"ליד הבית, בגבול ת"א-יפו, אין מנין שמתאים לבן ישיבה", טען אוֹשרִי באוזני ההנהלה. "כל-כך הרבה למדתי כאן על אלול והימים הנוראים, אני רוצה להמשיך את החיזוק גם ביום הכיפורים עצמו"…

מי שמע על ישיבה-קטנה המקיימת מנין ביום הכיפורים לתלמידיה?

זכות היוצרים של מנין מיוחד זה, שמורה לתלמיד הישיבה במחזור ד' – אושרי שמו. לקראת יום הכיפורים לפני מספר שנים פנה אושרי להנהלת הישיבה וביקש לברר על האפשרות לקיים מנין לתפילה בישיבה ביום הכיפורים. "ליד הבית בגבול יפו תל אביב אין לי מנין שמתאים לבן ישיבה", טען. "כל כך הרבה למדתי כאן בישיבה על אלול, ראש השנה ויום הכיפורים, אני רוצה להמשיך את החיזוק גם ביום כיפור עצמו".

ב'אחינו' אין משימה בלתי אפשרית, וכשעלתה הדרישה מצד התלמידים, הנהלת הישיבה נענתה לאתגר. בדרך כלל לא מקובל לערוך תפילות יום כיפור בישיבה קטנה, אבל היה ברור שכאן הדבר הכרחי.

המניין הותנה בתנאי אחד מצד רבני הישיבה – קיום תענית דיבור לאורך כל היום, וכמובן, תפילה בכוונה ובכובד ראש.

הגיע יום הכיפורים. התפילה התקיימה בהשתתפות רבני הישיבה ואברכים תושבי השכונה, באווירה מרוממת במיוחד. היה ברור לכל המשתתפים שזהו לא אירוע חד פעמי – המניין יתקיים אי"ה בכל שנה ושנה.

ארבע שנים לאחר מכן: שי, בוגר הישיבה, מבקש לבוא לתפילה בישיבה. הוא מרגיש שכאן הוא יתעלה יותר. הוא כבר כמה שנים לומד בישיבה גדולה, ובכל זאת הוא מרגיש שתפילה כמו שהיתה לו ב'אחינו' לא תהיה לו בשום מקום אחר. בתיאום עם המשגיח בישיבה בה הוא לומד, הוא הצטרף לתפילת יוה"כ באחינו.

בשנה הבאה נוספו עוד ועוד בוגרים, כשכולם מציינים את האווירה הבלתי נשכחת של יום כיפור באחינו.

אליהו, כיום נשוי ואב לשני ילדים, הגיע גם השנה להתפלל בישיבה. "דווקא היום, כשאני נשוי ובעל משפחה, אני מרגיש שהחיבור שלי להקב"ה צריך להיות במקום ממנו הכל התחיל. במקום בו קיבלתי את הכלים והיסודות לכל החיים שלי, למה שאני עכשיו. כאן אני צריך לומר להקב"ה תודה! כאן אני מקבל אנרגיות לעוד שנה".

זה מדהים איך בכל שנה כשאנחנו נפגשים בישיבה, כל אחד עם מה שעבר עליו במשך שנה שלמה, יש כל כך הרבה מה לספר וכל כך הרבה מה לדבר ולעדכן. אבל ברגע אחד הכל נעצר, אנחנו זוכרים, ביום כיפור – תענית דיבור!

עזבנו בית, עזבנו משפחה, חוזרים ליום אחד לבית בו גדלנו!

**

ומיום הכיפורים – לשוק ארבעת המינים בישיבת אחינו.

כן, לא טעיתם… ברוכים הבאים לשוק ארבעת המינים של ישיבת אחינו לצעירים!

כאן הכסף אינו עובר לסוחר, כאן משלמים בהרבה יותר מאלפי זהב וכסף.

בשוק ארבעת המינים מקובל לדרג את המינים במהודר, מהודר א' וכדו', אך בשוק ארבעת המינים של אחינו הדירוג הוא שונה. גפ"ת, גפ"ת ראשונים, פירש"י, שקו"ט ועוד.

בישיבת 'אחינו' אנחנו משתדלים לחנך את התלמידים לחיבוב המצווה ולקיימה בהידור, כחלק ממטרה זו מתקיים בכל שנה בישיבה מעין 'שוק' של ארבעת המינים. אך שלא כמקובל, אין אפשרות תשלום במזומן.

אז כיצד משלמים בעבור הסחורה?

בימי סוף זמן אלול, מתקיימת בישיבה חזרה חודשית, המסכמת את הנלמד במהלך זמן אלול בישיבה. התלמידים כולם נבחנים על מה שלמדו בישיבה, המבחנים מתקיימים במספר מסלולים כאשר לכל תלמיד יש את המסלול המתאים עבורו.

התלמידים מקבלים נקודות זיכוי בהתאם להשקעתם והצלחתם בחזרה על הנלמד ובמבחנים המסכמים. נקודות אלו משמשות את התלמידים כאמצעי תשלום לארבעת המינים.

ואיך יידע הבחור במה לבחור?

ביום האחרון של זמן אלול, מתקיים שיעור מיוחד בנושא ארבעת המינים. אנחנו לומדים את היסודות של כשרות ארבעת המינים ומעניקים הדרכה מעשית כיצד לבחור לולב אתרוג והדסים.

בהמשך, חדר האוכל של הישיבה הופך לשוק ארבעת  המינים. הלולבים מוצבים על שולחן מיוחד, ממוינים על פי דרגות הידור. תלמיד שהשקיע ונבחן במסלול הגבוה ביותר- גפ"ת ראשונים, יוכל לבחור לעצמו לולב בדירוג הגבוה ביותר. תלמיד שנבחן במסלול גפ"ת, יוכל לבחור לעצמו אתרוג מדרגה שניה, וכך הלאה…

התלמידים שעמלו על האפשרות לקנות לעצמם ארבעת המינים, התלבטו במה לבחור. מסיימים את זמן אלול כשתלמודם בידם וארבעת המינים ברשותם, ובכל שנה מחדש אני שומע כמה חיכו התלמידים לרגע הזה שבו יזכו לברך על נטילת לולב, כי השנה המצווה היא חלק מהם ממש!