יום שני ט"ז בסיון תש"פ
לענין מה נאמר הכלל 'תרי קלי לא משתמעי'?
חכמינו ז"ל אמרו: 'תרי קלי לא משתמעי', כלומר, כשכמה קולות נשמעים יחד, אף אחד מהם אינו נשמע כראוי. כלל זה אמוּר בנוגע לאדם היוצא ידי חובת מצוה מסוימת בשמיעה מפי אחר, שאם שומע משנים או יותר, אינו יוצא ידי חובתו.
אולם, בנוגע למצוה החביבה על האדם באופן מיוחד, אמרו חכמים, שמאחר והמצוה חביבה עליו, מצליח השומע לרכז את שמיעתו ולשמוע כראוי את אחד הקולות, אף כאשר עשרה אנשים ויותר משמיעים כאחד.
מצוה חביבה במיוחד, היא מצוה הבאה לזכרון הנס, כמו קריאת המגילה, וכן 'קידוש' בשבת וביום טוב, שנזכרות בו בחירת הקב"ה בעמו ונתינת השבתות והמועדים, וכן מצוה שאינה תדירה, כגון תקיעת שופר. ועל השומע לרכז את שמיעתו ביחס לאחד הקולות, כיון שאף במצוה חביבה לא ניתן לשמוע היטב כמה קולות יחד.
[משנ"ב תפח, ח; ביאורים ומוספים דרשו, 17-18]
מי שקרא 'חצי הלל' במקום 'הלל השלם' – האם צריך לברך שוב על קריאת ההלל?
בתחילת ה'הלל', נאמר: "מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ מְהֻלָּל שֵׁם ה'", ואמרו חכמינו ז"ל, שבפסוק זה נרמז, שכשם שהשמש הולכת כסדרהּ ממזרח למערב, כך ההילול צריך להיות כסדרו, דהיינו, שצריך לקוראו כפי סדר הפרקים שבתהילים, וכן כפי סדר המילים והפסוקים שבתוך הפרקים.
והקורא את ההלל שלא כסדרו, עליו לשוב ולקוראו, ובימים שבהם קוראים 'הלל השלם', פעמים שעליו לשוב ולקוראו בברכה. ואם דילג על מילה, עליו לשוב ולקרוא ממקום הדילוג ואילך, כדי שהקריאה תהיה כסדרה; ובימים שבהם קוראים 'הלל השלם', אם כבר סיים את קריאת ההלל, ונזכר שדילג מילה אחת, או אף מילה אחת, פעמים שעליו לשוב ולברך על הקריאה החוזרת.
ואם קרא 'חצי הלל', כפי שאנו קוראים בראשי חודשים, בימים שבהם צריך לקרוא 'הלל השלם' – עליו לחזור ולקרוא את ההלל, אך נחלקו הפוסקים אם יברך על קריאה זו.
[שו"ע תפח, א, משנ"ב ב-ג, ושעה"צ ב-ג; ביאורים ומוספים דרשו, 6-7]
מדוע לא מכריזים בקול על הפסקת אמירת 'ותן טל ומטר'?
ביום טוב ראשון של פסח, מתחילים לומר 'מוריד הטל', במקום 'מוריד הגשם'. לדעת השולחן ערוך – השינוי נעשה בתפילת הלחש של מוסף, ולדעת הרמ"א, החזן מתחיל לומר מוריד הטל בחזרת הש"ץ, והציבור מתחיל לומר מוריד הטל רק בתפילת מנחה, לאחר ששמעו את השינוי מפי החזן בתפילת מוסף. ויחיד המתפלל תפילת מוסף כאשר החזן כבר אמר מוריד הטל בחזרת הש"ץ, יאמר מוריד הטל. ובזמננו, שבני אשכנז נוהגים לומר את 'תפילת טל' לפני תפילת מוסף, תפילה זו נחשבת כהכרזה של החזן על השינוי, ולכן, אף לדעת הרמ"א אומרים הציבור מוריד הטל בתפילת הלחש של מוסף.
ובמוצאי יום טוב ראשון של פסח, בתפילת ערבית, מתחילים לומר 'ותן ברכה', במקום 'ותן טל ומטר לברכה'; וראוי שלא להכריז בקול רם על השינוי, כיון שהכרזה זו נראית כ'סירוב' לקבלת הטובה שהשי"ת משפיע עלינו בהורדת המטר.
[שו"ע תפח, ג, ומשנ"ב יא-יב; ביאורים ומוספים דרשו, 21]