לאחר רבע שעה הגיע המגיד מטריסק והחסידים פתחו שורה שיוכל לעבור עד מקומו. ודרך צדיקי טשערנאביל שלבשו ראשוואלקעס ארוכים מאוד, ואותו חסיד שוטה הניח רגלו על קצה גלימת הרה"ק מטריסק, שלא יוכל להמשיך בדרכו, והמגיד מטריסק עצר מלכת, וחסידי טריסק החלו לצעוק על אותו חסיד, מחוצף וכו'.

"וירב העם עם משה"  (כ' ג')

 פקחותו של רבי יעקלי אביו של הגאון מטשעבין זי"ע

פעם אחת דיבר הגאון מטשעבין זי"ע על הפיקחות של אביו הגאון רבי יעקלי מהרומלוב – בעל שו"ת 'כוכב מיעקב' זי"ע.

בשנת תרל"ה היתה חתונה של הרה"ק מהוסיאטין זי"ע, עם בתו של הרה"ק רבי אפרים מרגליות חתן המגיד מטריסק זי"ע.

היה ציבור גדול על החתונה, וראשי הצדיקים שנוכחו שם, היו הרה"ק מהוסיאטין והרה"ק מטריסק. על החתונה הגיע גם איזה חסיד שוטה שהסתובב ברוז'ין וכאב לו על שאיחר הרה"ק מטריסק לבוא אל החופה והרה"ק מהוסיאטין היה צריך להמתין לו עד שיבוא. לאחר רבע שעה הגיע המגיד מטריסק והחסידים פתחו שורה שיוכל לעבור עד מקומו. ודרך צדיקי טשערנאביל שלבשו ראשוואלקעס ארוכים מאוד, ואותו חסיד שוטה הניח רגלו על קצה גלימת הרה"ק מטריסק, שלא יוכל להמשיך בדרכו, והמגיד מטריסק עצר מלכת, וחסידי טריסק החלו לצעוק על אותו חסיד, מחוצף וכו'.

לאחר החופה שאל הרה"ק מהוסיאטין מה היתה הבהלה כאן, וספרו לו שאחד מ'אנשיו' עשה מעשה אשר לא יעשה. ויחר לו מאוד, וקרא לאותו האיש וניגשו ביחד את הרה"ק מטריסק, ואמר לו הרה"ק מהוסיאטין: 'אני רוצה שהמחותן יקרא לאברך הזה לדין תורה על מה שעשה'. והשיב המגיד מטריסק: 'גם אני חושב שצריך לקרוא לו לדין תורה', כי במקום שאין דין למטה אין דין למעלה. שלא ייענש ח"ו בעונש חמור על מעשיו הנוראיים.

והחליטו שני הצדיקים שהדיין בדין תורה הזה יהיה רבי יעקלי, שהיה גאון הגאונים ויהודי חסידי מובהק. וכמובן שאותו אברך כבר התחרט היטב על מעשיו הנלוזים, והזמינו אותו ליום המחרת, והוא התענה והתפלל והתחנן שיומתק דינו בשעת הדין. שני הצדיקים הנ"ל באו עם אותו חסיד אל רבי יעקלי, ורבי יעקלי ציווה לקבל קנין שיעשו כפי מה שיפסוק. שני הצדדים היו מצד אחד המגיד מטריסק, ומצד שני אותו חסיד רוז'ינאי.

והרה"ק מהוסיאטין בא לעמוד על גביו. רבי יעקלי ביקש שבתחילה ידבר המגיד מטריסק שהוא התובע והוא צריך להתחיל לדבר. וביקש ממנו הרה"ק מהוסיאטין שהוא רוצה להיות ה'טוען רבני' שלו. ותיכף החל לדבר בתוקף ועוז, על החוצפה ועזות פנים שעשה אותו אברך, שהניח רגלו על בגדו של הגה"ק מטריסק וביזה אותו בפני קהל ועדה, והכל לפי המבייש והמתבייש וכו' וכו'. לאחר מכן אמר רבי יעקלי שהנתבע יפתח פיו ויאמר מה שי לו לענות. כמובן שלא היה לו שום פתחון פה, ופרץ בבכי מר, ואמר שהוא מתחרט מאוד על מעשיו, ואין לו שום דבר לומר לזכות ומה שעשה מרוב בלבול.

מדמא מילתא למילתא ממעשה למעשה

רבי יעקלי אמר שאין בכל שו"ע דין מפורש איך לפסוק בדין תורה כזה, אין לי מהיכן לדמות מילתא למילתא, רק יספר להם מעשה… וכך סיפר להם רבי יעקלי: באוסטראה, עיר ואם בישראל, היה ראש הקהל חשוב בעל לב רחמן, כל תושבי העיר אהבוהו. מלבד איש אחד ממורמר קשה יום, היה סבור שהראש הקהל מקפח אותו, והיה מבזה את ראש הקהל מפעם לפעם, ובני הקהילה לא יכלו לסבול את העלבון של ראש הקהל, ותבעו אותו לדין תורה לפני הגה"ק רבי ייב"י, רבי יעקב יוסף מאוסטראה זי"ע. רבי ייב"י ידע היטב את נפש העני הנ"ל שביתו ריקם ואיך יוכל לקנוס אותו שישלם לראש הקהל על שביזהו, הרי אין לו פת לאכול. וכל הסיבה שהוא רודף אותו הוא מחמת סבלו הנורא בדקדוקי עניות רח"ל, ואינו יכול לבלום את קנאתו בהצלחתו הגדול של ראש הקהל. ופסק רבי ייב"י שהראש הקהל יחזיק אותו עני ואביון בביתו ובחצרו, שימצא איזה עבודה בשבילו ויתפרנס מזה בכבוד. וכך במשך הזמן יכיר במידותיו הנפלאות של ראש הקהל, ותפסק קנאתו ושנאתו כנגדו, ויחזור בו מטעותו שהוא רדף אותו עד הנה.

וכפי הנראה לקח זאת רבי ייב"י מהמשל הנודע של הבעש"ט עה"פ 'א-ל נקמות ה', א-ל נקמות הופיע'.

וכך הווה לאחר שאותו העני החל להתפרנס בכבוד מבית ראש הקהל, חזר בו מכל מה שביזהו, וראה שהוא איש טוב לב, ובעל מדות יקרות. והתבייש מאוד וביקש מראש הקהל מחילה.

עפ"ז אמר רבי יעקלי, הנה זה החסיד העומד כאן, לא ידע מעודו מגדולת הרה"ק מטריסק, הוא האמין רק ברבו בלבד [כמ"ש הרה"ק מזידטשוב במכתבו, שכל האומר 'רק הרבי שלי', ייעקר מן השורש רח"ל] והלא עני מרוד הוא, ארבע בנות בוגרות בביתו ואין לו מה לתת לנדן עבורן, והאביונות העבירתו על דעתו ועל דעת קונו. לכן סבורני שהמגיד מטריסק יברך אותו שיהיו לו השפעות גדולות, פרנסה בהרחבה, וימצא שידוכים טובים לבנותיו, כשיזכה לראות את ברכותיו של המגיד מטריסק, וכך ישוב על חטאו אשר ביזהו ברבים, וכך יבוא על התיקון השלם.

כשסיים רבי יעקלי את פסק הדין, נתחייכו שני הצדיקים הקדושים, וקם המגיד מטריסק לקיים את דברי הרב, שהרי קיבל קנין שישמע לקול דברו, לכל אשר יאמר כי הוא זה, וכפי הפסק הזה מותר וצריך הוא לברך אותו החסיד במלוא פיו, ובירכו בקול שיזכה לפרנסה בהרחבה וארבעה שידוכים טובים לבנותיו, ויהיה לו לתת נדן טוב לכולם.

הגאון מטשעבין זי"ע סיפר שהוא עוד הכיר את ה'חסיד' הנ"ל, ומאותו היום 'נהפך עליו הגלגל' לטובה, ותוך זמן קצר עלתה קרנו ונעשה בעל הבית מכובד, והשיא כל בנותיו בהרחבה גדולה. לאחר כמה שנים, נסע לטריסק לספר למגיד שהברכות נתקיימו, עד כדי כך שכבר היה חשש שייהפך לחסיד טריסק…

כך סיפר הגאון מטשעבין לדורות עולם על חכמתו של אביו. והוסיף שיהודי חכם תמיד מוצא עצה לנפשו, גם כשהוצרך לשבת מול שני אריות גדולים כאלה, ולערוך דין תורה עמהם.

 סגולה בדוקה ומנוסה לזכות לזרע של קיימא

כתב לי הגה"ח רבי יהודה ברנדסדורפר שליט"א ר"מ בישיבת אור תורה באנגליה, שלפני שמונה שנים ליל ב' תמוז ישבו חבורת אברכים בביתו. אחד האברכים היה ד' שנים לאחר החתונה ועדין לא זכה לזש"ק, והציע לו ראש החבורה רבי יודל, היות שכתב המגיד מטריסק בהקדמת ספרו מגן אברהם 'וה' ברך את אברהם בברכת והיה ברכה, ובכח זה הנני מברך את כל אשר יקח את הספר הזה, כי יתמשכו עליו חסדים רבים, ואלקי אברהם יהיה בעזרכם למלאות כל משאלותיכם, בבנים ובני בנים שתולים סביב לשולחנכם, למעלה ירום קרניכם'. וא"כ אולי כדאי שיקנה הספר הזה מגן אברהם, ויזכה לברכת המגיד מטריסק.

וכך הווה, למחרת ב' תמוז קנה האברך את הספר, לאחר ט' חדשים נולדה לו בת. ולאחר שנה נולד לו בן זכר והיה הברית ביום ב' תמוז. ויהי לפלא.

ולפני כמה שנים סיפר המעשה הזאת לעוד אברך מתלמידי הישיבה, שהיה ב' שנים לאחר החתונה, ביום ב' תמוז תשע"ד, גם הוא קנה את הספר מגן אברהם, ביום א' תמוז תשע"ה נולד בן זכר למזל טוב. ואתמול מצא את האברך הזה, וזכה לעשות פאות לילד בהיותו בן ג' שנים.

וגם אני יכול להוסיף לסיפור הזה, לאחר החתונה חיכיתי לזש"ק איזה זמן, וראיתי הקדמת המגן אברהם וקניתי הספר, ומיד נושעתי ב"ה.

הרה"ק רבי אברהם [בן הרה"ק רבי מרדכי] מטריסק זי"ע המגיד מטריסק יומא דהילולא ב' תמוז (תרמ"ט)

 מתוך: ממשקה ישראל (גליון ע"ג תשע"ט)