ביום רביעי ג' מנחם אב תשע"ג, כשהקיץ מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א משנתו ביום, ביקש מנכדו הגר"ג הוניגסברג שליט"א שיביאו לו יין. להפתעתם על כך שהוא מבקש יין בתוך תשעת הימים, ובמיוחד שכל שנה הוא מסיים מסכת יבמות בערב תשעה באב, ואם כן כיצד מסיים מסכת בג' אב – ענה הגר"ח כי הוא סיים מסכת ברכות בחלום… [כששאלוהו כמה זמן לקח, השיב: "פרעג נישט צו פיל" – אל תשאל כל כך הרבה].
כשהגיעו הדברים למרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל, העיר אחד מהרבנים שנכחו שם כי שמע ממרן הגר"ד לנדא ראש ישיבת סלבודקה שאצל מרן החזו"א זצוק"ל לא ראו שערך סיומים על מסכתות.
ענה על כך מרן זצ"ל, שאכן כך, ואף היתה פעם שהגר"ש ברמן זצ"ל אמר לחזו"א כי הוא מתכנן לערוך סיום על מסכת כתובות, והחזו"א שאלו האם הוא יודע לחזור בע"פ על כל הפרטים הרבים בסוגיא דמומין בפרק אע"פ, ואמר שאם אינו יודע אין זה נקרא סיום, כי סיום עורכים רק אחר שלומדים ויודעים ברור את כל המסכת על כל סוגיותיה בעיון.
והסביר מרן זצ"ל שהדברים שונים מאדם לאדם. מי שאינו מסוגל להעמיק ולברר סוגיות, אצלו הסיום מסכתא הוא בלימוד ובידיעת גמ' רש"י, אצל אחר שמסוגל ליותר, הסיום הוא בידיעת גמרא רש"י תוס', וכו', אך אצל תלמיד חכם שמסוגל ללמוד בעיון את כל הסוגיות ולבררן היטב – כל עוד שלא הגיע לכך הרי עדיין לא סיים את המסכת לפי דרגתו. וממילא, החזו"א זצוק"ל הרגיש בעצמו תמיד שעדיין לא סיים, ויש לו מקום להוסיף לקח עיון ובירור בסוגיות המסכת, ולכן לא ערך סיומים.
אך – הוסיף מרן זצ"ל ואמר – כשמדובר בהגר"ח קניבסקי שליט"א שאצלו הכל כמונח בקופסא ומסוגל לומר שסיים מסכת ברכות בחלום – ודאי שהוא סיום אמיתי הראוי לשמוח בו.
(ע"פ דברי שיח)