דרשו
  • פרשת השבוע
    • חומש בראשית
      • בראשית
      • נח
      • לך לך
      • וירא
      • חיי שרה
      • תולדות
      • ויצא
      • וישלח
      • וישב
      • מקץ
      • ויגש
      • ויחי
    • חומש שמות
      • שמות
      • וארא
      • בא
      • בשלח
      • יתרו
      • משפטים
      • תרומה
      • תצווה
      • כי תשא
      • ויקהל
      • פקודי
    • חומש ויקרא
      • ויקרא
      • צו
      • שמיני
      • תזריע
      • מצורע
      • אחרי מות
      • קדושים
      • אמור
      • בהר
      • בחוקותי
    • חומש במדבר
      • במדבר
      • נשא
      • בהעלותך
      • שלח
      • קרח
      • חוקת
      • בלק
      • פנחס
      • מטות
      • מסעי
    • חומש דברים
      • דברים
      • ואתחנן
      • עקב
      • ראה
      • שופטים
      • כי תצא
      • כי תבוא
      • ניצבים
      • וילך
      • האזינו
      • וזאת הברכה
  • עלונים והורדות
    • העלאת עלון
    • הורדת עלונים לשבת
    • ברכות ותפילות להורדה
    • לוח הדף היומי בהלכה
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
    • חבורת ש"ס מראי מקומות להורדה
  • הדף היומי בבלי
    • הרב אליהו אורנשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • מורחב – הרב מאיר שפרכר
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • אידיש – הרב אפרים סגל
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • עברית – הרב אפרים סגל
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • אנגלית – הרב יצחק לובינשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • אנגלית – הרב אליהו סטפנסקי
    • צרפתית – הרב יוסף מגנוז
    • עברית – הרב חיים שמרלר
    • אידיש – הרב חיים שמרלר
    • 60 שניות מרתקות על הדף היומי
    • מאורות הדף היומי
    • תקצירי הדף היומי – הרב דוד חיים קובלסקי שליט"א
    • תכנית הלימוד לבני הישיבות 'בזכות התורה'
  • הדף היומי בהלכה
    • שיעורי וידאו לצפיה ולהורדה
      • הרב אריה זילברשטיין – עברית
      • הרב אפרים סגל – אידיש
      • הרב אפרים סגל – עברית
    • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
      • הרב אריה זילברשטיין גירסא מקוצרת – עברית
      • הרב אריה זילברשטיין גירסא מלאה – עברית
      • הרב ישראל גנס – עברית
      • הרב אפרים סגל – אידיש
      • הרב מרדכי שלמה פריינד – אידיש
      • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
    • סיכום הלכתי יומי
    • סיכום הלכתי שבועי
    • העלון החודשי
    • הניוזלטר היומי במייל
    • זוית הלכתית
  • דרשו מדיה
    • וידאו לצפיה
      • הרצאות וידאו על חגים ומועדים
      • פרשת השבוע
      • שעורי הדף היומי בהלכה
        • שיעורי הרב אריה זילברשטיין
        • שיעורי הרב אפרים סגל באידיש
      • שיעורי הדף היומי בבלי
        • שעורי הרב אליהו אורנשטיין
        • שיעורי הרב מאיר שפרכר
        • שיעורי הרב אפרים סגל באידיש
        • שיעורי הרב אפרים סגל בעברית
        • שיעורי הרב יצחק לובינשטיין באנגלית
      • שירים ומוזיקה
      • על דא ועל אה
      • החיזוק היומי עם הרב אליהו רבי שליט"א
      • החיזוק היומי עם הרב יואל ראטה שליט"א
      • הסיפור היומי המצולם
      • וידאו לקראת שבת
      • וידאו שחייבים לראות
    • שומעים ‘דרשו’
      • שיעורי הדף היומי בבלי
        • הרב אליהו אורנשטיין – עברית
        • הרב מאיר שפרכר – עברית
        • הרב אפרים סגל – עברית
        • הרב אפרים סגל – אידיש
        • הרב יצחק לובינשטיין – אנגלית
        • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
      • שיעורי הדף היומי בהלכה
        • הרב אריה זילברשטיין גירסא מקוצרת- עברית
        • הרב אריה זילברשטיין גירסא מלאה – עברית
        • הרב ישראל גנס – עברית
        • הרב אפרים סגל – אידיש
        • הרב מרדכי שלמה פריינד – אידיש
        • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
      • אירועי דרשו
      • תכניות וראיונות
      • פרשת השבוע
      • הפותח בכל יום
      • הסיפור היומי
      • שירי דרשו
      • חגים ומועדים
        • חנוכה
        • עשרה בטבת
        • טו בשבט
        • פורים
        • פסח
        • ספירת העומר
        • ל"ג בעומר
        • שבועות
        • י"ז בתמוז
        • תשעה באב
        • אלול
    • גלרית תמונות
  • אוצרות האתר
    • על הניסים
    • על דא ועל הא
    • כתבות וראיונות
      • קול העם
    • גדולי ישראל
      • יהלומים מגדולי ישראל
    • חגים ומועדים
      • ראש השנה
      • יום כיפור
      • סוכות
      • חנוכה
      • עשרה בטבת
      • ט"ו בשבט
      • פורים
      • פסח
      • ל"ג בעומר
      • ספירת העומר
      • חג השבועות
      • בין המצרים
      • תשעה באב
      • אלול
    • המוסר היומי
      • חפצים בחיים
      • קנין חכמה
    • סיפורי צדיקים
      • סיפורים קצרים
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • 5 דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • סגולות וישועות
    • בחצרות החסידים
      • גלריות בחצרות החסידים
      • חלקינו בתורתך – דושנסקיא
      • תורתך שעשועי – תולדות אהרן
      • כי הם חיינו – ויזניץ
      • ועד קביעת עיתים לתורה – צאנז
      • יגדיל תורה – בעלזא
    • ימי הילולא של גדולי ישראל
  • חנות המבצעים שלנו
  • 0 פריטים₪0.00
  • בית היין
  • מידע לנבחני "דרשו"
  • חגים ומועדים
    • ראש השנה
    • יום כיפור
    • סוכות
    • חנוכה
    • עשרה בטבת
    • ט"ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • ל"ג בעומר
    • חודש אייר
    • חג השבועות
    • בין המצרים
    • תשעה באב
  • שאל את הרב
  • וידאו שחייבים לראות
  • חדשות ‘דרשו’
  • סגולות וישועות
  • צור קשר
    • אודות ‘דרשו’
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולי הלימוד השונים של ‘דרשו’
    • הפותח בכל יום – המייל היומי של דרשו
את ה'שטעלע' הזה אף אחד לא ייקח לך...
"חיכיתי לך", אמר בעלי. ידעתי שמשהו לא רגיל קרה. "אלכס צלצל", קולו רעד בהתרגשות...
"אתה יודע שאני מקנא בך מאוד?" – אמר הגר"י זילברשטיין לצנחן
ויש גם שכנים כאלה...
חשבתם שכבר שמעתם מה זה 'שכן טוב'?
"אתמול המלצתי עליך למישהו - אבל הוא שמע שאי אפשר לסמוך עליך..
לא ביקשתי ממך לומר תיקון חצות, ללמוד את אגדות החורבן או לנסוע לכותל...
בסיפור הזה אין שום דרמה, ודווקא זה החלק הכי יפה שבו...
''אני מלא הערכה עצומה לארגון הנפלא, ששינה את פני עולם התורה..''
"הייתי בטוח שלמחרת תתקשר אותה מדריכה לבקש את סליחתה..."
דף הבית מאמרים כתבות וראיונות 'לומדע'ס' זה בהירות, ישרות ועמקות. אותם כמעט ולא ניתן להשיג בלימוד מתוך ספרים.

'לומדע'ס' זה בהירות, ישרות ועמקות. אותם כמעט ולא ניתן להשיג בלימוד מתוך ספרים.

חשיבותם ומעלתם של השיעורים בחיי הישיבה •שיח קודש של גדולי ראשי הישיבות ומרביצי התורה שליט"א
ד' אלול תשע"ו
הצטרפו למייל היומי הצטרפו ללומדי הדף היומי בהלכה

על מפתן המעבר מישיבה קטנה לישיבה גדולה, אלפי צורבים צעירים, עומדים לעשות צעד קטן, שהוא גדול ומשמעותי מאד לעתידם, ובלבם תחושות ומחשבות על העתיד החשוב והמכריע של חייהם – הישיבה הגדולה!

אחד המוטיבים המרכזיים שסביבו שזורים חיי הישיבה הגדולה, בשונה מישיבה קטנה, הוא ה'שיעור כללי' ו'השיעורים היומיים' שהם הבריח התיכון של חיי הלימוד הישיבתי.

במה שונה השיעור בישיבה גדולה מהשיעור בישיבה קטנה? ומה סודו הקסום והמחשמל של ה'שיעור כללי' בהיכל הישיבה? האם השיעור אכן הוא הכרחי לבנייתו הלימודית והרוחנית של בן הישיבה?

תשובות ותובנות יסודיות במהותו של השיעור בחיי הישיבה, ליקטנו מרב שיח מרומם, מעניין ומרתק, שערכנו לפני כשנתיים במעונו של הגאון הגדול רבי משה הלל הירש שליט"א ראש ישיבת סלבודקא וחבר מועצת גדולי התורה, לשם באו והתכנסו הגאון רבי יגאל רוזן שליט"א ראש הישיבה הגדולה "אור ישראל", הגאון רבי אביעזר שפירא שליט"א משגיח בישיבה הגדולה "קול תורה", הגאון רבי שלמה אנגלנדר שליט"א ראש הישיבה הגדולה "בית שמעיה", הגאון רבי חיים קוק שליט"א ראש הישיבה לצעירים "תורת רפאל", והגאון רבי אריה לייב שפירא שליט"א משגיח דישיבת 'פוניבז' לצעירים. כאשר את השאלות הציג והעלה בפני גדולי התורה הרה"ג רבי אביגדור ברנשטיין שליט"א ראש ישיבת תורת חיים בבית שמש ומקרבניטי הארגון העולמי דרשו.

הדברים שקלחו על שולחנו של הגאון הגדול ראש הישיבה דסלבודקא שליט"א, היו טבולים בבליל ניחוחות עתיק יומין שנרקח במסורת בהירה וברורה בהיכליהן של הישיבות מדור דור, ובגלל תוקף בהירותם וחשיבותם נביאם כדברם וכניגונם, כפי שנאמרו בלשונם:

הרה"ג ר"א ברנשטיין שליט"א: אם נבקש להניח את האצבע על נקודת ההבדל בין הישיבה קטנה לישיבה גדולה, נדמה שהדבר הבולט הוא המעמד של השיעור. אם בישיבה קטנה, השיעור עמד במרכז הלימוד, הוא היה הציר שסביבו נע כמעט כלו היום וכל סדרי הישיבה. הכנה, חזרה, א' ב', שעור עיון ושעור בקיאות כל ישיבה קטנה וסדריה, הנה בישיבה גדולה הדגש מוטל יותר על הלמוד העצמי ופחות לכאורה על השיעור. הן לגבי השיעור עיון וכמובן לגבי שעור בקיאות שמפנה את מקומו ללימוד עצמי. השאלה היא, איך בחור צריך להכין עצמו לשינוי הזה.

הגאון הגדול רמ"ה הירש שליט"א: ישנן ישיבות שמעמידים מגיד שיעור מיוחד לבני שיעור א', כדי שצורת השיעור תתאים לתקופת המעבר הזו. אבל אני חושב שנדרש להדגיש לבחורים את חשיבות שמיעת השיעור, כדבר שבונה את כל הצלחת הבחור בלימוד. ישנה אצל כל אחד ובכלל זה גם בחור צעיר נטייה להרגיש שהוא כבר מושלם ואיננו צריך להשלמה נוספת. כמובן שזו טעות גמורה. אני רגיל לומר לבחור צעיר, שיתבונן סביבו ויראה האם ישנו ראש ישיבה אחד, או ראש כולל, שזכה לכתרה של תורה, בלא לשמוע שיעורים בצעירותו מפי רבותיו בישיבה. בחור צריך להבין שסברת התורה, יסודה בכללות התלמוד, ולכן ככל ששומעים מתלמיד חכם סברות כך זוכים לכוון לסברות לאמיתה של תורה. לבד הוא לא יוכל להשיג את מה שהוא יזכה לה על ידי שישים אזנו אפרכסת לדברי הרמי"ם וראשי הישיבה.

אני רגיל לומר לבחור צעיר, שיתבונן סביבו ויראה האם ישנו ראש ישיבה אחד, או ראש כולל שזכה לכתרה של תורה, בלא לשמוע שיעורים בצעירותו מפי רבותיו בישיבה. 

הגר"י רוזן שליט"א: אם אפשר מעט לחזק את הדברים. ניתן להגדיר את ההבדל בין המבט של בחור בישיבה קטנה על הלימוד לבין הישיבה גדולה. בישיבה קטנה הבחור לומד את הסוגיה מתוך השיעור, ואילו בישיבה גדולה הוא לומד את השיעור מתוך הסוגיה. בישיבה קטנה ההכנה לשיעור היא בסיסית ברמת הפשט של השקלא וטריא, אבל את 'הסוגיה' הוא שומע בשיעור. ואילו בישיבה גדולה את הסוגיה הוא כבר לומד בכוחות עצמו וממילא את השיעור הוא שומע מתוך הסוגיה. בימי בחרותנו בישיבה שמענו שיעורים שנאמרו במשך שעתיים ויותר (הנהון של הסכמה מהנוכחים), כיום ספק אם בחור ייאות לשמוע שיעור יותר משעה. בחור צריך להבין מה הוא בעצם השיעור, האם הכוונה לתוספת ידיעות מעבר למה שהוא השיג? כיום כשיש את כל ספרי המראה מקומות, עם כל ה'רעייד' שבסוגיה, כמעט ולא שייך להגדיר כך את מטרת השיעור.

דבר ראשון להתייגע על דברי הראשונים, להבין אותם ולרדת לסוף כוונתם, ולאחר שדברי הראשונים מסוכמים ומחוורים, ממשיכים את הגמרא, ומחכים לשמוע את השיעור, התוצאה היא שהשיעור מעניק יותר, והסדר לא נראה "ארוך מדי" ואין זמן לשאלות ותהיות "מה לעשות בסדר"... 

אנו צריכים להגדיר מה הוא כן השיעור? התשובה היא, השיעור בא להקנות לבחור את דרך העיון וההבנה של הגמרא, את מה שמכונה בעולם התורה 'לומדע'ס'. הדרך שבה בחור קונה את אותה דרך של הבנה, משולה לחכמת הנגינה, כידוע ככל שאדם שומע יותר נגינות, כך נעשים כלי השמיעה השכלית שלו רגישים יותר לכל סטייה קטנה או זיוף קל של ניגון. כך גם בדרכי ההבנה של חכמת התורה, ככל שבחור שומע את ההגדרות בהבנת הסוגיות מרבותיו בשיעור, כך הוא זוכה בעצמו לקניין בהבנה עד כדי שהוא יוכל לאבחן ולחוש היכן יש סטייה מההבנה המזוככת. כאשר הוא ישמע הבנה שאינה ישרה זה יצרום לו, והבנה זו היא החכמה העילאית של תורת ד'. להקניה זו של השיעור אין תחליף, ומכאן שבחור לא יכול לוותר עליו, כי קניית ההבנה היא עיקר עמלו בימי בחרותו, וכפי שאמר הגאון הגדול ראש ישיבת סלבודקא שליט"א, כמעט ולא מצאנו תלמיד חכם שלא קנה את יסודותיו בשמיעה והקשבה מלאה לשיעורי רבותיו בישיבה

הרה"ג ר"א ברנשטיין שליט"א: תורשה לנו הערת ביניים – נאמר כאן שבעבר בחורים בישיבות גדולות שמעו שיעורים במשך שעתיים וכיום בקושי נכונים לשמוע שעה, מה הוא מקור השינוי כאן, בסגנון השיעור, או בתכונת השומעים?

הגאון הגדול רמ"ה הירש שליט"א: ישנו הבדל מובהק, שיש בו אולי גם צד חיובי על דורנו. בעבר בחורים נכנסו לשיעורים מתוך מעט מאד ידע על ה'רייד' שבסוגיה. היה צימאון גדול לדעת ולשמוע את דברי הרב, מטבעם של דברים הצימאון הביא ליתר התעניינות בדברי הרב, וממילא לא הרגישו בזמן המתמשך, התוצאה הייתה שדמות הרב ודרך למודו התעצבה בבניין התלמיד. המושג 'תלמיד' היה יותר מוחשי וחזק. אבל כיום את עיקרי הדברים כבר מכירים לבד מתוך הספרים, ולכן כל עניין השיעור הצטמצם מאד, וחסר בחלק של הצימאון לדברי הרב, וגם דמות ה'תלמיד' התעמעמה.

הרה"ג ר"א ברנשטיין שליט"א: הערת המשך: - אם כך אולי צריך לשבת על המדוכה, ולראות כיצד משיבים את עטרת ה'שיעור' לימים ראשונים. אם יורשה נוסיף על דברי ראש ישיבת סלבודקה שליט"א שכיום ישנם שרואים עוד לפני השיעור את שיעורי המגיד-שיעור שהודפסו בספריו, או בכתבי תלמידים, ואז גם התוספת האישית של המגיד שיעור ידועה להם לפני השיעור, מצב כזה דורש התבוננות נוספת על השבת מעמד השיעור.


הגר"ש אנגלנדר שליט"א: אני רגיל להגדיר את המושג 'לומדע'ס', שהוא מורכב משלשה דברים: בהירות, ישרות, עמקות. את שלשת הדברים האלו כמעט ולא ניתן להשיג בלמוד מתוך ספרים. ולכן, המחשבה שניתן להמיר את שמיעת השיעור בקריאה בספרים או אפילו בספרי המגיד שיעור בעצמו, היא טעות. אינה דומה קריאה לשמיעה כלל. כאשר שומעים את המגיד שיעור, את המהלך שנטווה, את הצדדים שנשללים, כששואלים תוך כדי אמירת הדברים, אזי הבהירות מתחוורת, העקמימות מתיישרת, והרובד האמתי, הצרוף, של העמקות נחשף. מאידך זה נכון שלא כל מגיד שיעור מתאים לכל בחור, ולא כל מהלך בסוגיה מתאים לכל סוגי הבחורים, ישנם בחורים שהחשיבה שלהם היא חשבונאית, וישנם שיותר נוטים אל ההגדרה, ולכן בחור צריך להכין את עצמו, למצב שישנם שיעורים שהוא פחות יבין, לא קרה כלום, ירצה יברר אם החברים, ואם עדיין לא יבין ימשיך בתלמודו. אבל תמיד, תמיד, לא ימלט שיהיה לו איזה תועלת מהשיעור, באותו חלק שכן שייך לתחום הבנתו. וגם אם אינו חש חיבור אל הדרך של מגיד שיעור זה, אזי בוודאי יפיק תבונה ממגיד שעור שיבוא אחריו.

אני רגיל להגדיר את המושג 'לומדע'ס', שהוא מורכב משלשה דברים: בהירות, ישרות, עמקות. את שלשת הדברים האלו כמעט ולא ניתן להשיג בלמוד מתוך ספרים.


הגר"א שפירא שליט"א: מספרים שתלמיד אחד שאל את מרן הגאון רבי ברוך בער זצוק"ל לשם מה נדרשים לשמוע שיעורים, האם בחור לא יכול לבד לחתור אל ההבנה? השיב לו מרן הגאון רבי ברוך בער זצוק"ל: בשביל לסלק את העקמומיות. אבל כמדומני, שיש כאן בשמיעת שיעור צד נוסף, שאיננו קיים כלל בלימוד מתוך ספרים. חז"ל אומרים שרבי אמר "האי דמחדדנא מחבראי, משום דחזיתיה לרבי מאיר מאחוריה, ואילו חזיתיה מקמיה, הוה מחדדנא טפי". רואים כאן שבמסירת התורה מרב לתלמיד יש כוח מיוחד שעובר בעצם ה"והיו עיניך רואות את מוריך", זה כוח של קדושת התורה שנוסך טעם מיוחד כשרואים בחוש את בעל השמועה עומד לנגדו, ולזה אין שום השוואה ודמיון בלמוד מתוך ספר. מרן המשגיח רבי יחזקאל לוינשטיין זצוק"ל אמר פעם, שאינה דומה שמיעת שיחת מוסר מפי האומר, לשמיעת השיחה ממכשיר 'טייפרקורדר' (=הקלטה), היות שהדברים היוצאים מן הטייפרקורדר אינם דברים היוצאים מן הלב...

אני זכיתי לשמוע את מורי ורבי מרן הגאון רבי אהרן קוטלר זצוק"ל שכל כולו היה חטיבה אחת של אהבת התורה בעת שאמר את השיעור.... היו כאלו שלא הבינו את השיעור, אבל עצם זה שראו את ה'ברען' ואת הריתחא דאורייתא, זה פעל אצלם והשפיע על למודם ויגיעת התורה שלהם.

הגה"ג רמ"ה הירש שליט"א: נאמר כאן על כך שהבהירות היא יסוד ב'לומדעס'. צריך לחדד זאת, שבהירות של תשעים ושמונה אחוז היא לא בהירות. והנכון הוא שהשני אחוז האלו החסרים שנדרשים להשלמת הבהירות הם הקשים ביותר ורק מי שמשיג אותם זוכה להבנה הנכונה של התורה. מגיד שיעור צריך שיהא לו את הדייקנות הנכונה בסברה, ואם אין לו את זה, הוא לא מגיד שיעור. אבל מה שאמרו לגבי החשיבות של שמיעת השיעור בכך שהוא רואה את המגיד שיעור עצמו, ראוי להוסיף על כך, שאמירת השיעור היא גם העברת ה'אהבת התורה' של המגיד שיעור, כשהדברים שמחים ומאירים כנתינתן. שמעתי מתלמיד של הגאון הגדול רבי משה שמואל שפירא זצוק"ל, איך הוא תיאר את המראה המלהיב כשנכנס לאמירת השיעור, וכשהתחיל לומר את השיעור, נהרו פניו ממתיקות התורה ואהבתה. ניכר היה שהתלמיד קיבל מהשיעור מעבר לחידושים שנאמרו שם, את האהבת התורה, ופעמים הרושם נותר לאורך זמן הרבה יותר מאשר זיכרון הדברים. אני זכיתי לשמוע את מורי ורבי מרן הגאון רבי אהרן קוטלר זצוק"ל שכל כולו היה חטיבה אחת של אהבת התורה בעת שאמר את השיעור. הדברים נאמרו כנתינתן – 'רואים את הקולות ואת הברקים'. היו כאלו שלא הבינו את השיעור, אבל עצם זה שראו את ה'ברען' ואת הריתחא דאורייתא, זה פעל אצלם והשפיע על לימודם ויגיעת התורה שלהם

הגר"א שפירא שליט"א: בבחרותי, בעת שלמדנו בישיבת "קול תורה", יעץ לנו המשגיח הגאון הצדיק רבי גדליה איזמן זצוק"ל ללכת לשיעורו של מרן הגאון רבי אהרן קוטלר זצוק"ל שהשמיע בישיבת "עץ חיים" בעת שביקר בארץ ישראל. כוונת המשגיח זצוק"ל לא הייתה לעניין החידושים שנאמרו שם, אלא כדי לראות בחוש את להבת אהבת התורה שהקיפה את מרן הגאון רבי אהרן זצוק"ל בעת אמירת השיעור.

הגרא"ל שפירא שליט"א: לרצון של בחור ללמוד בכוחות עצמו, יש גם גורם נוסף מאד פשוט, הרי לומדים באותו אולם עם בני הקיבוץ שהם לא שומעים שיעורים יומיים, ומטבעם של בני הנעורים שהם חפצים להשלים מידתם עוד קודם זמנם, ולכן נראה להם שהם כבר זכאים להיות בדרגה של בני הקיבוץ ובכוחם ללמוד לבד. אין לי ספק שאם בני השיעורים היו לומדים במקום נפרד, היה מעמד השיעורים בעיני הבחורים כפי המעמד של הישיבה קטנה. אינני אומר שזה הפתרון, אבל חשוב שבחור יזהה את נקודת החולשה שלו כדי להתגבר עליה. היה יהודי בשם רבי נחום שמריה ששונקין זצ"ל שלמד אצל מרן הגאון רבי אלחנן ווסרמן זצוק"ל. הוא תיאר בערגה את הבהירות העצומה של שיעורי מרן הגר"א ווסרמן זצוק"ל, ובין דבריו סיפר שכל יום בסיום השיעור היה מרן רבי אלחנן זצוק"ל בוחן את הבחורים על השיעור, ומי ששלוש פעמים לא ידע את תוכן השיעור, היה נדרש לעזוב את הישיבה. אמנם הגילאים בישיבה היו אולי צעירים, אבל מספיק כדי להרגיש בכך קבלת מרות, אלא שכך היה היחס אז בישיבות לשמיעת השיעורים, זה היה מובן ומתקבל מאליו שידיעת השיעור הוא המדד להצלחת הבחור בישיבה.

הגר"י רוזן שליט"א: מעניין לציין שמרן הרב מפוניבז' זצוק"ל ניסה תקופה מסוימת להפריד בין השיעורים לקיבוץ, הם למדו בבניין של בית שצ'רנסקי, אבל הניסיון הזה לא צלח מכמה היבטים.

הגר"א שפירא שליט"א: בישיבת "קול תורה" היו כל השנים שיעורים בלבד ללא קיבוץ כלל, והבחורים התעלו מאד מאד. כשעברו להימנות על קיבוץ בכל הישיבות הטובות, נמנו מיד על הטובים ביותר. יתכן מאד שחלק מהמיוחדות הייתה שבהעדר קיבוץ, אזי השיעורים עמדו יותר במרכז ההשפעה של הבחור והוא עלה מדרגה אחר מדרגה. רבינו יונה אומר על הכתוב במשלי "להקשיב לחכמה אזניך" - "שתקשיב אזניך דברי המלמדים המורים על אמיתותם ועל בוריים ותכווון שמועתך בלא תוספת ומגרעת"... דהיינו שצריך לדקדק ולכוון את השמועה של דברי הרב כאשר הוא מלמד תורה, ורק אחר כך לנסות להבין בכוחות עצמו.

הגר"י רוזן שליט"א: אין כל סתירה בין הלימוד העצמאי של הבחור לבין היותו תלמיד מקשיב, בחור צריך ללמוד כפי שהוא מבין, לשמוע את השיעור, ואחר כך, לאחר הדברים שהוא שומע בשיעור, לנסות לראות אולי אפשר לומר אחרת...

הרה"ג ר"א ברנשטיין שליט"א: תופעה רווחת בישיבות הגדולות היא חוסר ההספק, הגורם גם לרפיון מסוים ביחס לסדר א', בעוד שבישיבה קטנה זה היה הסדר העיקרי. כיצד ניתן לגרום לניצול טוב יותר של הסדר הזה?

הגרא"ל שפירא שליט"א: זה פועל יוצא של הפגיעה במעמד השיעור. כאשר לא מתקדמים בקצב של השיעור, אזי מתעכבים בלא סוף. ובשלב מסוים הרבה בחורים מרגישים שאין להם מה לעשות בסדר, להמשיך הם לא רוצים כי 'הישיבה לא אוחזת שם', וסדרים שלמים לא עושים דבר. הגאון רבי משה טיקוצ'ינסקי זצוק"ל אמר פעם למה בחור מאחר לסדר, בגלל שהוא לא מרגיש שהוא הפסיד משהו, גם אם הוא יגיע לסדר בסופו, או אפילו ידלג על סדר אחד, עדיין יפגוש את הציבור באותו "אי נמי" או באותו רשב"א מוקשה.

בהכוונתו של מרן הגאון רבי גרשון אידלשטיין שליט"א, ישנה בישיבת פוניבז' קבוצה גדולה של בחורים שלומדים בקצב של השיעור והם הספיקו את רוב מסכת נדרים. בבחרותי נכנסתי עם מורי אבי זצוק"ל אל ראש ישיבת מיר הגאון הגדול רבי בייניש פינקל זצוק"ל, לאחר שנכנסנו פנה אלי הגאון רבי בייניש זצוק"ל ואמר שבדעתו לייסד קבוצה בישיבתו שילמדו דף לשבוע, והוא מציע לי שאצטרף אליהם. אני, אמרתי, רגיל בישיבת חברון להספיק בקושי דף לשבוע, איך אוכל להספיק דף ליום. אמר לי הגאון רבי בייניש זצוק"ל "בעוד עשר שנים כולם יסכימו שכך צריך ללמוד, חבל על העשר שנים האלו"...

הגר"י רוזן שליט"א: בדור הזה ישנה חולשה מיוחדת לחידושים, על חשבון ההנאה של ההבנה בפשט. נוטים אל החידושים המופשטים כשלמעשה אין כאן לא ישרות לא העמקה ולא בהירות. אבד ונשכח העמל בהבנת ראשונים. ניתן לראות יותר בחורים שעסוקים בספר של רבי שמען שקופ, ופחות רואים בחורים שעמלים להבין את הראשונים. אולי הדבר נעוץ באווירה הרוחשת כיום בעולם לחדש ולגלות דברים חדשים, רבי יעקב ליפשיץ בספרו "זיכרון יעקב" כותב שעד בערך שנת ת"ר כל העולם היה באותו מצב, מי שתיאר את העולם בשנת תק"כ תיאר את אותו עולם של שנת ת"כ, כי לא היו שינויים בעולם, אנשים ידעו להעריך עקביות ועמל. מאז ישנה השפעה בעולם של חידוש תמידי, המצב הזה משפיע על כל אחד, המושג של "קשה עתיקתא מחדתא" העצים מאד, ולכן המעלה של העקביות נדחית מול הרצון לחידוש. אבל בתורה הדבר הזה לא נכון כלל, ההנאה האמתית היא בבירור דעת הקדמונים, התענוג האמתי הוא הזכות להבין ולדעת על בוריה את החכמה האמתית של חז"ל והראשונים, ואדרבה, אם היינו זוכים לא היה עניין של קושיה ואי הבנה כלל, אין פירושו של דבר שאין כאן את העניין של חידוש, להיפך, "בכל יום יהיו בעיניך כחדשים" היות שעצם החתירה אל האמת אין לך חידוש גדול מזה. וכידוע "שכל גדולי הראשונים והאחרונים ז"ל לא נשתבחו אלא בסברא ישרה", רק מי שזוכה לישרות נעשה כמעיין המתגבר להבין ולהשכיל בכל התורה כולה.

הגר"ח קוק שליט"א: נקודת החידוש נמצאת בכל המציאות של החיים. בחור יכול להרגיש התחדשות ביראת השם, כאשר מתעלים כל יום ויום בעבודת השם של תפילה ותורה, אין תחושת חסר של חידוש.

הגר"י רוזן שליט"א: מוח"ז מרן המשגיח מפוניבז' זצוק"ל היה מדבר שלש פעמים בשבוע, וכל השיחות עסקו בתביעה אחת: "אמונה" ו"אמונה", אבל היות וראו את דמותו שהוא חי את הדברים מחדש, בהחחדשות בלתי פוסקת זה השפיע על הבחורים.


הגאון הגדול רמ"ה הירש שליט"א: שורש הבעיה של ניצול הזמן והצורך בשמיעת השיעורים נעוץ בדבר אחד, בחור צריך לדעת שהלימוד העצמי הוא עמל על דברי הראשונים, להבין אותם לבד. לא לרוץ מיד אל ה"מראי מקומות", אלא לעמול להבין את דברי הראשונים עצמם מתוך מאמץ ויגיעה, רק זו היא הצורה לגדול בתורה. את הראשונים צריך ללמוד כמו את הגמרא, אבל אם את הגמרא עצמה לא לומדים כפי שצריך, אלא רצים מיד אל ה"מראי מקומות" איך נרצה שילמדו את הראשונים?!... לא לחפש לחדש, לבנות מהלך של שיעור פרטי... אלא דבר ראשון להתייגע על דברי הראשונים, להבין אותם ולרדת לסוף כוונתם, ולאחר שדברי הראשונים מסוכמים ומחוורים, ממשיכים את הגמרא, ומחכים לשמוע את השיעור, התוצאה היא שהשיעור מעניק יותר, והסדר לא נראה "ארוך מדי" ואין זמן לשאלות ותהיות "מה לעשות ב'סדר'"...

הגר"י רוזן שליט"א: הנהירה אל החידוש גורמת גם רצון לשמוע רק סברות מופשטות לא בירור והבנה אמתית של הסוגיה.

הגאון הגדול רמ"ה הירש שליט"א: פעם שמעתי בחור שהתבטא בכנות "הר"מ הזה הוא מגיד שיעור נפלא, הוא אומר סברות שאף אחד לא מבין"...

הגרא"ל שפירא שליט"א: הגאון רבי שמעון משה דיסקין זצוק"ל אמר פעם בצחות: "כאשר אני מבין היטב את התירוץ שאני אומר, הם, הבחורים אומרים שאינני אומר כלום.. וכאשר אני אומר דבר שאני בעצמי, לא מבין את מה שאני אומר, הם, אומרים שאני אומר דברים עמוקים"...

הגר"ש אנגלנדר שליט"א:
אומרים בשם מרן ה"חזון איש" שיש מי שחושב חמש דקות ומדבר במשך שעה דברים "שלא שמעתם אוזן מעולם", אבל למדן חושב שעה, ומדבר חמש דקות, מועט המחזיק את המרובה, והשומעים אומרים: "מה הוא חידש? אלו הרי דברים פשוטים"....

דבר ראשון להתייגע על דברי הראשונים, להבין אותם ולרדת לסוף כוונתם, ולאחר שדברי הראשונים מסוכמים ומחוורים, ממשיכים את הגמרא, ומחכים לשמוע את השיעור, התוצאה היא שהשיעור מעניק יותר, והסדר לא נראה "ארוך מדי" ואין זמן לשאלות ותהיות "מה לעשות בסדר"...


לסיום: איזו עצה ישרה יבור לו הבחור כדי להצליח בישיבה גדולה?

הגאון הגדול רמ"ה הירש שליט"א (לאחר שתיקה קלה): "עשה לך רב וקנה לך חבר". וההקדמה לכך, בחור צריך לומר לעצמו שכל העבר של הישיבה קטנה לא שייך לעתיד, גם אם היו לו הרגלים שונים שהפריעו לעלייתו, הוא מפנה את הכול ומתחיל התחלה חדשה, של שאיפות חדשות, לא לפחד משאיפות חדשות והצלחות חדשות. אבל זה בתנאי שיעשה לו רב, שיתייעץ על דרכיו עם רב ומורה דרך, ויראה לקנות לו חבר טוב ולהתרחק מחבר רע, ואז יעשה ואז ישכיל לעלות מעלה מעלה.


DSC_0334 (Small)DSC_0334 (Small)Preview
DSC_0337 (Small)DSC_0337 (Small)Preview
DSC_0338 (Small)DSC_0338 (Small)Preview
DSC_0347 (Small)DSC_0347 (Small)Preview
DSC_0358 (Small)DSC_0358 (Small)Preview
DSC_0366 (Small)DSC_0366 (Small)Preview
DSC_0374 (Small)DSC_0374 (Small)Preview
DSC_0386 (Small)DSC_0386 (Small)Preview
DSC_0392 (Small)DSC_0392 (Small)Preview
DSC_0424 (Small)DSC_0424 (Small)Preview
DSC_0444 (Small)DSC_0444 (Small)Preview
DSC_0457 (Small)DSC_0457 (Small)Preview
DSC_0473 (Small)DSC_0473 (Small)Preview
DSC_0477 (Small)DSC_0477 (Small)Preview
DSC_0478 (Small)DSC_0478 (Small)Preview
DSC_0482 (Small)DSC_0482 (Small)Preview
DSC_0488 (Small)DSC_0488 (Small)Preview
DSC_0490 (Small)DSC_0490 (Small)Preview
DSC_0496 (Small)DSC_0496 (Small)Preview
DSC_0548 (Small)DSC_0548 (Small)Preview
DSC_0553 (Small)DSC_0553 (Small)Preview
DSC_0568 (Small)DSC_0568 (Small)Preview
DSC_0581 (Small)DSC_0581 (Small)Preview
DSC_0603 (Small)DSC_0603 (Small)Preview
DSC_0616 (Small)DSC_0616 (Small)Preview
DSC_0620 (Small)DSC_0620 (Small)Preview
DSC_0628 (Small)DSC_0628 (Small)Preview
DSC_0629 (Small)DSC_0629 (Small)Preview
DSC_0654 (Small)DSC_0654 (Small)Preview
DSC_0668 (Small)DSC_0668 (Small)Preview
DSC_0688 (Small)DSC_0688 (Small)Preview
DSC_0708 (Small)DSC_0708 (Small)Preview
DSC_0713 (Small)DSC_0713 (Small)Preview
DSC_0716 (Small)DSC_0716 (Small)Preview
DSC_0722 (Small)DSC_0722 (Small)Preview
DSC_0726 (Small)DSC_0726 (Small)Preview
בחורי ישיבות ישיבות גדולות סדר הכנה עולים לישיבות גדולות

אולי גם יעניין אותך

ההזדמנות שלך לשמוח עם מסיימי הש"ס!!
"הרבנית באה לבית המדרש ויושבת ועושה שם את עיסוקיה..."
לאחר שלמד הנהלת חשבונות, החל לעבוד במקום עבודה מסוים, שבו שררה אווירה שלא הלמה את הסגנון החסידי בו גדל הרב שפיץ ולפיו הוא מחנך את ילדיו. כשהחל לנסח את מכתב ההתפטרות המכובד והמנומס, צלצל את הטלפון
התלמידים אמרו לאמי שתעשה בדיוק כפי שציווה ה'סבא' מסלבודקה זצ"ל, ושלא תתחכם, אבל היא לא צייתה לדבריהם...
"אתה משה?!" נדהם הפרופסור. "זה לא יתכן. לפני שבעה חודשים היית גמור, חסר סיכוי. זה פשוט לא יתכן!"
"לוקחים מישהו, אדם חשוב או פחות חשוב, ועושים ככה בדחנות... כל אלו שעסקו בזה נענשו בצורה איומה... כשבפורים עשו ליצנות, או סתם נקמה עם חשבונות, נענשו בצורה משונה מאוד"
את ה'שטעלע' הזה אף אחד לא ייקח לך...
"חיכיתי לך", אמר בעלי. ידעתי שמשהו לא רגיל קרה. "אלכס צלצל", קולו רעד בהתרגשות...
"אתה יודע שאני מקנא בך מאוד?" – אמר הגר"י זילברשטיין לצנחן
ויש גם שכנים כאלה...
חשבתם שכבר שמעתם מה זה 'שכן טוב'?
"אתמול המלצתי עליך למישהו - אבל הוא שמע שאי אפשר לסמוך עליך..
לא ביקשתי ממך לומר תיקון חצות, ללמוד את אגדות החורבן או לנסוע לכותל...
בסיפור הזה אין שום דרמה, ודווקא זה החלק הכי יפה שבו...
''אני מלא הערכה עצומה לארגון הנפלא, ששינה את פני עולם התורה..''
"הייתי בטוח שלמחרת תתקשר אותה מדריכה לבקש את סליחתה..."
את ה'שטעלע' הזה אף אחד לא ייקח לך...
"חיכיתי לך", אמר בעלי. ידעתי שמשהו לא רגיל קרה. "אלכס צלצל", קולו רעד בהתרגשות...
"אתה יודע שאני מקנא בך מאוד?" – אמר הגר"י זילברשטיין לצנחן
ויש גם שכנים כאלה...
חשבתם שכבר שמעתם מה זה 'שכן טוב'?
"אתמול המלצתי עליך למישהו - אבל הוא שמע שאי אפשר לסמוך עליך..
לא ביקשתי ממך לומר תיקון חצות, ללמוד את אגדות החורבן או לנסוע לכותל...
בסיפור הזה אין שום דרמה, ודווקא זה החלק הכי יפה שבו...
''אני מלא הערכה עצומה לארגון הנפלא, ששינה את פני עולם התורה..''
"הייתי בטוח שלמחרת תתקשר אותה מדריכה לבקש את סליחתה..."

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

ביטול

פוסטים נוספים

שיעורים והרצאות בוידאו

כ"ק הגה"ק מצאנז קלויזענבורג זי"ע באמירת הפטורה וברכותיה ביום תשעה באב תשל"ד

בקול נהי ובבכיות עצומות

שיעורים והרצאות בוידאו

צפו: שעורו של הרב שמחה רבינוביץ בנושא הלכות ט' באב

הלכות ט' באב

תשעה באב

העם היהודי מתאבל – 1954 שנה לחורבן בית המקדש

בעולם היהודי מציינים את צום תשעה באב ה'תשפ"ב – 1954 שנה לחורבן בית המקדש • המוני המתאבלים יקדישו את היום

כללי

צפו: מקבץ הרצאות מובחרות לתשעה באב

הגר''א בידרמן, הגר''א טויסיג, הגר''א דרוק ועוד | באדיבות קול הלשון

מבקש שלמה דסקל
00:00
--:--
  • 1. מבקש - שלמה דסקל
  • 2. הדרן - אברמי רוט ומקהלת שירה חדשה
  • 3. ולירושלים - שלמה דסקל
  • 4. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 5. צמאה - אייזיק האניג
  • 6. בדברי תורה - הרב ירמיה דמן
  • 7. אחינו - אברמי רוט
  • 8. והוא א-לי - אלי לאופר, אפרים מנת, מקהלה
  • 9. דרשו - שלמה דסקל
  • 10. לדור - אברמי רוט
  • 11. ויהיו בנינו - סולן: רולי דיקמן. מקהלת בני בישיבות ומקהלת שירה חדשה
  • 12. מחרוזת פתיחה - אפרים מנת, ר' משה דמן, מקהלה.
  • 13. השבעתי - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה, אפרים מנת.
  • 14. מבקש - ר' יעקב דסקל
  • 15. כי יש בתורה - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 16. אב הרחמים - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה.
  • 17. הדרן - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 18. ולירושלים - ר' יעקב דסקל
  • 19. מחרוזת ריקודים - ר' יעקב דסקל
  • 20. תנא דבי - אייזיק האניג
  • 21. שערי צין - אלי הרצליך
  • 22. דרשו השם ועזו - שלמה כהן
  • 23. בתורה הקדושה - מקהלת מלכות
  • 24. ובמקהלות - מקהלת מלכות
  • 25. כנשר - אייזיק העניג
  • 26. ותערב לפניך - ירמיה דמן
  • 27. יתגבר כארי - שלמה כהן
  • 28. תנא דבי אליהו - אייזיק העניג
  • 29. שערי ציון - אלי הרצליך
  • 30. מה אשיב - אהרלה סמט
  • 31. כל העולם - אהרלה סמט
  • 32. אם היו - אהרלה סמט
  • 33. אנא אמצאך - שלמה כהן
  • 34. לולי תורתך - שלמה כהן
  • 35. מלך רופא נאמן - שלמה כהן
  • 36. צמאה נפשי - אייזיק העניג
  • 37. אתה הראת לדעת - אייזיק העניג
  • 38. כתר - אייזיק העניג
  • 39. ולירושלים - יענקי דסקל
  • 40. מעוז צור - שלמה כהן, אלי לאופר
  • 41. אחינו - אייזיק האניג
  • 42. מבקש - שלמה דסקל
  • 43. צמאה - אייזיק האניג
  • 44. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 45. אני מאמין - יעקב דסקל
  • 46. ולירושלים - אייזיק האניג
  • 47. דרשו - שלמה דסקל
  • 48. קדשינו - יעקב דסקל
  • 49. והוא קלי - אלי לאופר, אפרים מנת
  • 50. לדור - אברהמי רוט
  • 51. דרשו ה' ועוזו
  • 52. ניגוני התעוררות
  • 53. מחרוזת: אבינו אב הרחמן, נר לרגלי, הנה אנוכי
  • 54. יהא רעווא
  • 55. מחרוזת: ימים על ימי מלך, כי אורך ימים, אשרי מי, אמת מה נהדר.
  • 56. כד יתבין
  • 57. אבינו מלכנו
  • 58. אורך ימים - סיום הש"ס תש"פ - אהרלה סמט, זאנוויל וינברגר
  • 59. בזכות התורה ולומדיה ינצל העולם - סיום הש"ס תש"פ - מוטי שטיינמץ
שאל את הרב לקראת שבת ש"ס אונליין חנות דרשו הישיבה הוירטואלית
  • תוכן ושיעורים באתר
    • דף היומי - הרב אורנשטיין
    • דף היומי - הרב שפרכר
    • דף היומי – הרב סגל
    • דף היומי באידיש – הרב סגל
    • דף היומי באנגלית – הרב לובינשטיין
    • דף היומי צרפתית – הרב מגנוז
    • דף היומי בהלכה – הרב זילברשטיין
    • דף היומי בהלכה אידיש –הרב סגל
    • הדף היומי בהלכה בצרפתית - הרב מגנוז
    • תקצירי הדף היומי – הרב דוד חיים קובלסקי שליט"א
    • שומעים ‘דרשו’
    • מסכת שביעית - משניות מבוארות
    • תקצירי הדף היומי בהלכה
    • Daf HaYomi de Halaja en Español
    • הלכה למעשה לשבת קודש
  • מידע לנבחני דרשו
    • שיעורי ‘דף היומי בהלכה’ ברחבי הארץ
    • תוכניות דרשו
    • המבחנים הבאים ב’דרשו’
    • רשימת מוקדי המבחנים
    • לוח מבחנים לשנת תשפ”ב
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
    • לוח הדף היומי בהלכה להורדה
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולים
    • לוח דף היומי בבלי
    • בדיקה אוטומטית ציונים מבחנים
    • 60 שניות מרתקות על הדף היומי
    • מבחן לדוגמא
  • שבת קודש
    • כניסת שבת ויציאת שבת ברחבי הארץ
    • לקראת שבת מלכתא
    • פרשת השבוע
    • הורדת עלונים לשבת
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • וידאו לקראת שבת
    • אוגדן עלוני השבת
    • סט לקראת שבת 5 כרכים
    • שו"ת בהלכות שבת
  • שומעים דרשו
    • שיעורי תורה
    • תכניות וראיונות
    • שירי דרשו
    • חגים ומועדים
    • הסיפור היומי
    • אירועי דרשו
    • הפותח בכל יום
    • פרשת השבוע
    • תפילת השל"ה
    • פרשת המן
    • ברכת המזון
    • נשמת כל חי
  • המיוחדים שלנו
    • חנות דרשו
    • שאל את הרב
    • על דא ועל הא
    • פרשת השבוע
    • 5 דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • המוסר היומי
    • בחצרות החסידים
    • מאמרים
    • כתבות וראיונות
    • חדשות ‘דרשו’
    • חגים ומועדים
    • סגולות וישועות
    • וידאו לצפיה
    • וידאו שחייבים לראות
    • סיפורים קצרים
    • סיפורי צדיקים
משרדי דרשו
02-560-9000
פקס 02-6540269
כתובת למשלוח
דברי דואר: ת.ד. 39061, מיקוד 9139001
קו השיעורים של דרשו
077-2222-666 או 4992*
ייעוץ לבני הישיבות
1800-20-18-18
דרשו ארה''ב
1-888-534-7748
דרשו אנגליה
020-8050-2615
אתר דרשו הוקם ונבנה לזיכוי הרבים וללא כוונות רווח על ידי עמותת דרשו ד' ועוזו ע.ר. 580384931
כל הזכויות שמורות. לתשומת לבכם: על כל התמונות המוצגות באתר חלים זכויות יוצרים ואין להשתמש בכל שימוש שהוא ללא היתר בכתב.
Created by JewTech
גלילה לראש העמוד

לפתוח את היום ברגל ימין

הצטרפו למייל היומי של דרשו
מדהים, מרגש ומחזק.

לחץ כאן
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות
  • רקע בהיר
  • קו תחתי לקישורים
  • פונט קריא
  • איפוס
  • מפת אתר