לחי שעשאוהו מעצי עבודה זרה

ז' באדר ב תשע"ט - סימן שס"ג- סעיף ח'- סעיף י"ב

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

 


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



מדוע לחי מעצי אשרה כשר להתיר בטלטול, והרי כתותי מיכתת שיעורא?מדוע לחי שגבוה ג' טפחים מהקרקע פסול? מה הדין כאשר העומדים מבפנים למבוי רואים את הלחי והעומדים מבחוץ למבוי לא רואים את הלחי?ובאיזה אופן לחי העומד מאליו לא מתיר בטלטול? שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימן שס"ג סעיף ח' – סעיף י"ב במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

עצי אשרה, דהיינו, עצי עבודה זרה, יכולים לשמש כלחי להתיר את המבוי או החצר בטלטול.

מקשה המ"ב ב' קושיות:

א. הרי עצי אשרה אסורים בהנאה, ואיך מותר להשתמש בהם ללחי להתיר את המבוי בטלטול, ומת' המ"ב, שההנאה אינה מן העצים, אלא מן המבוי שמותר בטלטול, והנאה כזאת אינה נחשבת להנאה שאסורה בעצי אשרה.

ב. הרי עצי אשרה עומדים לשריפה, ודבר העומד לשריפה 'כתותי מיכתת שיעורא', ונחשב כשרוף, ואילו לחי, אמנם אין שיעור ברוחבו, אבל יש שיעור בגובהו, שצריך להיות י' טפחים, וא"כ, איך לחי העשוי מעצי אשרה כשר, והרי אם כתותי מיכתת שיעורא, אין בגובהו י' טפחים, ומת', שמכיוון שאפשר לעשות לחי ואפילו דק מאוד, אין שיעור לרוחבו אלא יש שיעור בגובהו, ולכן גם בכה"ג הוא כשר, ועוד מת', שמכיוון שלחי העשוי משברים המדובקים יחד כשר ללחי, לכן גם לחי המשמש לע"ז, כשר, כי גם אם נאמר שהוא נחשב כשרוף, הרי אדם שהדביק שברים יחד, משמשים לו כלחי להתיר בטלטול.

לחי שאותם העומדים בתוך המבוי רואים שיש בליטה של הלחי, אבל אלו העומדים בחוץ אינם רואים שיש בליטה של הלחי, והם טועים לחשוב שמדובר בעובי הכותל עצמו, בכ"ז כשר, וכן אם נראה לעומדים מבחוץ, ואינה נראית לעומדים מבפנים, כשר.

ג' הלכות בדיני לחי:

א. לחי שרחוק מהכותל ג', פסול, אלא צריך להיות צמוד לכותל המבוי בתוך ג' טפחים, ואע"פ שלמדנו זאת לעיל בסעיף ו', חזר השו"ע להשמיע זאת פעם נוספת, לומר שזה מעכב.

ב. לחי שגבוה ג' טפחים מהארץ, פסול, וטעם הדבר מבאר המ"ב, שהרי גם מחיצה גמורה, אם היא גבוהה ג' טפחים מהקרקע, פסולה, שנחשבת שגדיים בוקעים תחתיה, ולא הוי מחיצה הסותמת, וממילא לחי לא יכול להיות יותר טוב ממחיצה.

ג. לחי שגבוה רק ז' טפחים ומשהו, אם העמידו תוך פחות מג' סמוך לקרקע, כשר, כיוון שמין לבוד, אנחנו רואים שהמרחק בין הקרקע ללחי סתום, ויחד עם הז' טפחים, סה"כ יש כאן לחי בשיעור י' טפחים.

לחי העומד מאליו, כשר, וא"צ להתקין את הלחי, ומבאר המ"ב, כגון שיצאה בליטה מכותל המבוי בראשו בשיעור משך גובה י' טפחים, או שהועמד שם לאיזה עניין, ואפילו לא קבעוהו בעצמו מעולם, כשר, ובלבד שיסמכו עליו מער"ש, אבל אם באותו מבוי התקינו לחי, והוא נפל בשבת, וכעת רוצים לסמוך על לחי העומד מאליו, הם לא יכולים, ומבאר המ"ב, שזה כמו שהם אמרו שאנחנו לא סומכים על הלחי העומד מאליו, והראיה, שהרי הם התקינו לחי אחר, ועוד אומר המ"ב, גם אם לא התקינו לחי אחר, אלא שהם לא טלטלו במבוי הזה, ולא התייחסו ללחי הקיים, אם פתאום הם רוצים לסמוך עליו ולטלטל על ידו, אינם יכולים, עד שיסמכו עליו בער"ש בפירוש.

לחי העומד מאליו, והוא בולט לרוחבו של מבוי בשיעור ד' אמות, לא יכול לשמש כלחי, כיוון שהוא שיעור גדול מדאי, ויצא מתורת לחי, כיוון שיש שיעור של אורך הכשר מבוי בד' אמות, ולכן יתקין לחי אחר בצד השני, או להתקין לחי צמוד לאותם ד' אמות, והלחי הזה יהיה דק יותר, שיהיה ניכר שהוא לחי, ושלא יחשבו שזה המשך של הכותל, שהרי הד' אמות אינם לחי אלא הם מבוי.

המ"ב מציע עוד אפשרות, שאם רוחבו של כל המבוי הוא ח' אמות בלבד, הד' אמות יכולים לשמש ולהתיר את המבוי בטלטול, ולא מדין לחי, אלא מדין פרוץ כעומד, כי החלק הפרוץ הוא ד' אמות, והחלק העומד הוא ד' אמות, וממילא כשר להתיר את המבוי, וכן אם העומד מרובה על הפרוץ, כשר להתירו בטלטול.

אומר הרמ"א, אם העמידו את זה לשם לחי, זה יכול לשמש כלחי, שהרי אדרבה, אז רואים כולם שזה ד' אמות אבל העמידום לשם לחי.

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה

פוסטים נוספים