היו אלו ימים לא פשוטים. הפרוטה נעדרה מכיסי. ניסיתי בכל דרך להגדיל את הכנסותיי, אך עם כל הרצון הטוב – אברך אני ואברך אשאר. לא אצא פסיעה אחת מבית המדרש, גם לצורך פרנסה. תורה היא וללמוד אני צריך. אך ב"ה הציע לי ידיד לפנות לכולל חדש שנפתח, כולל נץ החמה, לומדים שעה לפני הנץ ולאחמ"כ מתפללים שחרית, וגם מקבלים מלגה נאה. ראיתי בזה הזדמנות נאותה להוסיף מעות לפרנסתי, ונרשמתי. ב"ה התמדתי בלימודי ואף קיבלתי מלגה נאה שעזרה לי איכשהו לסיים את החודש בחיוך מעט יותר גדול.
יום אחד התבשרתי על מבצע חדש שנועד לעודד את האברכים באותו הכולל להופיע בזמן. מבצע זה לא בא על חלל ריק, אכן היה זה מן הקשיים היותר גדולים לצאת מהמיטה החמה בשעות אשר הצרצרים הם הגוף החי היחיד שמהלך ברחובות. על כן החליטה הנהלת הכולל לעודד את האברכים עם מלגה נוספת של 200 ש"ח לחודש על הגעה בזמן. היות והמזומנים נצרכו לי, גמרתי אומר מתוך שלא לשמה להקפיד יותר על הזמנים.
התאמצתי בכל יכולתי, ואכן שמירת הזמנים השתפרה אצלי פלאים, אך עם הגיע החודש לסיומו, נוכחתי כי לא היה די בהתאמצותי, ועל פי הכללים לא מגיעה לי מלגה. אבל עם כל זאת החלטתי שבחודש הבא אעשה מאמץ יותר גדול, ואי"ה אנסה להמשיך לעמוד בתנאי 'שמירת סדרים' גם למרות כישלוני.
למחרת בעודי הולך ברחוב בחזרה מכולל בוקר, אני מגלה על הקרקע שטר כחול… כן, של 200 ש"ח! מיקומו של השטר לא חייב אותי בהשבת אבידה, ומן השמים ראיתי בזה שכר למאמץ שבכל זאת השקעתי להגיע בזמן באותו החודש.
אולם בהגיע סוף החודש התחוור לי שוב שלא עמדתי בתנאים, וגם באותו חודש לא הצלחתי לעמוד בתנאי הסף. הפסדתי את תוספת המלגה. אך למחרת הגיע התשובה שוב… בדמות 200 ש"ח שנחו להם על המדרכה!… כמו ראה ה' את מאמציי ואמר לי, בני, ראיתי את פעולתך, המשך כך.
השכר איננו על התוצאה, אלא על המאמץ. אברהם אבינו נתנסה בעשרה נסיונות ועמד בכולן. באחד מהנסיונות הוא לא מגיע עד קו הסיום, כי המלאך עצר אותו מהשמים, ועם כל זה הוא קיבל על כך שכר. ועל מה הוא קיבל שכר – על המאמץ, על הרצון לעמוד בנסיון. לא התוצאה חשובה, הדרך הוא המרכיב החשוב. אברהם אבינו תיקן תפילת שחרית, אותה תפילה של'סדר' שלפניה כ"כ התאמצתי להגיע בזמן הנקוב, אך לא עלה בידי, ראה ה' את עניי, והשיב לי כגמולי.
מה יהיה בחודש הבא? האם עוד אדם יאבד שטר בשביל שאני אקבל שכר על המאמץ?… איני יודע, אבל את הלימוד שלי כבר למדתי. חייב אדם לומר מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי, אברהם יצחק ויעקב…
(ממשנתה של תורה חיי שרה תש"פ)
תיקון: אברהם אבינו עמד בניסיון לגמרי עד סופו לא רק מאמץ כי מהתחלה זה היה הכוונה לראות אם יציית מהתחלה לא היה הכוונה שיצחק ייעקד לכן אברהם עמד בניסיון במלואו בזה שלא התנגד עד כאן הסוף וכל הכוונה של השם