולת, בעשיית חסד למען אחרים, בפעולות שייקלו ויסייעו לאנשים שסביבנו!
זה הזמן לאמץ את החשיבה הזו, ולהופכה למעשים. סביבנו כה הרבה הזדמנויות לפעול ולהרבות חסד, בתוך הבית, בקרב המשפחה, בין חברינו וידידינו, וגם עם אנשים פחות מוכרים. להכין כוס תה ליהודי מבוגר בבית הכנסת, לשאול בשלום חבר ולהתעניין בעובר עליו, לסייע לשכן לשאת את הקניות הביתה, להכין ארוחת ערב או מטעמי שבת לשכן הטרוד בשמחה או בצרה, וגם להעניק למעוטי יכולת עזרה כלכלית.
כל אלה הם הזדמנויות לדוגמא לעשיית חסד, אבל הרבה יותר: אלה הזדמנויות לפתוח לנו את שערי שמים. כי ככל שנרבה חסד, ככל שנפעל להוסיף מעשי חסד, ככל שנתחבר לערך החסד, ככל שנגמול חסד איש עם רעהו – כך נזכה שבורא עולם יעניק לנו את השפעתו הברוכה, ויפתח לנו את שערי השפע, לשומרנו מכל נגע ומחלה, ולהרעיף על ראשנו שפע נחת, פרנסה והצלחה!
(פניני פרשת השבוע)
1/458