השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
האם הגוי יכול לחזור בו מהשכירות? • נגמרה תקופת השכירות האם צריך לחדש אותה מחדש? • ומה הדין כאשר בתוך זמן השכירות השכיר הגוי את הרשות לגוי אחר? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימן שפ"ב סעיף ו' – סעיף ט' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
כאשר שכרו מהגוי את רשותו, השכירות מועילה לעולם ועד כל זמן שהגוי אינו חוזר בו, והמ"ב מבאר, שמדובר באופן ששכרו ממנו בסתמא ולא פירשו זמן, אבל אם שכרו ממנו לזמן מסוים, הדין הוא, שכאשר מגיע אותו זמן, השכירות פוקעת, וצריך שוב לחזור ולשכור מהגוי, ומצד שני, כאשר שכרו ממנו לזמן מסוים, הגוי אינו יכול לחזור בו בתוך הזמן.
כאשר שכרו ממנו בסתם, אם הגוי לא חוזר בו, השכירות חלה לעולם, אבל אם חוזר בו, יכול לחזור אפילו אחרי שבת ראשונה ולומר שנתכוון רק לשבת אחת, ואומר הרמ"א, שאינו יכול לחזור משכירותו עד שיחזיר הדמים, ומבאר המ"ב את כוונתו, שבאופן ששכרו מהגוי בסתמא, שיכול לחזור בו אפילו לאחר השבת הראשונה, בכ"ז ישראל יכול לומר לגוי, אני התכוונתי בשכירות ליותר משבת אחת, וממילא הגוי לא יכול לחזור בו אא"כ הוא מחזיר ליהודי את דמי השכירות, והקלו חכמים שהשכירות חלה, ולא יכול לאסור עליו עד שיחזיר הדמים, אבל הרבה חולקים, וסוברים שיכול הגוי לחזור בו גם אם הוא לא משיב את דמי השכירות.
אם שכרו מהגוי לזמן קבוע, כאשר נגמר הזמן צריכים לחזור ולשכור שוב, ולא מועיל מה שהגוי מסכים, שהרי השכירות הקודמת התבטלה, והעירוב התבטל, וצריכים גם לערב מחדש, ומביא המ"ב בשם הט"ז, שאם שכרו מן הגוי לזמן ידוע והגוי מת, היורש יכול לחזור בו, והמ"ב אומר, שהיורש לא יכול לחזור בו, כיוון ששכרו לזמן מסוים, אא"כ שכרו בסתמא שאז יכול לחזור בו.
אם שכרו מהגוי לזמן ידוע, ובתוך הזמן השכיר הגוי את דירתו לאחר, די בשכירות הראשון, כיוון שהגוי הראשון לא יכול להשכיר לגוי השני יותר ממה שיש לו, והרי הוא השכיר את רשותו ליהודים, ומדייק המ"ב, שאם שכרו ממנו סתם והגוי השכיר למישהו אחר, צריך לחזור ולשכור מהשוכר השני, כי השכירות התבטלה, וכן דן המ"ב במכר, האם השכירות התבטלה או לא.
חמשה שגרים בחצר אחת, א"צ כל אחד ואחד לשכור מהגוי, אלא אחד שוכר עבור כל בני החצר.