סיפר הגה"צ רבי ראובן קרלנשטיין זצ"ל: בתקופת הגאון מווילנא חי צדיק מופלג – רבי לייב סלונימר זצ"ל, שנודע בכינוי 'רבי לייב צדיק'. על צדקותו וחסידותו סיפרו מעשים רבים. אחד מהסיפורים הללו שמעתי מהרב פייבלזון.
הרעבעצן של רבי לייב צדיק הלכה לעולמה והוא חיפש זיווג שני. חשב לעצמו: 'הרי אמרו חז"ל: 'מי שיש לו אישה רעה אינו רואה פני גיהינום', וכיון שבלאו הכי אני מחפש לעצמי זיווג, אחפש משהו 'טוב' – אישה רעה כזו שבזכותה לא אראה פני גיהינום'… הלך לשדכן ואמר לו שהוא מחפש זיווג מיוחד: אישה רעה עם כל ה'הידורים': כעסנית ורגזנית, עקשנית, רעת לב וכל שאר מידות 'טובות'… השדכן היה נבוך מאוד. הוא רגיל שאנשים באים אליו ומחפשים אישה בעלת מידות טובות. אם רק שמעו עליה איזשהו חיסרון, מיד פוסלים את השידוך. מעולם לא נתקל באדם שמחפש אישה רעה… אך חשב לעצמו: רצונו של אדם זהו כבודו. אם זה רצונו של הצדיק מי אני שאעמוד בדרכו?!
הציע לו השדכן כל מיני הצעות, כולן היו נשים רעות, כל אחת רעה יותר מרעותה. אבל הן לא סיפקו אותו. חשב הצדיק בלבו: 'מן הסתם אפשר להשיג שידוך 'טוב' יותר'… הלך לשדכן אחר ואמר לו: "נאמר בגמרא: 'אין אדם דר עם נחש בכפיפה אחת'…אישה כזו אני מחפש!"… אמר לו השדכן: "יש לי אחת כזו. שמה הרע הולך לפניה: אישה רעה ואכזרית שבוודאי תדע למרר את חיי בעלה. אין פלא שעד היום היא לא מצאה את זיווגה". אמר הצדיק: "אוהו, זה נשמע משהו 'טוב', אברר עליה".
הלך לברר עליה אצל שכניה ומכריה, וכולם ענו: "שומר נפשו ירחק ממנה! אצלה תאכל מרור כל השנה…". אמר הצדיק בשמחה: "מצוין! זה מה שאני מחפש. ברוך ה' מצאתי את זיווגי!".
למחרת החתונה המתין רבי לייב בסבלנות לשמוע צעקות, גערות… אולי איזה כיסא מתעופף… שום דבר! שום צעקה, שום גערה… היא דיברה אתו בנימוס ובדרך ארץ, הכינה לו ארוחת בוקר טעימה. לאחר שסיים את הארוחה, ליוותה אותו לבית המדרש בכבוד רב. חשב לעצמו: 'נו, ככה זה בימים הראשונים… הכל רושם… נמתין כמה ימים ונראה'… אולם שום דבר לא השתנה. היא התנהגה בדרך ארץ , כיבדה את הצדיק ושירתה אותו במסירות… חשב בלבו: 'מה קורה כאן? הרי חקרתי וביררתי עליה היטב וכולם סיפרו על רוע לבה ועל מעלליה?!'. חזר אל השדכן ואמר לו בטרוניה: "למה רימיתני? הבטחת לי אישה רעה וקשה, ומה הבאת לי? אישה כלילת המעלות!". השיב השדכן: "שדכן ותיק אני, ורגיל אני להסתיר את חסרונותיהם של המשודכים. זה חלק מתפקידי… אולם האמן לי, המקרה שלך הוא הראשון שבו הצגתי את האמת לאמיתה, לא הסתרתי דבר…!". תמה הצדיק: "אם כן, כיצד ייתכן שהמידע שמסרת לי על האישה שנשאתי אינו עומד במבחן המציאות?". השיב השדכן: "מי יודע, אולי בזכות זה שהיא נישאה לצדיק היא הושפעה לטובה ותיקנה את דרכיה…". הסתקרן השדכן והחליט לברר אצל האישה בעצמה. בא אליה ושאל: "בעלך הצדיק היה בטוח שהוא לוקח אישה רעה, והתברר לו שטעה טעות מרה…". אמרה האישה: "מה הוא חושב לעצמו, שהוא יתחתן אתי ויתפטר מגיהינום בעולם הבא? אני לא אתן לו את התענוג הזה…".
מסקנת הדברים היא: מה שנגזר על האדם משמים הוא מה שיהיה! אם נגזר עליו לסבול לא יוכל להימלט מכך; אך מנגד, אם הוא ראוי לזכות לטוב הוא ירווה נחת ואושר… וכיון שחז"ל אומרים ש'זיווג שני' הוא לפי מעשיו של האדם, ממילא אותו צדיק היה ראוי לפי מעשיו לזכות לאישה טובה, ואז לא הועילו לו כל השתדלויותיו… הכל בגזירת עליון, וכל השתדלות לא תסייע לאדם לשנות את הגזירה, כי 'הגזירה אמת והחריצות שקר'.
(יחי ראובן)