הרב מרדכי שטוב
שלוש סיבות למה לא להמשיך בשידוך
מעשה זה המובא לפניכם מסופר רבות במשפחתנו אך לא עלה עדיין על הכתב: הרב חיים יעקב הלפרין ז"ל היה מקושר למרן ה"חזון איש" וכמעט שלא פעל מאומה מבלי עצתו. גם כאשר חיפש שידוכים לילדיו התייעץ עם רבו ופעל בדיוק על פי הוראותיו והנחיותיו.
כאשר הציעו לבתו שידוך את סבי ר' משה שטוב ז"ל, שאל את ה"חזון איש" האם לגשת להצעה ומשנענה בחיוב נסע מבני ברק לירושלים לפגוש את הבחור ומשפחתו. באותם ימים, נסיעה כזו לא הייתה עניין שבכל יום כפי שהתרגלנו לנוחות שבימינו. בשביל אדם בעל עסקים חובקי עולם כהרב הלפרין, עצם הנסיעה והפגישה והשקעה של יום עבודה לנושא כבר הייתה כמו חצי התקדמות לשידוך. הבירורים וההתייעצויות נערכו עוד קודם לכן.
הוא חזר מהפגישה מאוכזב והחליט על דעת עצמו שלא להמשיך עם השידוך.
להבנת המעשה יועיל רקע קצר: משפחתו של סבי הרב משה שטוב ז"ל נדדה שנים רבות עד שהגיעו לארץ הקודש והשתקעו בה. בתחילה התגוררו שנים ארוכות בגליציה בעיירה באבוב ואחר כך נדדו עד שהגיעו לגרמניה שם פתחו עסקים ענפים ורשת חנויות. הם חיו שם תחת אווירת האנטישמיות וכן סבלו מנחת זרועם של הפעילים הנאצים. אפילו היו שלטים של נאצים שלא לקנות אצל שטוב כי הם גונבים כסף ועבודה מגרמנים.
למרות שר' חיים יעקב לא רצה להמשיך בשידוך, בכל אופן בא לקבל הוראה מרבו כיצד לנהוג. ה"חזון איש" שאל מפני מה אינו רוצה בשידוך ור' חיים יעקב פירט את החסרונות שמצא בבחור ובמשפחתו.
מיד בבואי, פתח ואמר, שמתי לב שבשער החיצוני של הבית לא הייתה מזוזה. לאחר מכן פגשתי את הבחור והימים ימי הספירה (יש מי שטוען שזה היה בזמן אחר, חול המועד או תשעת הימים) והנה גם המיועד וגם אביו היו מגולחים. ניכר שהתגלחו היום ממש, והדבר השלישי שלא מצא חן בעיניי, ראיתי בין קופות הצדקה בבית גם קופה של הקרן הקיימת שזה אומר שהם נגועים בציונות.
ה"חזון איש" הקשיב ברוב קשב ובסיום הדברים אמר שלדעתו צריך להמשיך עם השידוך ובנוגע לשלושת הבעיות שר' חיים יעקב הזכיר, יש לו הסבר לכל דבר. היות ומדובר במשפחה חרדית טובה, המזוזה שבשער נפלה באותו יום ועדיין לא הספיקו לקובעה בחזרה. בנוגע לגילוח, היות והם חיו שנים ארוכות תחת שלטון אימים, הם התרגלו מן הסתם להתגלח כל יום כדי לא למשוך תשומת לב מהנאצים שהשתוללו ברחובות אבל בעוד תקופה קצרה הם עתידים להתרגל ודבר זה לא יקרה עוד. ומה שראית אצלם קופה של הקרן קיימת זה נובע מתמימות. באו אליהם ואמרו להם לשים קופה למען ארץ ישראל ובעיניהם זה היה דומה לצדקת רבי מאיר בעל הנס אך בתוך תקופה קצרה הם יבינו מה קורה כאן בארץ ולמי ראוי לתרום.
ר' חיים יעקב, כחסיד נאמן לרבו, לא התעצל ובדק את הדברים והנה בדיוק כפי שאמר ה"חזון איש" כן היה, לא נפל מדבריו ארצה.
בכל פעם שסיפר את הסיפור היה סבא אומר שבנוגע לגילוח ולקופת הקרן הקיימת זה בגדר חכם עדיף מנביא אבל על המזוזה שנפלה באותו יום זה כבר בגדר רוח הקודש ממש.
זיווג משמים
בספרו של המגיד הירושלמי רבי שלום שבדרון מובא מעשה בשידוך שאירע אף הוא אצל ה"חזון איש". חשוב להדגיש שהוא מציין שם בתוך דבריו שבדרך כלל לא נהג ה"חזון איש" לייעץ בשידוכים אלא אמר לאנשים להחליט על פי נטיות ליבם ותחושתם.
המעשה היה בבחור משיבת חברון, יתום מאב ואם, שהוצע לו שידוך ונפגשו מספר פעמים אך הוא לא ידע להחליט מה נכון והאם זה מתאים ובאין לו אב ואם להתייעץ אתם ביקש מהאברך שהציע את השידוך שיסע ל"חזון איש" לשאול מה לעשות. האברך עשה כמתבקש ונסע לבני ברק.
לאחר ששמע את דבריו, לא רצה ה"חזון איש" לפסוק לבחור ואמר "אם הוא לא יודע, מה אני יכול להגיד".
האברך רצה לשוב עם תשובה ברורה והוא חידד את דברי ה"חזון איש" בשאלה "אם כן, הרב אומר שלא ימשיך בשידוך הזה"?
אמר לו ה"חזון איש" "לא צריך לדייק בדבריי כמו רש"י ותוספות. לא אמרתי לא אלא שאיני יודע לומר לו כיצד ינהג".
האברך לא וויתר ואמר "מדובר בבחור יתום מאב ואם והוא לא יודע מה לעשות, הוא חייב תשובה ברורה".
למשמע דבריו, עצם ה"חזון איש" את עיניו למספר דקות והיה נראה ממש כשרוי בדבקות, לאחר מכן פקח עיניו ואמר "זהו זיווגו משמים ועליו לגמור את השידוך בשעה טובה".
טען האברך "אבל הבחור לא מרגיש עדיין שזה מה שנכון. מה עליו לעשות"?
ענה לו ה"חזון איש" "שייפגש אתה עוד פעם ועוד פעם עד שירגיש שהיא מיועדת לו".
מה לבדוק בשידוכים
בפרשתנו עושה אליעזר עבד אברהם סימן לעצמו האם אכן הצליח ה' דרכו ואכן הזדמן לו זיווגו של יצחק אבינו, ומהו הסימן? נערה שתאמר "שתה וגם גמליך אשקה". וקשה, למה זה מספיק בשביל שידוך? הוא לא בדק יחוס, בריאות, משפחה, כסף ויותר מזה הוא אפילו לא שואל שם וגיל. כלום. רק אם תאמר שתה וגם גמליך אשקה.
על כך אמר פעם הגאון מטשעיבין כאשר שאלו אותו תלמידיו מה הדבר העיקרי שצריך לבדוק כאשר ניגשים לשידוך, ענה להם "צריך לבדוק שלושה דברים, ואלו הם: מידות, מידות ומידות".
כך בדיוק נהג גם אליעזר כאשר חפש שידוך, מי תתעלם מכל החשבונות והשאלות כמו למה הוא אינו שואב לבד וכיוצא בזה אלא מיד כאשר מזדמן לה לעשות חסד עם אחר, גומלת חסד יותר ממה שנתבקשה ועליה אפשר לומר "אותה הוכחת לעבדך ליצחק".