למרבה התדהמה, הדרכון האירופי שהיה ברשותו של הרב שולמן, נשכח בבית. הוא היה נבוך ומבולבל. הוא הביט סביבו ומלבד כמה עשרות מהגרים, בני לאומים שונים, שחורים ואדומים, ומלוכסני ועגולי עיניים, לא ראה סביבו אדם מתאים שממנו יוכל ליטול עצה.

והתקדשתם והייתם קדושים   (י"א, מ"ד)

את הסיפור המיוחד שלפניכם שמענו מכלי ראשון, מפי ידידינו הדגול, החפץ בעילום שמו מניו יורק. יהודי הזוכה מזה שנים להקפיד על עניית אמן ובפרט אחר ברכות השחר, בצוותא חדא עם יו"ר 'בני אמונים', הרב יעקב דב מרמורשטיין שליט"א.

לצורך הענין נקרא למיודענו – הרב שולמן. הרב שולמן, אפוא, הוא אזרח אירופי שדר בארצות הברית עם משפחתו מזה שנים רבות, וכמו מאות אלפים אחרים אחרים מתושבי מדינתו, ממתין בסבלנות לקבלת אזרחות ארצות הברית.

ארצות הברית, כידוע לכל, אינה נוהגת להקל ראש בנתינת אזרחות חינם לכל דורש. המבקשים לזכות לתואר הנכסף 'אזרח ארצות הברית' צריכים לעבור מסכת של בירוקרטיה הנמשכת על פני כמה שנים, אשר בסופן, אם אושרה בקשתו נדרש האזרח לעבור ראיון, במהלכו הוא נשאל סדרת שאלות על אודות ההיסטוריה והחוקה של ארצות הברית ומתחייב לשמור אמונים למדינת ארצות הברית.

במהלך השנים הגיש הרב שולמן בקשות למשרד ההגירה של ארצות הברית, המתין לתשובות, טיפל במסמכים הנדרשים והחליפם כשהיה בדבר צורך. הוא החתים טפסים, הגיש תלושי משכורת ועבר תהליך בירוקרטי שלם, עד שסוף סוף נקבע לו תור לראיון במשרד ההגירה.

חברים שעמם התיעץ יעצו לו לשכור עורך דין שילווה את התהליך, אולם משום מה הוא בחר שלא לשמוע לעצתם.

ביום הראיון השכים הרב שולמן קום, ברך ברכות השחר בחברותא כהרגלו, התפלל שחרית ופנה מיד לצאת לדרך בואכה משרדי ההגירה אשר בניו יורק רבתי.

כאמור, הרב שולמן בחר שלא להסתייע בעורך דין להגשת הבקשה. לאחר שעשה 'שיעורי בית' בנושא הוא חש די בטוח בהצלחת התהליך, וכך יצא לדרך. הכבישים כבר היו גדושים למדי בשעה שיצא לדרכו, וכך לאחר כשעת נהיגה מצא עצמו בפתח לשכת ההגירה שעה קלה טרם הגיע תורו.

בינתיים הוא שב ובדק בתיק המסמכים שהיה ברשותו. כל הטפסים נחו על מקומם מסודרים, התמונות נמצאות, והדרכון…

לא! היכן הדרכון???
למרבה התדהמה, הדרכון הארופי שהיה ברשותו של הרב שולמן, נשכח בבית.

לנסוע שוב לביתו כדי להביא את הדרכון, לא בא בחשבון; התור הוא חד פעמי, וכעבור היום המיועד, אם המבקש לא הופיע, מפסיד הוא את תורו המיוחל. הדרך לביתו הלוך ושוב עלולה היתה לארוך זמן רב, והוא לא יספיק לחזור לפני סגירת המשרד.

הרב שולמן היה נבוך ומבולבל. לא היה לצידו עורך דין שעמו יוכל להתייעץ. הוא הביט סביבו ומלבד כמה עשרות מהגרים, בני לאומים שונים, שחורים ואדומים, ומלוכסני ועגולי עיניים, לא ראה סביבו אדם מתאים שממנו יוכל ליטול עצה.

ביאושו הוא כמעט וחשב לעשות את הטעות השניה לאותו יום ולגשת לראיון בלא הדרכון האירופי; מוטב שכך, מלהפסיד את התור המיוחל – סבר…

בינתיים הוא התחייב בברכת 'אשר יצר', ובה בעת נזכר בסגולתה של הברכה לשמירה ולהצלחה. בזמן ובמקום אחר היה משתדל למצוא מי שיענה אמן אחר ברכתו למען תהיה הברכה מושלמת, אולם עתה, בהתאם לתנאי המקום, הסתפק באמירת הברכה בקול ובכוונה.

הוא סיים את הברכה תוך שהוא מכוין במיוחד במילים "ומפליא לעשות", ופתאום שמע קול לצידו העונה אחריו ברהיטות "אמן".

הוא הביט לאחוריו בפליאה והבחין להפתעתו ביהודי, לבוש בהידור, אשר אף הוא התכונן באותו רגע לברך 'אשר יצר'.

"האם תוכל אף אתה לענות 'אמן' אחר ברכתי?" שאל האיש, והרב שולמן נענה בחיוב. האיש בירך את הברכה והרב שולמן ענה אחריו 'אמן'.

מה מעשיך כאן? התענין האיש החביב, והרב שולמן השיב בקצרה בפנים מכורכמות: "באתי הנה לראיון שאליו המתנתי במשך תקופה ארוכה ולחרדתי גיליתי שהדרכון אינו ברשותי…"

"ומה אתה חושב לעשות?" קטע היהודי את דבריו בשאלה. "כיון שאין לי ברירה אחרת, אגש לראיון בלי דרכון, וה' יהיה בעזרי…" השיב הרב שולמן כשעיניו מביעות חשש מהול בתקוה.

"נעים להכיר; שמי הוא ד'ייקוב סטיין, ואני עורך דין המתמחה באזרחות והגירה" הציג האיש את עצמו מבלי שהתבקש, ומיד המשיך בקול תקיף: "שמע נא, ידידי, אל תעז לגשת לראיון ללא שהדרכון בידך. מנסיון רב שנים בתחום אני יכול לומר לך בבירור, אם תגש לראיון ללא דרכון, בקשתך תדחה על אתר, ומי יודע מתי תוכל להגישה בשנית…!"

"ומה אעשה עתה?" תהה הרב שולמן, "אינני יודע. אולי תנסה לבקש מבני ביתך שישלחו לך את הדרכון באמצעות חברת שליחויות מהירה. יש עוד כשלוש שעות עד לסגירת המשרד, ואם תצליח להשיג שליח מהיר, יש סיכוי טוב שתוכל עוד היום לצאת מכן כשהאישור המיוחל בידיך" השיב עורך הדין ומיד הוסיף בטוב לב: "בכל מקרה אני צריך להישאר כאן היום עד לסגירת המשרד, ואשמח לסייע לך ככל שאוכל".

הרב שולמן לא השתהה לרגע. הוא מיהר להתקשר לחברת שליחויות מוכרת, התענין האם יוכל להשיג שליח שיביא לו את הדרכון באופן מידי ונענה בחיוב.

תכף ומיד הוא התקשר לביתו, ותוך כמה דקות התבשר כי השליח יצא משם כשבידו הדרכון המיוחל. כשעה לאחר מכן כבר היה אצלו הדרכון. הוא מיהר לגשת לעורך הדין היהודי אשר המתין לו בסבלנות, הציג בפניו את הדרכון, והוא ליוה אותו במסירות לאורך כל התהליך עד אשר סודרה הבקשה על הצד הטוב ביותר.

כיום, הרב שולמן הוא אזרח ארצות הברית, אולם יותר מכל, הינו 'צדיק שומר אמונים', ביתר שאת וביתר עוז במיוחד לאחר שזכה כמו רבים אחרים, לחוות מקרוב נס גלוי שהתרחש עמו בזכות ענית אמן.

(מתוך וכל מאמינים פרשת נצבים תשע"ט )