למה צריך לכוון דווקא בברכה הראשונה, והחידוש הגדול של החזו"א למי שלא כיוון

סימן ק' סעיף א'

כתוב בשולחן ערוך, שאדם שמתפלל תפילה שאינה מצויה, כגון תפילה של מועדים, מוסף של ראש חודש, יעלה ויבא, על הניסים של חנוכה, או של פורים, ואפילו קידוש לבנה, שזה פעם בחודש, הדין הוא שמכיוון שתפילות אלו אינם מצויות, לפני שהוא מתפלל הוא צריך להסדיר את תפילתו. הוא צריך לסדר לעצמו בראש את התפילה שהוא עומד להתפלל, מכיוון שהתפילות האלו אינם מצויות, תפילה של מועדים ושל שלוש רגלים, מוסף של ראש חודש, יעלה ויבא, על הניסים, קידוש לבנה, לכן הוא צריך לסדר לעצמו את התפילה לפני שהוא מתפלל, כדי שלא יתבלבל ויטעה בתפילתו. כתוב ברמ"א שאם הוא מתפלל מתוך סידור אין בזה קפידה, כתוב במשנה ברורה שעכ"פ יראה לפחות את התפילה הראשונה שהוא מתפלל, כגון על הניסים, שיתפלל מתוך סידור ואז הוא פטור מלסדר לעצמו את תפילתו.

בסימן הבא סימן כ"א סעיף א' נלמד בעז"ה שלכתחילה אדם צריך לכוון בכל תפילת שמונה עשרה, כל תפילת שמונה עשרה הוא צריך לכוון את פירוש המילים את מה שהוא מוציא מפיו, המשנה ברורה אומר שעכ"פ הוא לא יכול לכוון בכל תפילת שמונה עשרה, שיכוון את הסיום של כל ברכה וברכה בברכות שמונה עשרה, אבל ברכת אבות, הכוונה בה, הברכה הראשונה של שמונה עשרה הכוונה בה מעקבת את התפילה, המשנה ברורה מביא שיש שאומרים שגם מודים, גם מודים צריך לכוון בברכת מודים, מה העניין למה הברכה הראשונה של שמונה עשרה הכוונה בה מעקבת? המשנה ברורה מסביר, אני יקרא את לשון המשנה ברורה: "כי הוא סדור שבחו של מקום, על כן אינו בדין שיהא אז פונה לבבו לדברים אחרים" המשנה ברורה מביא שיש מי שגם אומרים שתפילת מודים גם דינה כאבות לכתחילה, עכ"פ הכוונה בברכת אבות אבות מעקבת עד כדי כך שאדם שהתפלל שמונה עשרה ולא כיוון בברכה הראשונה לא יצא ידי חובת תפילה וצריך שוב לחזור להתפלל הרמ"א מביא שהיום לא נוהגים לחזור ולהתפלל שמונה עשרה שוב מי שלא כיוון בברכת אבות כי חוששים שכשם שבפעם הראשונה הוא לא כיוון גם בפעם השניה הוא לא יכוון אז מה יעזור שהוא יתפלל פעם נוספת?

כתוב במשנה ברורה בשם ה"חיים אדם" שהאדם שלא כיוון בברכת אבות והנה הוא נזכר לפני שהוא אמר "ברוך אתה השם מגן אברהם" פתאום הוא תפס עצמו, לא כיוונתי באבות יחזור שוב ויתפלל מתחילת בירכת אבות יחזור שוב ויתפלל אומר המשנה ברורה מ"אלוקי אברהם".

דבר מעניין מובא כאן במשנה ברורה בהוצאת 'דרשו' מובא כאן בשם ה"חזון איש" שה"חזון איש" אמר: שאדם שכבר סיים את ברכת "מגן אברהם" והוא נזכר שהוא לא כיוון הוא שכח לכוון בברכת אבות ה"חזון איש" אומר שהוא יהרהר בליבו את כוונת המילים וזה מועיל לו לא כל כך משמע מהמשנה ברורה המשנה ברורה אומר שהוא צריך לחזור חזרה מ"אלוקי אברהם" אם יש כזו עצה שיהרהר בליבו את כוונת המילים את פירוש במילים למה הוא צריך לחזור חזרה ולהזכיר שמות לבטלה "אלוקי אברהם" "אלוקי יצחק" שיחזור ויהרהר בליבו רק את כוונת המילים את פירוש המילים אבל כך מובא בשם ה"חזון איש" שאפילו שהוא סיים כבר את הברכה למרות שהוא לא התחיל את הברכה השניה " אתה גיבור השם" מספיק משהוא מהרהר בליבו את פירוש המילים בברכת אבות ובוא יוצא בזה ידי חובה אני יקרא בפנים אומר השולחן ערוך סימן כ סעיף א': תפילות של מועדות, ושל ראש חודש, צריך לסדר תפילתו קודם שיתפלל מכיוון שתפילות אלו אינם מצויות תפילת שמונה עשרה של שלוש רגלים, תפילת מוסף של ראש חודש, על הניסים" יעלה ויבוא, קידוש לבנה, כיוון שהם פחות מצויות, לכן לפני שהוא מתפלל את אותם תפילות, הוא צריך לסדר לעצמו את התפילה כדי שהוא לא יטעה ולא יתבלבל בתפילה, כדי שתהיה שגורה בפיו, ויש אומרים זה דווקא כשמתפללים על פה, אבל כשמתפללים מתוך הסידור מותר דרואה מה שמתפלל, וכן נוהגים אם הוא מתפלל מתוך סידור אז למה שיסדר את התפילה מקודם הוא רואה מה שהוא מתפלל אין חשש שמה הוא יטעה אין חשש שמא הוא יטעה אין חשש שמא התפילה לא תהיה שגורה על פיו כי הוא מתוך הסידור מה שהוא מתפלל.