לפי מה נקבעת הברכה של מאפים ממולאים?
מהם המאכלים טריתא, טרוקנין ונהמא דהנדקא שהשולחן ערוך מדבר עליהם?
כל זה ועוד בשיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן קס"ח סעיף ט"ו
– על איזה מין פת מברכים –
הברכה על מאכלים שעשויים בבלילה רכה | מה הדין כשקבע עליהם סעודה? | מה מברך על פת הבב"כ הממולאת בבשר או גבינה?
השו"ע מדבר על מיני מאכלים שלא מצויים בינינו, כגון טרוקנין וטריתא.
טרוקנין – היה נעשה ע"י בלילה רכה, דהיינו מעט קמח והרבה מים, והיו עושים אותו בתוך הגומא שבכירה, והם היו נהפכים להיות בסוף האפיה עבים כמו פת, ולכאורה היה מקום לומר שברכתם המוציא, בכ"ז ברכתם מזונות, כיון שראשיתו בבלילה רכה, אא"כ אכל ממנו כשיעור קביעות סעודה, שאז דינו כמו כל פת הבאה בכיסנין.
טריתא – עשוי מקמח ומים ששופכים אותם על הכירה, והיה נאפה על הכירה עצמה, ואין על זה צורת לחם, ולכן גם כשקובע סעודה מברך מזונות, והמ"ב מביא, שיש חולקים וסוברים שבקביעות סעודה מברכים המוציא.
סעיף ט"ז
נהמא דהנדקא – לחם שאופים אותו בשפוד ע"י שתוחבים בצק בשפוד ומורחים עליו שמן ומי ביצים.
לחם העשוי לכותח – נאפה בחמה
כל אלו מברכים עליהם מזונות, והמ"ב אומר, שאפילו קבע סעודה מברך מזונות, אא"כ זה עשוי בצורת לחם.
סעיף י"ז
למדנו בסימן זה על פת הבאה בכיסנין שמברכים עליה מזונות, ולפי אחת השיטות, פת הבאה בכיסנין הוא בצק ממולא, כגון אגוזים, מבואר בסעיף זה שיש סוגי בצקות ממולאים שברכתם המוציא, כגון שמילא בצק בבשר או בגבינה, שהם באים בכדי לשבוע, ודווקא שעשאו בתנור ולא במחבת, ואם תחילתו עיסה וסופו בישול, נחלקו בזה וכדלעיל בסעיף י"ג.