יעקב א. לוסטיגמן
היום הגדול של סיום הש"ס הולך וקרב, ואתו עמו ההתחלה של המחזור החדש. לטובת כל אלה הצפויים להצטרף למעגל הלומדים, ובפרט אלו המתכוונים להצטרף לסדרי החזרות והמבחנים – אם במסגרת קנין תורה, ובמיוחד במסגרת 'קנין ש"ס – קיימנו שיחה מיוחדת ומחכימה עם הרה"ג ר' יהודה מרגולין שליט"א, מחבר הספר 'הדרן עלך', העוסק כולו בעצות מעשיות לשיפור הזיכרון על פי מקורות חז"ל בש"ס ובמדרשים. בשיחה הקצרה שניהלנו עימו שטח הרב מרגולין את היסודות העיקריים שהוא מביא בחיבורו. לכל פרט שהוא מזכיר הוא מביא מקור מדברי חז"ל או מאחד מגדולי הדורות האחרונים, אך מקוצר היריעה לא הבאנו את כל המקורות והתמקדנו בפרטים המעשיים.
למותר לציין כי ספרו של הרב מרגולין מעוטר בהסכמותיהם של מרנן ורבנן גדולי ישראל, מרן הגאון בעל ה'מנחת יצחק' זצ"ל, הגאון רבי משה הלברשטאם זצ"ל, הגאון רבי חיים קרייזווירט זצ"ל, הגאון רבי משה שמואל שפירא זצ"ל, הגאון רבי חיים פנחס שיינברג זצ"ל, המשגיח הנודע הגאון רבי שלמה וולבה זצ"ל ויבלחט"א ראב"ד העדה החרדית מרן הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א.
"אי אפשר לזכור הכל"
"היסוד הוא, שצריך לדעת, שכשרוצים לזכור הרבה חומר אי אפשר לזכור כל פרט ואת כל השקלא וטריא", פותח הרב מרגולין. "אדם בעל זיכרון ממוצע, ואפילו זיכרון מעל לממוצע, לא מסוגל לזכור כל כך הרבה פרטים בלי להתבלבל או לשכוח. כמובן, מי שעמל ומתייגע יש לו סייעתא דשמיא, וכבר היו דברים מעולם שאנשים בעלי זיכרון שאינו מיוחד הצליחו להעפיל לפסגות שאף אחד לא חשב שיגיעו לשם, אבל אנחנו מדברים על ההשתדלות מצד האדם בלי לסמוך על הנס.
"אי אפשר לזכור את הכל, זה הכלל הבסיסי. ולכן, כשאדם רוצה לזכור מסכת בשלמותה או כמה מסכתות ויותר, הוא צריך לבודד מתוך כל החומר את הנקודות העיקריות. לדעת מה העיקר בסוגיה, עיקרי השיטות, עיקרי הראיות, המסקנה של כל שקלא וטריא וכו'. ההנחיה הזאת מבוססת על הספרי בריש פר' האזינו, שם אומר רבי יהודה שלעולם צריך האדם לכנוס דברי תורה 'כללים', כלומר לבחור נקודות עיקריות ואותן לזכור. רבי יהודה ממשיך ומסביר, שאם האדם יהיה כונסן 'פרטים' הוא לא יוכל לזכור, או בלשונו: 'הם מייגעים אותו… ואין יודע מה לעשות'. הרעיון הזה שצריך לסמוך על הכללים מובא גם במאירי בסוף הוריות.
"כמובן, כשאנחנו אומרים שצריך לזכור את הכללים זה רק אחרי שכבר יודעים את הסוגיה ולומדים לדעת מה העיקר. בהתחלה זה קצת קשה לבודד את הכללים הללו, אבל עם הזמן מתרגלים לכך וזה כבר נעשה באופן אוטומטי. כמובן, כל התורה חשובה ואין עיקר וטפל בתורה חלילה, אבל לגבי מה שצריך לזכור זו הדרך הנכונה כדי לאפשר ידיעת התורה רחבה לאנשים כמונו.
"התועלת של השיטה הזאת היא עצומה מכמה סיבות: בראש ובראשונה יש פחות פרטים לזכור כמו שאמרנו, ויש לזה גם מקור ברש"י בפסחים ג: "ישנה אדם לתלמידו… לשון קצרה… שמתקיימת גרסא שלה… יותר מן הארוכה". בשיטה הזו אנחנו בעצם 'מקצרים את הדף' והופכים אותו ללשון קצרה.
"תועלת נוספת, שאולי יהיו שיופתעו לשמוע אותה אבל זה בדוק ומנוסה: כשלומדים באופן הזה יכולים לזכור טוב יותר גם את הפרטים הקטנים. הדף נעשה מסודר והפרטים לא מתערבבים בזיכרון ולכן קל יותר לזכור גם את מה שלכאורה אנחנו אמורים לא לזכור אם נלמד בדרך הזאת.
"עוד תועלת היא, שהרגילות בזה תורמת לשיפור ההבנה של הדף. כשאדם מתרגל להבחין בין העיקר לפחות חשוב, הוא מתחיל לעשות את ההבדלים האלו גם במהלך הלימוד עצמו, וכך הרבה יותר קל להבין את הסוגיה, כשיודעים מה מכריע, איפה יש תפנית בשקלא וטריא, מתי מתחלפת השיטה וכו'".
שלוש שיטות להדגשת עיקרי הסוגיה
עד כאן הסביר הרב מרגולין את יסוד השיטה ועד כמה היא תועלתית, בשלב זה אנחנו עוברים להוראות המעשיות.
"ישנן שלוש דרכים עיקריות כדי להדגיש את הסוגיה. כל אחת מהן היא טובה, וכל אחד יכול לנסות את השלוש ולהחליט מה הכי טוב בשבילו.
"שיטה א': כשמתחילים ללמוד מסכת או פרק חדש, ואפילו באצמע פרק, קונים מחברת ומסמנים את העמודים שלה לפי דפי הגמרא. כל דף במחברת מקביל לדף בגמרא. אחרי שמסיימים ללמוד סוגיה מסכמים אותה במחברת, אבל לא סיכום מפורט אלא רק את העיקרים. לאחר מכן אפשר לחזור על המחברת ולחזק את הזיכרון של המסכת כולה.
"שיטה ב': לסכם בתחתית העמוד של הגמרא עצמה את עיקרי הדברים בקיצור נמרץ. יש הרבה שנוהגים כך וזה מסייע להם.
"שיטה ג': האפשרות השלישית, שכך אני עצמי נוהג ולדעתי זאת האפשרות הטובה מבין השלוש, לקחת סרגל ועיפרון או עט, ולמתוח קווים מתחת למשפטים העיקריים בסוגיא. השיטה הזאת מסייעת מאוד לחזרה, גם אם תחזרו על המסכת אחרי תקופה ארוכה שלא עסקתם בה. רק תעיפו מבט על העמוד ותיזכרו במבנה של הסוגיא. לי באופן אישי זה מאוד עוזר לזכור, ושמעתי גם מאחרים שהשיטה הזו עזרה להם מאוד".
האם זה מתאים גם לבחורים צעירים?
בשלב זה אני מפנה אל הרב מרגולין שאלה חשובה: האם מומלץ ללמד את הבחורים הצעירים ללמוד את הגמרא באופן זה? או אולי השיטה מתאימה רק לבחורים בוגרים או לאברכים שכבר יודעים ללמוד דף גמרא ועכשיו הם רק צריכים קצת 'טיפים' כדי לשמר את הלימוד לאורך זמן?
הרב מרגולין סבור שהשיטה מתאימה בכל גיל, ואפילו מומלץ מאוד ללמד את הילדים כבר מההתחלה ללמוד בדרך הזו. עם זאת הוא מסייג את דבריו ואומר שיש כאלו שלא מצליחים ללמוד עם השיטה הזו ועדיף שלא לנסות ולהכריח אותם: "מיש שזה מתאים לו ומרגיש נוח עם השיטה הזו, יוכל ליהנות ממנה ולהפיק ממנה הרבה תועלת, אבל מי שזה לא מתאים לו, עדיף שלא יסבך את הלימוד בכללים שרק יהפכו את הלימוד למסורבל יותר וירחיקו אותו עוד יותר מלזכור את הנלמד", הוא מסכם.
לסיום הוא נותן לנו עצה נוספת: "אני בטוח שהרבה לומדים כבר למדו את זה בעצמם, אבל מן הסתם יש כאלו שלא, ולכן כדאי לציין שאפשר לחזור על הגמרא גם בלי לחזור על רש"י. אחרי שלומדים טוב את הסוגיא אפשר לחזור עליה מדי פעם במהירות, ללמוד דף גמרא בלי רש"י. אחרי שכבר יודעים את הדף, אפשר לעשות זאת בתוך דקות ספורות. בדרך זו יכולים לחזור פעמים רבות על הנלמד ולרענן את הזיכרון. כמובן, אחת לתקופה חשוב ללמוד גם עם רש"י, כי בלי רש"י אי אפשר לדעת דף גמרא, אבל בהחלט ניתן לקבוע סדרי חזרה מהירים בלי רש"י". הרב מרגולין מביא סיפורים מכה וכמה גדו"י שנהגו כך, והיו חוזרים על עשרות דפי גמרא ביום בלי פירוש רש"י.
