נגיעה באוזן הכלי לפני הנטילה
כתב השעה"צ (סי' קסב ס"ק מ"א) שאם בתחילה כשבא ליטול ידיו מכלי אין אוזן הכלי נגובה לא נטמאו המים, דהוי כמו שנגע בידו במים שבכלי שלא בשעת נטילה, כמבואר לעיל (סי' קס סי"א) דלא נפסלו המים על ידי זה, והכא נמי הרי אותה היד לא נטל עדיין.
ולכאורה צ"ע א"כ מדוע כתב המשנ"ב (ס"ק מ"ה) שאם אחר שלא נטל ידיו נגע בידיו הלחות אף לאחר שנטלן שתי פעמים צריך לנגבן ולחזור וליטלן שנית, והרי המים שעל ידו של הנוטל טהורים הם, ואין האחר מטמאן כיון שלגביו אין זו שעת נטילה והרי זה כאילו הנוטל נוגע באוזן הכלי.
יודעים את התשובה?
הפותרים נכונה יכנסו להגרלה על סט משנ"ב ו -2 כרכים בודדים
תשובות לעלון תמוז 34
תשובות לעלון הקודם אלול
לענין השאלה שנשאלה בעלון הקודם מ"ש הנוטל ידיו במים שחזרו לחומם הרגיל דמשמע בדברי המשנ"ב דהם מותרים לכתחילה מהנוטל ידיו במים שחזרו למראיהם הקודם דמבואר באחרונים דהם מותרים רק מספק לקולא.
נציין לתשובתו של הרב צבי כהן ועוד אחרים שמים חמים עדיין שם מים עליהם אף כשאינם כשרים לנטילה ולכן כשחזרו לחומם הרי הם כשרים כבתחילה, משא"כ במים שנשתנו מראיתם בטל מהם שם מים וע"כ אין ליטול מהם גם כשחזרו למראיתם ורק מספק מקילים בכך. והוסיף ליישב גם את השאלה השנייה כיצד מברכים על נטילה שנוטל לו נכרי, דאין הברכה על מעשה הנטילה אלא על כך שידיו שלו עברו נטילה ולכך די בכח גברא אף של נכרי, והישראל יכול לברך על ידיו שלו.
בנוסף נשאל בגיליון של חודש אלול כיצד אפשר לברך 'על נטיל ידיים' על מעשה הנטילה שנטל נוכרי לידיו של ישראל, ויש שרצו לתרץ ומהם הרב יהודה ויסברג דגם המעשה של מי שנוטלים נחשב למעשה וכחלק מהנטילה שראוי לברך עליו ולכן לא אכפת לן במה שנכרי עושה את הנטילה עצמה ואפשר לברך על הגשת הידיים של מי שנוטלים לו [וכדאמרינן במכות כא: דהניקף חייב כמו המקיף].
בהגרלה שנערכה בין העונים לשאלות אלו זכה בסט משנה ברורה:
הרב אברהם יהודה ויסברג – ירושלים
ובכרך משנה ברורה זכו הרבנים:
הרב שמואל ליבוביץ – מודיעין עילית
הרב משה חיים אדלר – אשדוד