יעקב א. לוסטיגמן
הרה"ג ר' אהרן גרוסמן, הוא אחד מוותיקי הנבחנים ב'דרשו'. לתוכנית 'הדף היומי בהלכה' הוא הצטרף עם היווסדה ומאז הוא מתייצב מדי חודש ומשתתף במבחן החודשי. עוד קודם לכן השתתף בתוכנית 'קנין הלכה' של 'דרשו', במסגרתה למד במשך כ-11 שנים מאות סימנים בטור ובשו"ע על נושאי כליהם, בלימוד עיוני משורשי הסוגיות בש"ס ועד לאחרוני האחרונים העוסקים בנושא, בדרך של 'לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא', יחד עם אלפי לומדי 'קנין הלכה האחרים'.
זכה הרב גרוסמן להתעטר בכתר הוראה, וכיום הוא יושב בבית ההוראה של הגאון רבי מרדכי גרוס שליט"א, כמו רבים אחרים מבוגרי התוכנית 'קנין הלכה', ששימשו את גדולי הפוסקים לאחר לימודם בתוכנית הייחודית של 'דרשו', והפכו בעצמם למורי הוראה בישראל.
שוחחנו עם הרב גרוסמן, וביקשנו לשמוע מפיו כיצד הוא רואה את ארגון 'דרשו' והתרומה שלו לעולם התורה כולו.
"'דרשו' זה ארגון שזוכה להגדיל תורה ולהאדירה באופן שאין לו אח ורע", אומר הרב גרוסמן, "זה ארגון שזוכה להעצים את את ידיעת התורה באופן כללי, מעמיד תלמידי חכמים רבים מאוד, וגם זוכה להרבות את העיסוק בסוגיות ומקצועות התורה שעד לא מזמן רק בודדים היו עוסקים בהם.
"הנה לדוגמא חלק ד' במשנה ברורה. כמה אברכים רצו ללמוד ולהשתלם בהלכות עירובין, וכמה מתוכם אכן הצליחו לעשות זאת לפני הלימוד של 'דרשו' ב'דף היומי בהלכה'? הלכות ריבית הן גם דוגמה נהדרת. כמה אברכים למדו את ההלכות האלו בעיון והשתלמו בהן לפני התוכנית של 'קנין הלכה'?
"תחום נוסף שבו 'דרשו' הביא חידוש גדול לעולם, זה לימוד של מסכתות ולימודים שנלמדו בעבר ברוב המקרים כלאחר יד, ובזכות 'דרשו' הם נלמדים ביסודיות. אני מתכוון כמובן בעיקר לנושא של לימוד 'הדף היומי'. היום לומדים אלפי יהודים את הדף היומי ביסודיות, חוזרים ומשננים, כותבים סיכומים ובסוף החודש גם נבחנים על לימודם, כולל מסכתות קטנות בסוף הש"ס שמעטים עסקו בהן בצורה יסודית לפני שהגיע 'דרשו' לעולם.
"כמובן של'דרשו' יש עוד הרבה מאוד תוכניות ולימודים ופעילויות שונות, ואפשר לומר שהמכנה המשותף הוא הרצון להגדיל תורה ולהאדירה על הצד הטוב ביותר ובלי לחסוך במאמץ והשקעה".
כיצד אתה רואה את התרומה ש'דרשו' תרם לך באופן אישי להתקדמות וההצלחה בלימודים בסייעתא דשמיא?
"התרומה מכרעת כמובן. אני הייתי עסוק עוד קודם לכן בלימוד הלכה. זכיתי להיות מתלמידיו של מורי ורבי הגאון רבי שלום יוסף גלבר שליט"א, בעל ה'ארחות שבת'. למעשה הגעתי ל'קנין הלכה' בעקבותיו, כי הוא היה כותב את מראי המקומות. אבל גם כשאתה לומד הלכה באופן רציני ומתוך רצון להגיע להישגים ולקנות קניינים, עדיין קשה לשמור על קצב ולעמוד ביעדים. הלימוד ב'דרשו' תחם את הלימודים בלוח זמנים מסודר, גם ב'דף היומי בהלכה' וגם ב'קנין הלכה'. אני חייב להספיק כדי להגיע בזמן למבחן, ויש לי מדד קבוע ושוטף שאומר לי אם אני לומד נכון ויודע מה למדתי או שהלימוד לא מספיק בהיר וחד, ויש צורך להשתפר".
מה סוד ההצלחה של 'דרשו' לדעתך?
"קודם כל צריך לזכור ולדעת ולשנן שכל הצלחה היא בסייעתא דשמיא. לפעמים אדם יכול לעשות הכל בדיוק כמו שצריך לעשות ובכל זאת הוא לא יצליח, ולפעמים גם אם תעשה הכל עקום ולא נכון, בכל זאת ההצלחה תאיר לך פנים. זה עניין של סייעתא דשמיא.
"אם ננסה למצוא את הסיבות הגשמיות שבהן מסתתרת ההשגחה הפרטית והסייעתא דשמיא, אני חושב שמדובר בשילוב של כמה דברים. המלגה היא הבסיס, ונכון שזאת רק מלגה ולא משכורת, ואף אחד לא ישקיע כל כך הרבה שעות לימוד וחזרה בשביל המלגה הזאת, אבל אנשים שכן רוצים ללמוד ולחזור ולדעת, בסופו של דבר המלגה עוזרת להם, נותנת תמריץ ובעיקר מסייעת להם לשמור על הרצף.
"לי באופן אישי מה שהכי תרם זה הלימוד ברבים. אני לא היחיד שלומד, יש לי חברים, שכנים, מכרים, עוד אנשים שעוסקים באותו נושא. יש עם מי לדבר בלימוד, יש עם מי לברר נקודות שקצת נשארו קשות או לא ברורות מספיק וצריך עוד מישהו כדי לחדד אותן, זה מבחינתי הדבר הגדול ביותר שקיבלתי מ'דרשו'.
"בתוכנית של 'קנין הלכה', היו גם כינוסים של לומדי התוכנית לפני תחילת נושא חדש, וכל פעם הביאו אחד מגדולי הפוסקים שנתן ללומדים הקדמה והסביר את הנושאים המרכזיים שסביבם עוסקות ההלכות הללו. זה מאוד מאוד עזר לנו להצליח אחר כך בלימוד ולהתקדם הלאה בסייעתא דשמיא, וכמובן החוברת החודשית של ה'מראי מקומות', שנתנה את כל הטון, הכתיבה את הקצב ואת סדר הלימוד, ובלעדיה היה קשה מאוד מאוד להצליח ולהחזיק מעמד בתוכנית כל כך הרבה שנים".
1/33