"זה ספר תולדות אדם" (ה', א')
הזוהר הק' אומר, ששני מלאכים מלווים את האדם בכל אשר ילך ומלאכים אלה הם כוחות מסוימים שהאדם מקבל על־ידי שכלו. בכל יהודי מושרש כוח של קדושה וכנגד זה טבוע בו גם כוח טומאה. כוח הקדושה מגיע מהנשמה הקדושה, כפי שאנו אומרים בברכות השחר: "אלוקי נשמה שנתת בי טהורה היא", וכוונת הדברים היא שהקדוש ברוך הוא נתן באדם נשמה המשולה ל'נשימה', וכפי שהאדם אינו יכול לחיות בלי נשימה כך אינו יכול לחיות בלי נשמה.
ישנם כופרים הטוענים כי באדם אין כל נשמה, ולפיכך מטבעו אינו שואף להיטיב לזולתו אלא אם יש לו בכך נגיעה אישית או טובת הנאה, כגון שיזכה עקב כך לכבוד, או שברבות הימים רעהו יגמול לו על טובתו, וכיוצא בזה.
האמת היא שאצל אומות העולם אין חסד של אמת, כפי שהגמרא במסכת בבא בתרא (י:) אומרת: אמר להן רבן יוחנן בן זכאי לתלמידיו, בניי, מהו שאמר הכתוב (משלי יד, לד) צדקה תרומם גוי וחסד לאומים חטאת. נענה רבי אליעזר ואמר, צדקה תרומם גוי – אלו ישראל דכתיב (שמואל ב ז, כג) ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ; וחסד לאומים חטאת – כל צדקה וחסד שאומות עובדי כוכבים עושין חטא הוא להן, שאינם עושים אלא להתגדל בו".
נמצאנו למדים, שבני אומות העולם עושים צדקה רק כאשר נובעת להם מכך הנאה אישית; ברם אצל בני ישראל אין הדבר כן, מפני שהם שואפים לעשות טוב אף־על־פי שאין להם בכך כל נגיעה וטובת הנאה. כאשר יהודי גומל חסד לזולתו יש לו נחת וסיפוק מעצם המעשה, ולפיכך הוא משתדל לעשות זאת בסתר, באופן שאיש לא יידע ואף מקבל הטובה עצמו, ובזה יש לו הנאה רבה.
ישנם יהודים המוסרים נפשם על מתן בסתר בלא תמורה והנאה, וזהו שנאמר: "צדקה תרומם גוי" (משלי יד, לד), כלומר: היהודי מתרומם על־ידי מצוות הצדקה ומקבל מעצם עשייתה סיפוק רב.
יהודים רבים ששואפים ללכת בדרכי ה' מקיימים בעצמם "מה הוא רחום אף אתה רחום" (שבת קלג:). בקרב שומרי התורה והמצוות ישנה היערכות מאורגנת של עשיית חסד. כאשר יהודי חלילה נאלץ לעבור ניתוח דחוף, ישנם יהודים הטורחים לסייע לו בכל הנדרש שלא על־מנת לקבל פרס. אנשים אלו נהנים לעשות חסד ללא פרסום ובלי שכותבים עליהם למחרת בעיתון "פלוני עשה כך וכך". הם עושים זאת לשם שמים והנאתם נובעת ממעשה החסד עצמו. ברם, את ההנאה הזו יכול להרגיש רק מי שנופחה בו נשמה אלוקית השואפת להתקרב לבורא יתברך.
בבני ברק ישנו יהודי בעל תשובה העובד עם ארגוני הרפואה. לאותו יהודי ישנם קשרים הדוקים עם הקונסול, וכאשר הוא מתקשר אל השגרירות ואומר: "פלוני מדבר", הקונסול עוזב מיד את כל עיסוקיו ודואג להחתים את הוויזה ואת כל האישורים הנדרשים עבור העברת החולה לארצות הברית.
ארגוני הרפואה עומדים בקשר הדוק עם חברות הטיסה, וכאשר יש צורך להטיס חולה, אפילו באמצע הלילה, הם יוצרים קשר עם החברות השונות, שנענות לבקשתם ומפנות מקום עבורו בטיסה הקרובה.
כל זה הוא מערך שלם של חסד, שנעשה שלא על־מנת לקבל פרס, כל זה הוא כוחה של נשמת היהודי האלוקית השואפת לטוב!
"זה לעומת זה עשה האלוקים" (קהלת ז, יד). כשם שהאדם יכול להתרומם על־ידי מעשי חסד הנובעים מהנשמה, כך נותנים לו משמים אפשרות להגיע להשגות אלו מצד הטומאה. גם אדם המתעשר על־ידי תככים וקנוניות חש סיפוק רב ונהנה מכך שהצליח לרמות את זולתו ולהוציא את ממונו שלא כדין, אולם הסיפוק והשמחה הללו נובעים מכוח הטומאה.
הכרתי סוחר יהודי, אדם ישר מאוד, בעל חנות בדים בעיר ציריך שבשווייץ. אותו יהודי סיפר לי, שפעם נכנסה לחנותו גויה מקומית וביקשה לקנות בדים לווילונות במידה מסוימת. לאחר שהסוחר היהודי חתך את הבדים בהתאם להזמנתה, היא הבחינה בבדים יפים יותר בצבע מוזהב ונמלכה בדעתה, כשהיא מבקשת מהמוכר שיחתוך לה מהבדים הללו.
בעל החנות חתך לה מהבדים על־פי מבוקשה ולאחר מכן הפנה את תשומת לבה לחיסרון קל בבד. "כאשר מתבוננים בבד מול השמש ניתן לראות שישנו נקב קטן בצד שמאל – אולי את לא רוצה את הבד הזה?".
האשה סקרה את הבד ואמרה: "כן, אני רואה את הנקב והדבר לא מוצא חן בעיניי, אולי אקח בד אחר!".
לאחר שהאיש חתך עבורה בד נוסף, חזרה בה הקונה לפתע מכל העסקה. "אני לא רוצה לקנות, קח את הכל בחזרה!". הגויה שהבינה שנהגה שלא כהוגן, חשה באי נעימות ורצתה לשלם עבור שלושת הבדים שנחתכו עבורה, אבל בעל החנות היהודי לא רצה לקבל ממנה דבר. "אצלנו בחנות הלקוח הוא כמו מלך!", הכריז באוזניה, "אם את לא רוצה לקנות עכשיו תקני פעם אחרת ואת הבדים החתוכים אמכור למישהו אחר".
האשה יצאה מהחנות נכלמת – אפילו הגוי השפל ביותר אינו רוצה להיראות כגנב – שלוש פעמים חותכים עבורה בדים ולבסוף היא מחזירה את הכל, הלוא יש בכך טעם גזל!
בכך לא הסתיים המעשה. ביום בהיר הופיעה האשה בחנות בשנית, כשהיא מלווה בבתה ובחתנה. השלושה החלו להזמין סחורה יקרה בכמויות גדולות, ובסופה של העסקה יצא בעל החנות ברווחים עצומים.
אותה גויה ראתה לפניה יהודי ישר, ויהודי ישר אצל הגויים זו 'מציאה', הוא יותר טוב מהגויים, ועקב כך היא ומלוויה קנו בחנותו את כל מבוקשם.
אותו יהודי סיפר לי את המעשה ואמר: "ודאי אתה מתפלא מדוע נתתי לה ללכת בלי לשלם על הסחורה שנחתכה על־פי הזמנתה. דע לך כי אני 'סוחר', אני לא טיפש, אבל דבר אחד אני יודע, כשמתעסקים עם גויים צריכים להיזהר ביותר שלא לגרום חילול ה', וכאשר גוי אומר על יהודי שהוא נוהג ביושר – זהו קידוש ה' הכי גדול בעולם!".
האיש הוסיף ואמר: "מעולם לא הרגשתי כל־כך טוב כפי שהרגשתי בעת ששמעתי כי הגויים אומרים שהיהודים הם ישרים!".
כאשר האדם עושה קידוש ה' הוא מרגיש התרוממות הנפש. היצר הרע אומר לאדם: "אם תרמה ותעשה כל מיני 'חכמות' תוכל להרוויח הרבה כסף". ומאידך, אומר היצר הטוב לאדם: "עליך לעשות קידוש ה'!".
גם כאשר האדם מרמה את זולתו וגם כאשר הוא נוהג ביושר לפנים משורת הדין הוא מרגיש שמחה והתרוממות הנפש, אבל כאשר הוא גוזל זו שמחה של טומאה וכאשר הוא נוהג ביושר ומקדש שם שמים זו שמחה של קדושה!
הגר"א אומר, שבלימוד התורה מרגיש האדם את ההנאה הגדולה ביותר בעולם. ברגעים בהם האדם הוגה בתורה ה' הוא מתרומם ומרגיש את נשמתו השכלית. באותה העת הוא חש הנאה כה גדולה, עד שניתן לומר כי הבחירה אם ללמוד או לא ניטלת ממנו, שהרי אם הוא נמנע מלימוד התורה הוא מונע מעצמו את החיים הטובים ביותר.
במשך כל חייהם אנשים מחפשים משהו נשגב הנמצא מעל חיי היומיום האפרוריים, וכשהם לא משיגים את מבוקשם הם מידרדרים לדברים בטלים עד שלבסוף הם נעשים רדודים ושפלים. ברם, כאשר הם מגיעים לרגע של אמת ומוצאים את הנשמה שלהם, אזי הם מתמלאים שמחה ואושר אמתי.
בעבר למד בישיבתנו בחור בעל תשובה, שאמר לי שכאשר הוא יושב ולומד הוא מרגיש את ההנאה הגדולה בחייו. "כשאני לומד תורה אני מרגיש הרגשה כה עילאית, עד שאני לא נזקק לשום דבר אחר. כשאני מתפלל – אני מרגיש גבוה מכל עניני העולם. אני יודע שכאן בישיבה קיבלתי את מה שאני באמת רוצה!"
(מתוך הספר 'לקחת מוסר', משיחותיו של הגאון רבי יששכר מאיר זצוק"ל)