הגאון רבי פינחס וינד שליט"א סיפר מעשה נפלא שאירע לאחרונה והוא היה עד לו, בו נתקיימו דברי חז"ל שהנזהר בהלכות ריבית נכסיו מתברכים ועולים.
יהודי בעל בעמיו מכר דירתו לקונה, וקבע עמו זמן גמר פירעון לאחר כמה חדשים. הכוונה הייתה שהקונה יקח הלוואה (משכנתא) מהבנק על הדירה ובזה יגמור את תשלומי הדירה. הקונה היה אברך צעיר הדחוק בפרנסתו, וכדי לחסוך את התשלום שצריך לשלם ליועץ משכנתאות, החליט להוציא את המשכנתא בעצמו בלא היועץ. אלא שלא היה לאברך כל נסיון בדברים אלו, ולכן התאחרה מאוד קבלת ההלוואה מהבנק, ורק לאחר שמונה או תשעה חדשים הצליח לקבלה וסיים את תשלומי הדירה.
והנה, בהסכם שנחתם בחוזה שבין הקונה והמוכר נקבע, שאם הקונה יאחר את תשלומיו בכמה חדשים יתחייב בזה לשלם קנסות וריביות, וכן היה נחשב כ'הפרת חוזה' מצד הקונה, וביד המוכר לבטל את כל החוזה והקניה.
כשגמר הקונה לשלם את כל הסכום, חכך המוכר בדעתו האם לתבוע מהקונה את הקנסות על איחור התשלום כפי שנקבע מתחילה בהסכם שביניהם. מצד אחד ריחם על הקונה שבקושי גומר את החודש, והרי הקנסות הללו עולים להון רב, ומאידך, הרי הוא עצמו הפסיד 'הפסד מרובה' כשלא היו המעות בידו והוכרח לוותר על קניית דירה אחרת שעמדה על הפרק (ובכלל, הרגיש שהקונה איחר בתשלום כי ניצל את טוב ליבו שלא דחק בו להביא את הכסף, ורצה לפצות את עצמו עכ"פ בחלק מהסכום).
ועל הכל, חכך המוכר בדעתו, כי האף אמנם שהוסיפו בהסכם שהכל נעשה לפי כללי היתר עיסקא כדת וכדין, הרי הוא גדר לעצמו שאינו משתמש לכתחילה בהיתר עיסקא אלא כשאין לו ברירה, ובפרט שלא ברור לו שהקונה הרוויח בתקופה זו רווחים מנכסיו בסכומים אלו, ואולי עדיף לוותר על הריביות והקנסות כדי שלא להיכשל בחשש איסור ריבית.
התייעץ המוכר עם הגר"פ שליט"א כדת מה לעשות, והרב השיב לו: צדקו דבריך שלפי ההסכם על הקונה לפצות אותך בסכום נכבד, ובפרט שהפסדת הרבה מאיחור זה, אולם דע לך, שהמציאות מוכיחה שהמוותר מממונו כדי שלא להיכנס לחשש איסור, לא הפסיד לעולם, אדרבה כולם מרוויחים ורואים בחוש את הבטחת התורה למען יברכך ה' אלוקיך בכל משלח ידך.
המוכר קיבל את הדברים, והחליט בדעתו שלא לגבות מהקונה שום סכום על האיחור, כדי שלא ליכנס לחשש איסור.
וראה זה פלא, באותו יום כשחזר המוכר לביתו, קיבל הודעה שהקרקע שקנה בצפון הארץ לפני כעשרים שנה – וכבר התייאש מלקבל עליה היתר בניה – הוכשרה לבנות בה בניני מגורים, והוא קרוי לאסיפה דחופה שתתקיים בעוד כמה ימים כדי לאשר את תהליך הבניה. וכך ראה מיד את ברכת ה' בנס שנעשה לו עם הקרקע, שכבר מזה עידן ועדנים נתייאש הימנה, ומהשמים סיבבו שבאותו יום שוויתר לקונה בגלל חשש ריבית, הופשרה הקרקע לבניה וזכה ברווחים גבוהים מאוד. ואילו היה מבקש את הכסף מהקונה, אולי היה מצליח להוציא ממנו סכום קטן וכאן קיבל לידיו סכום גדול פי כמה וכמה, וכהבטחת התורה שיצליח בכל נכסיו.
(באר הפרשה כי תצא תשע"ח)