יום שני י"ז בניסן תשע"ט
האם תוקפו של 'עירוב חצרות' נמשך גם לאחר שהפת נאכלה?
חצר שעשו בה 'עירוב חצרות', ולאחר כניסת השבת נאכל, או התקלקל, חלק מפת העירוב – תוקף העירוב נמשך הן בשבת זו, והן בשבתות הבאות.
ויש שנראה מדבריהם, שאם לא נותר בפת כשיעור הנדרש לעירוב חצרות (ראה שו"ע להלן, ג), מצוה מן המובחר להשלים את כמוּת העירוב עבור השבתות הבאות.
ואם לאחר כניסת השבת נאכלה, או התקלקלה, כל פת העירוב, ולא נותר ממנה מאומה – אין העירוב חל אלא למשך שבת זו, ואילו עבור השבתות הבאות צריך לערב מחדש.
ואם נאכל, או התקלקל, אפילו חלק מפת העירוב לפני כניסת השבת, ולא נותר בה כשיעור הנדרש לעירוב חצרות – העירוב אינו חל.
[שו"ע שסח, א, ומשנ"ב א; ביאורים ומוספים דרשו, 2, וראה עוד שם]
האם ניתן לחדש 'עירוב חצרות' ללא ידיעת דיירי החצר?
בהמשך לאמוּר: כשאירע שפת העירוב נאכלה או התקלקלה לפני כניסת השבת באופן ש'עירוב החצרות' בטֵל – אם כל בתי החצר פתוחים לחצר זו בלבד, דהיינו שאין להם פתח נוסף לחצר אחרת, יכול אחד הדיירים לחדש את העירוב על דעת עצמו, ללא ידיעת שאר הדיירים; ואף רשאי הוא ליטול פת משלהם עבור העירוב, ללא ידיעתם.
וזאת, אף אם פת העירוב הראשון כלתה לחלוטין, ואף אם בעירוב השני משַׁנים את מין הפת, וכגון שהעירוב הראשון נעשה בפת חיטים, והשני בפת שעורים.
וטעם הדבר, משום שאנו מניחים כי בני החצר ניאותים להשתתף אף בעירוב השני, כדי להתיר טלטול חפצים מבתיהם לחצר, ולהיפך.
[שו"ע שסח, א, ומשנ"ב ב ג ו ו־ז]
לאיזה סוג של בית יש דין שונה לענין חידוש עירוב החצרות?
בהמשך לאמוּר: אם חלק מבתי החצר פתוחים גם לחצר נוספת – בדרך כלל אין צורך לשאול את דיירי בתים אלו לפני חידוש 'עירוב החצרות', וניתן אף ליטול פת משלהם ללא ידיעתם. אולם, אם פת העירוב הראשון כלתה לחלוטין, ובנוסף, משַׁנים בעירוב השני את מין הפת – אין ליטול פת משלהם ללא ידיעתם.
ופירוש הדבר: שבעֵת חידוש מוחלט של העירוב, יש לשואלם תחילה אם הם מעוניינים להשתתף בו; כיון שאם יערבו עם שתי החצרות, יורשו דיירי שתי החצרות לטלטל לבתיהם של דיירים אלו, ויתכן שאינם מעוניינים בכך, ורצונם לערב עם החצר האחרת בלבד. ועם זאת, ניתן לשתפם בעירוב ללא ידיעתם באופן שאחד מדיירי החצר יזַכה להם פת משלו על ידי אחר.
[שו"ע שסח, א, משנ"ב ד, שעה"צ ב, וביה"ל ד"ה ואם; ביאורים ומוספים דרשו, 3, וראה שם, 10]