לא עוד ילדים שבורחים לספה עם ספר, לא עוד מריבות ו'אקשן' בעיצומה של הסעודה, בין מנה אחת לשניה. יש סיפורים, זמירות, זה ממש עולם אחר. אל תגידו שלא אמרו לכם…"

יעקב א. לוסטיגמן

ר' שלום יכנס, הנו פעיל ותיק מאוד ב'דרשו'. מאחוריו רזומה עשיר של תפקידים שונים, קטנים וגדולים אותם ביצע במהלך השנים ב'דרשו', ממנהל אזורי וכלה באחראי על תוכניות כלליות של 'דרשו', לצד היותו אברך כולל מן השורה, החובש במשך רוב שעות היום את ספסלי בית המדרש.

אך בחודשים האחרונים, החל הרב יכנס בפרויקט שמעולם לא חשב שיבצע: הוא הפך לאחד ממספרי הסיפורים היותר מפורסמים, יחד עם ר' אברהם פוקס, בפלטפורמות הפרסום השונות של 'דרשו'.

"המטרה היא לא רק לספר סיפורים כמובן", אומר הרב יכנס בשיחה עם 'הפותח'. "כבודם של הסיפורים במקומם מונח, אבל בלי המוסר השכל שלהם, אין להם כל ערך, למעט העובדה שהם מעניינים ומסייעים בהפגת השעמום.

"כשאנחנו מספרים סיפורים, הם באים להעביר מסר. בחלק גדול מהמקרים מדובר בסיפורים מגדולי ישראל, שאפילו שיחת חולין שלהם צריכה לימוד, על אחת כמה וכמה סיפורים המספרים על עדינות המידות שלהם, הרגישות המיוחדת לנושאים שבין אדם לחברו, יראת הרוממות ואהבת ה' שליוו אותם במשך ימי חייהם, זה עצמו מסר חשוב במיוחד.

"אצל החסידים נהגו לייחס לסיפורי הצדיקים גם סגולה בפני עצמה, אפילו אם אין בהם מסר בולט לכאורה.

"אבל בסופו של דבר, בכל סיפור יש מסר. אחרת זה לא היה הופך לסיפור. הרי אותם גדולי הדורות שעליהם אנחנו מספרים, חיו כאן עשרות שנים בעולם הזה ועשו דברים רבים. לא כל פעולה שלהם הופכת לסיפור שמספרים אותו לדורות הבאים…

"אנחנו משתדלים כמובן להדגיש יותר את המסר שבכל סיפור, אבל לא מוותרים גם על העלילה, כי ספרי מוסר יש בשפע, וכל הייחודיות של הסיפור שהוא מאפשר לאדם השומע אותו לקלוט את המסר בצורה עקיפה, יש לו פחות התנגדות כי אתה לא מותח עליו ביקורת ולא דורש ממנו שום דבר, אלא רק מספר לו סיפור על מישהו אחר, שאותו אנחנו מעריצים ומוקירים. ההשפעה קורית מעצמה, והיא מוכחת. כל מחנך בעל שם יודע שהדרך לסלול מסילות ללב התלמידים היא באמצעות סיפורים, ובסופו של דבר, כולנו תלמידים, גם אם אנחנו כבר "גדולים", ויש לנו תלמידים משלנו…".

הרב יכנס מסביר שאת הסיפורים הוא מספר יחד עם הרב פוקס אחת לשבוע: "אנחנו נפגשים כאן באולפן של 'דרשו' בירושלים, יושבים יחד ומספרים את הסיפורים מול המצלמה. החלק הראשון מוקדם לעלון 'לקראת שבת', ואנחנו סוקרים אותו בעצם, כשאנחנו עוברים על מרבית הסיפורים המופיעים בו באותו השבוע, ובחלק השני אנחנו מספרים סיפורים קצרים, חמישה סיפורים בכל שבוע, ואלו מתפרסמים בכל יום מימות השבוע הבא.

"למעשה גם הסיפורים הקצרים מגיעים ברובם מתוך החומרים של 'לקראת שבת', אם מאותו השבוע ואם משבועות קודמים ומשנים עברו. המטרה שלנו היא לתת לאנשים, וגם לעצמנו, מנה יומית של חיזוק באמצעות סיפור קליל על אנשים גדולים, ועל מעשים גדולים שנעשו לפעמים על ידי אנשים פשוטים, כמוני וכמוך".

• אתה מקבל תגובות מהציבור הרחב?

"בלי סוף. התגובות זורמות כל הזמן, ובדרכים שונות ומגוונות. הודעות באימייל, פניות למשרדי 'דרשו' שבהן אנשים מבקשים להעביר לנו את התגובות שלהם, וגם תגובות שמגיעות ישירות אלי ואל הרב פוקס, כדוגמת אותו מגיד שיעור, מטורונטו, שהתקשר אלי וסיפר לי שהסיפורים היומיים האלו, אותם הוא שומע מיד יום בדרך לעבודה, מאפשרים לו להתחיל את היום ברגל ימין, כשהוא תמיד נכנס לשיעור עם סיפור, והבחורים הופכים קשובים יותר גם לשיעור עצמו שמגיע מיד לאחר מכן, או כדוגמת אותו רב מפורסם מארה"ב שפגש את הרב פוקס ומיד כששמע את שמו אמר לו בהתלהבות שהוא שומע יום יום את הסיפורים שלנו, וכמובן גם חברים מההווה ומהעבר, כאלו שלא פגשתי אותם כבר שנים, מתקשרים ומספרים כמה היה להם נחמד לשמוע אותי שוב וליהנות הסיפורים, או סתם אנשים שפוגשים אותי ברחוב, מזהים אותי ועוצרים כדי לומר תודה. זה בהחלט מחמם את הלב, ונותן לנו כח להמשיך עם זה עוד ועוד".

לסיום מבקש הרב יכנס להודות להנהלת 'דרשו' שהציבה אותו במקום הזה, ודחפה אותו לכיוונים חדשים שמעולם לא החשיב את עצמו כמתאים אליהם: "אני רוצה בעיקר לספר למי שעוד לא יודע, שעלון 'לקראת שבת', זה משהו שלא היה מעולם. זאת אסופה שבועית מיוחדת ואיכותית של סיפורים מרתקים המשולבים כל כך יפה עם המסרים של פרשת השבוע. מי שכבר זכה להביא את הברכה לביתו, מבין על מה אני מדבר, ומי שעוד לא זכה, שידע שהוא פשוט מפסיד. שולחן השבת שלנו ושל משפחות רבות אחרות השתנה לחלוטין מאז שהבאנו הביתה את 'לקראת שבת'. לא עוד ילדים שבורחים לספה עם ספר, לא עוד מריבות ו'אקשן' בעיצומה של הסעודה, בין מנה אחת לשניה. יש סיפורים, זמירות, סיפורים ושירים. זה ממש עולם אחר. אל תגידו שלא אמרו לכם…".