יעקב א. לוסטיגמן
מוצאי שבת קודש, חנוכה תש"פ, 'בנייני האומה' בירושלים: חשמל באוויר. זאת ההרגשה השוררת באולם הענק והעמוס מפה לפה. ההתרגשות בשיאה, זהו המעמד הראשון בסדרה הארוכה של מעמדי סיום הש"ס שיתקיימו בעז"ה ברחבי הארץ והעולם כולו. אנחנו זכינו להיות כאן, לפתוח את החגיגות ההיסטוריות לכבודה של תורה, עם סיום המחזור הי"ג של 'הדף היומי'.
זה הזמן לשוחח מעט עם מי שעבדו מאחורי הקלעים, נערכו והתכוננו, תכננו ותיאמו, עמלו ופעלו ללא לאות, כדי שנוכל להגיע למעמד הזה ולשמוח בו שמחה אמתית לכבודה של תורה.
אחד האנשים שבזכותם האירוע הזה כל כך מוצלח, הרב שמעון דייטש, מנהל פרויקטים ב'דרשו', ומי שהופקד מטעם 'דרשו' על התיאום והסנכרון בין כל הגופים, החברות והגורמים המתחברים יחד להפקתו של אירוע אדיר שכזה.
"אני לא יכול לתאר את ההתרגשות", אומר הרב דייטש, "אלו רגעים מאוד מיוחדים לכל עם ישראל וגם לי באופן פרטי. לעמוד כאן ולראות את כל העבודה הסיזיפית שנמשכה חודשים ארוכים, מתחברת לאירוע אחד גדול ומיוחד כל כך, זאת חוויה עוצמתית מאוד. הפעמים הרבות שסיירתי באולם, הפגישות הרבות שהייתי שותף להן, להכין כל פרט, ממש כל פרט, הכל נלקח בחשבון, מי יעמוד איפה, מתי ישירו את השיר הזה, ולהיכן יופנה אור הזרקורים בכל רגע ורגע במהלך האירוע. כשאתה רואה את כל זה מתרחש בפועל, זה כמו חלום. לא להאמין"…
אושר עילאי וענוות חן
"אבל בתוך כל המארג האדיר הזה והאירוע המרומם הזה, אני יכול לומר שהתרגשתי במיוחד כשיתומיו של הרב אייזנבלט זצ"ל אמרו את הקדיש, כשראיתי את גדולי התורה והחסידות מפארים בנוכחותם את המעמד המיוחד הזה, וכשראיתי את חתני 'קנין ש"ס' שמגיעים לכאן כדי לחגוג את סיום הש"ס עליו הם נבחנים בפעם אחת מתחילתו ועד סופו…. בשום מקום בעולם אי אפשר לראות כזה אושר וענווה שרואים על פניהם הטהורות של חתני 'קנין ש"ס'. רק כדי לראות אותם, היה שווה כל המאמץ…".
"והריקוד המיוחד שסחף את האולם אחרי הסיום ואמירת ההדרן והקדיש… ראית את הריקודים הנלהבים? ראית איך אנשים פילסו לעצמם דרך ופשוט יצרו לעצמם מקום כדי לרקוד? זה מה שאני לוקח איתי מהמעמד הנשגב הזה".
הרה"ג ר' נתן וינגרטן, העומד בראש מערך השיעורים של 'דרשו' ברחבי הארץ, מצטרף להתלהבות של הרב דייטש: "זה לא האירוע הראשון וגם לא האחרון של 'דרשו'. זכיתי לקחת חלק בכמה וכמה אירועים, בהם גם אירועי סיום הש"ס, ואני אומר לך שההתרגשות הזאת היא מיוחדת. לכל מעמד סיום יש את הזווית הייחודית שלו. משהו שלא היה לפניו ולא יהיה אחריו. הסיום הזה גם הוא מיוחד במינו, ובכל פעם מחדש אני מרגיש שהגעתי לשיא השיאים של ההתרגשות שהלב יכול להכיל, עד שמגיע מעמד הסיום הבא ומוכיח לי שאפשר להתרגש לא פחות, ואף יותר…".
הרב יחיאל יהושע גולדברג, הצטרף רק באחרונה לצוות עובדי 'דרשו', וזה לו מעמד הסיום הראשון של 'דרשו' בו הוא משתתף: "אין בפי מילים לתאר את ההתרגשות", הוא אומר, "הזרוע השמאלית שלי כבר כואבת מרוב צביטות שהיא ספגה מידי הימנית בשעתיים האחרונות, רק כדי לוודא שאני לא חולם.
"אני לא יודע איך להתחיל לספר מה כל כך ריגש אותי במעמד המיוחד הזה, אבל אני יכול לומר לך דבר אחד: לי ברור כעת במאה אחוזי ודאות, שכל מי שנמצא כאן, יוצא מהמעמד המיוחד הזה כשבלבו חשק עז להצטרף ללומדי 'הדף היומי', ולהשתתף בסיום הבא לא רק כאורח או במקרה שלי כעובד ב'דרשו', אלא גם כיהודי שמסיים את הש"ס, לאחר שחזר עליו ונבחן מדי חודש בחודשו. החשק הזה מקנן גם בלבי, והלוואי שיהיה לי שכל וסייעתא דשמיא לממש אותו ולבצע את זה בפועל".
בעודנו משוחחים, כבר מסתיימת לה המצגת המיוחדת שהוקרנה בסוף האירוע. אפשר כבר לראות כמה מהמשתתפים כשהם קמים ופונים למהר לתחנות האוטובוס, כדי לתפוס את האוטובוסים האחרונים היוצאים מעיר הקודש אל מחוז חפצם. אבל רוב רובם של המשתתפים עדיין עומדים על מקומותיהם רוקדים ושרים לכבודה של תורה, ממאנים לעזוב את המעמד ההיסטורי, ומנסים בכל כוחם להמשיך ולהיאחז ברגעים המיוחדים הללו.
אשרי עין ראתה כל אלה.
3/275