עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף וְשִׂים אֹתוֹ עַל נֵס (במדבר כא, ז)
אלא בזמן שישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין את ליבם (רש"י)
רבי יצחק שבדרון שליט"א, בנו של הגאון ר' שלום שבדרון זצ"ל, חלה בימי ילדותו במחלת השעלת, שנודעה בימים ההם כאחת המחלות הקשות, והיה במצב של סכנה. לקח ר' שלום את בנו אל מרן החזון איש בבני ברק כדי שייתן לו עצה מה לעשות להקל את המחלה, ויאציל עליו מברכתו. אמר לו החזון איש שילך לנהר הירקון הזורם ליד בני ברק, ונקב לו במקום פלוני בו צומחים אקליפטוסים גבוהים, ושם "תעשה עמו שייט בסירה במשך זמן מסוים עד שהבן ישאף מעט מהאוויר ויתרפא…".
היה זה לפני למעלה מיובל שנים, ולא צריך להיות סופר בעל כשרון מיוחד כדי לתאר כיצד היה נראה הגר"ש שבדרון לוקח סירה ומשיט אותה במימי הירקון עם בנו, אבל לאחר שהחזון איש אמר מה שאמר, מיהר ר' שלום לבצע את הדבר, והגיע אל המקום בירקון שעליו הצביע החזון איש.
וראה זה פלא: לאחר שעה של שייט עברה השעלת והייתה כלא הייתה!
בשובם לירושלים, אמר האב לבנו: "הלא תבין בני היקר, שהעצה שקבלנו מהחזון איש פעלה את פעולתה רק משום שיצאה מפיו של הצדיק, והראיה- שהרי בים המלח נבנים בתי מלון מפוארים המרוויחים הון תועפות מהחולים הבאים להירפא בים המלח, שסגולות הריפוי שלו מוזכרות בגמרא, ואילו במקום ההוא בירקון אין בתי מלון…
"אות ברור הוא שהעילה לסגולת הריפוי בירקון הייתה רק משום שהדברים יצאו מפי החזון איש, והאמונה שהאמנו בדברי הצדיק, ולא משום דבר אחר".
"האם לא שמת לב", הוסיף ר' שלום לבנו, "שכאשר היינו על הסירה בירקון, אמרתי כל הזמן 'מצוה לשמוע דברי חכמים, מצוה לשמוע דברי חכמים' ושיננתי את הפסוק 'ויאמינו בה' ובמשה עבדו'?…"
●●●
הנה דוגמא לאמונה פשוטה של יהודים, שהגיעו בזכותה לראיה חושית של ניסים ונפלאות, גם בדור שבו אנו חיים: המעשה היה בשתי משפחות של תלמידי חכמים בבני ברק שהשתדכו בינהן. למרות ששני הצדדים ידעו מראש שמצבן הכלכלי דחוק מאוד, הייתה בכך הקרבה גם מצד החתן והכלה, שהודיעו מראש שאין להם כל תביעות ודרישות, והם מוכנים להסתדר עם כל מה שיתנו להם, וגם מצד ההורים הנמנים על סלתה ושמנה של עיר התורה.
הסכום שהיה בקופתם של שני הצדדים הגיע, לאחר כל המאמצים, לכדי ארבעים אלף דולר. כמי שאמונים על התייעצות עם גדולי הדור בכל דבר ודבר, הגיעו ההורים אל אחד מגדולי בני ברק, ושאלו היכן לקנות דירה לזוג הצעיר. הגאון שליט"א שמע את כל הפרטים, ופסק את פסוקו: "בבני ברק!" והושיט להם ידו לברכה והצלחה. ההורים לא היו בטוחים ששמעו היטב, ובשלב מסוים הבהירו שהם מתכוונים לרכישת דירה, ולא לשכירות… הגאון חזר על דבריו, שיקנו דירה בבני ברק.
אמונת הצדיקים הייתה תקועה בליבן של שתי המשפחות הללו, בצורה היותר חזקה, ובמקרה כזה אכן דרושה אמונה גדולה, שכן נראה הדבר כמשימה בלתי אפשרית בעליל. עכשיו, משלא היה ספק בליבם על דבר ההוראה שקבלו, נגשו אל כל המתווכים בעיר והודיעו שהם מחפשים דירה בסכום של ארבעים אלף דולר.
גם מי שעדין לא קנה אף דירה בעיר זו, יודע שהסכום ההתחלתי של דירה קטנה בת שני חדרים מגיע ללא פחות ממאה ועשרה אלף דולר. המתווכים סברו שמדוברי באנשים לא רציניים, משכו בכתפיהם, אבל רשמו לפניהם את ההודעה. ההורים, וגם החתן והכלה, היו בטוחים מצדם שאם הגאון שליט"א אמר לקנות בבני ברק, אזי העניין יסתדר על הצד הטוב ביותר, בסיעתא דשמייא.
לאחר זמן-מה, מתקשר אחד המתווכים ומודיע בשמחה שיש לו דירה שבעליה דורש עבורה מחיר של… ארבעים אלף דולר. המתווך סיפר שבעל הדירה הוא יהודי ישיש וערירי, ובדירתו יש שלושה חדרים. הוא מוכן למכור שני חדרים מתוך הדירה במחיר הנ"ל, בתנאי שהוא עצמו ימשיך להתגורר בחדר השלישי, ולא עוד- אלא שהדיירים שיכנסו לדירה, יטפלו בו, ויעזרו לו בצרכי הקיום היומיומיים שלו.
"מי שיהיה מוכן למלא את התנאים הללו", אמר הקשיש, "יקבל את שני החדרים, ובהגיע יומי לעזוב את העולם, אוריש לו גם את החדר השלישי, וכל הדירה תהיה שלו". המשפחות ראו בכך אות משמים, והביעו נכונות לכל התנאים. עוד באותו היום נחתם חוזה ביו הצדדים.
החתונה הייתה אמורה להיערך בעוד כחודש וחצי, והחתן והכלה ידעו כבר שהם יצטרכו לטפל בקשיש, מה שיכביד מאוד על חייהם, במיוחד בתקופה הראשונה. אבל מאידך גיסא, הם יקבלו כאן מתנה גדולה, וראו בכך אות ומופת שהקב"ה מקיים את גזרתו של הצדיק, שפסק להם לרכוש דירה בבני ברק, מה שהיה ממש בבחינת הבלתי יאומן.
משנקנתה הדירה, או יותר נכון: שני החדרים, הוסרה הדאגה העיקרית מעל ההורים, ועתה התפנו הכל להכנות לחתונה שהתקדמו במלוא המרץ. ומה קרה לבסוף? – חמישה ימים לפני החתונה, נפטר הקשיש לבית עולמו, ועל שולחנו היה מונח החוזה שנחתם בין שני הצדדים ולפיו בפטירתו יירשו בני הזוג את כל הדירה…
תשמעו היטב: דירת שלושה חדרים גדולה, במרכז העיר בני ברק, במיקום מעולה, במחיר ארבעים אלף דולרים! אפילו לא סנט אחד יותר! והכל בזכות אמונת צדיקים פשוטה ותמימה.
(מתוך 'חישוקי חמד' הגדה של פסח)