יעקב א. לוסטיגמן
את הרב אפרים סגל תפסנו לשיחה קצרה יום אחרי בר המצוה של בנו. זאת, לאחר שלידינו התגלגלה מודעה מעניינת, בה הוא מזמין את חבריו בבית הכנסת של חסידי קרלין בגבעה ב' ביתר, לשמחת בר המצוה, כאשר בתחתית המודעה הוסיף הרב סגל בכתב יד, כי השיעור הקבוע בדף היומי יתקיים בבית הכנסת שמעל האולם בגבעה א' בעיר, ממש לפני תחילת בר המצוה.
"היה לי קשה לוותר על השיעור בדף היומי בהלכה", הוא מסביר, "מה גם שחברי השיעור הפכו להיות מעין משפחה, ואך טבעי שלבר המצוה הם יגיעו מתחילתה ועד סופה. לכן החלטתי להצמיד את השיעור לבר המצוה, ומיד לאחר השיעור ירדנו יחד לאולם לתחילתה של סעודת המצוה".
את השיעורים ב'דף היומי בהלכה' בבית הכנסת של חסידי קרלין התחיל הרב סגל למסור בסוף השיעור שהוא מוסר בדף היומי בבלי – לפני כשנתיים, בי"ז בתמוז תשע"ז, כשרבבות לומדי 'הדף היומי בהלכה' החלו ללמוד הלכות שבת.
באותו הזמן הוא החל למסור את השיעור גם בגרסה מוקלטת, במיוחד למוקד השיעורים של 'דרשו'. השיעור נמסר באידיש, בשונה מהשיעורים שהיו קיימים עד אז רק בלשון הקודש. בשנה האחרונה הוא החל למסור גם שיעור בגרסה מצולמת.
"יום אחד התקשרתי לידידי לצורך איזה ענין", הוא מעלה אנקדוטה מחויכת מהעבר הלא רחוק, "ונתקלתי ב'ממתינה'. לאחר כמה דקות אני מקבל ממנו שיחה חוזרת, הוא פותח ואומר: אתה יודע שהפרעת לי לשמוע את השיעור מפי 'הרב אפרים סגל'?…
"אתמול בעיצומה של שמחת בר המצוה של בני, נכנס אברך שלא משתתף בשיעור שלי אלא שומע בטלפון. הוא סיפר לי שבאותו היום הוא שמע חמישה שיעורים שלי בדף היומי בהלכה, במשך יותר משעה. הוא היה בדרכים, בנהיגה, ולא יכול היה ללמוד, אבל בזכות השיעורים המוקלטים הוא לא ביטל את הזמן. זאת בהחלט זכות גדולה להיות חלק מזה".
איך באמת התגובות לשיעורים?
"התגובות חמות מאוד. יש צמא אמיתי בעם ישראל לשמוע דבר ה' זו הלכה. לכל שיעור יש מאזינים, אנשים לומדים בדרך, בבית, באוטובוס, ברכב ובכל מקום. אני מקבל המון תגובות וזה מאוד מחזק ומעודד להמשיך במלאכה הלא קלה הזאת.
סביר להניח שהיה לכם לא קל במיוחד בלימוד הלכות עירובין?
"הלכות עירובין זה פרויקט בפני עצמו. מדובר במקצוע ממקצועות התורה הפחות מוכרים, וזה לא פשוט להיכנס לזה ולהכניס את השומעים לעניין.
"האתגר היה גדול שבעתיים בשיעורים המוקלטים. הרי בעירובין, מטבע הדברים צריך להמחיש הרבה מההלכות באופן ויזואלי, ובהקלטה אי אפשר להמחיש כלום. אתה חייב למצוא את המילים המתאימות והמדויקות ביותר כדי לתאר את הציור, בלי שתוכל להראות אותו ללומדים… זה לא היה קל, ואנחנו עדיין לומדים הלכות עירובין למרות שכיום זה כבר החלקים הפחות מורכבים".
אתה רואה אתגר מיוחד במסירת השיעורים דווקא באידיש?
"אידיש זו שפת האם שלי, כך שאין בזה קושי מיוחד. עם זאת, הציבור ברחוב נוהג לדבר היום אידיש שמתובלת בלא מעט מילים מהשפה העברית. אבל כשאני מוסר שיעור, אני צריך לדבר באידיש נקייה, בלי שום תערובת של עברית, כי לשיעור מאזינים גם אנשים שאינם דוברי עברית, מכל רחבי העולם.
"לפעמים יש מילים שכיום הן כמעט לא שימושיות, וצריך לגרד אותן מעומק הזיכרון. אני זוכר למשל שכשלמדנו בסוף הלכות שבת על כל המלאכות, הגעתי למלאכת 'אורג', ולא זכרתי איך אומרים 'אורג' באידיש. התקשרתי לחבר שהזכיר לי את המילה – 'ועבער'.. אבל באופן כללי זה לא משנה לי אם השיעור באידיש או בעברית".
לסיום, להיות מגיד שיעור בדף היומי בהלכה, מה המשמעות של זה בעיניך?
"זאת שליחות גדולה מאוד והרגשה מיוחדת מאוד. אני מרגיש שאני חלק ממערך אדיר וכלל עולמי של יהודים שלומדים משנה ברורה בכל רחבי העולם היהודי. כולם לומדים את אותו הסדר, את אותן הלכות, ולאחר מכן עורכים את אותם במבחנים. יש לזה משמעות גדולה מאוד בעיני, ואני מודה להקב"ה שהעניק לי את הזכות הזאת".
