דרשו
  • סיום הש"ס
  • פרשת השבוע
    • חומש בראשית
      • בראשית
      • נח
      • לך לך
      • וירא
      • חיי שרה
      • תולדות
      • ויצא
      • וישלח
      • וישב
      • מקץ
      • ויגש
      • ויחי
    • חומש שמות
      • שמות
      • וארא
      • בא
      • בשלח
      • יתרו
      • משפטים
      • תרומה
      • תצווה
      • כי תשא
      • ויקהל
      • פיקודי
    • חומש ויקרא
      • ויקרא
      • צו
      • שמיני
      • תזריע
      • מצורע
      • אחרי מות
      • קדושים
      • אמור
      • בהר
      • בחוקותי
    • חומש במדבר
      • במדבר
      • נשא
      • בהעלותך
      • שלח
      • קרח
      • חוקת
      • בלק
      • פנחס
      • מטות
      • מסעי
    • חומש דברים
      • דברים
      • ואתחנן
      • עקב
      • ראה
      • שופטים
      • כי תצא
      • כי תבוא
      • ניצבים
      • וילך
      • האזינו
      • וזאת הברכה
  • עלונים והורדות
    • העלאת עלון
    • הורדת עלונים לשבת
    • ברכות ותפילות להורדה
    • לוח הדף היומי בהלכה
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
  • הדף היומי בבלי
    • הרב אליהו אורנשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • מורחב – הרב מאיר שפרכר
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • אידיש – הרב אפרים סגל
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • עברית – הרב אפרים סגל
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • הרב אריה זילברשטיין
    • אנגלית – הרב יצחק לובינשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • צרפתית – הרב יוסף מגנוז
    • עברית – הרב חיים שמרלר
    • אידיש – הרב חיים שמרלר
    • מאורות הדף היומי
    • דקה מתוקה בדף היומי
    • תכנית הלימוד לבני הישיבות 'בזכות התורה'
  • הדף היומי בהלכה
    • שיעורי וידאו לצפיה ולהורדה
      • הרב אריה זילברשטיין – עברית
      • הרב אפרים סגל – אידיש
    • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
      • הרב אריה זילברשטיין גירסא מקוצרת – עברית
      • הרב אריה זילברשטיין גירסא מלאה – עברית
      • הרב ישראל גנס – עברית
      • הרב אפרים סגל – אידיש
      • הרב מרדכי שלמה פריינד – אידיש
      • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
    • סיכום הלכתי יומי
    • סיכום הלכתי שבועי
    • העלון החודשי
    • הניוזלטר היומי במייל
    • זוית הלכתית
  • דרשו מדיה
    • וידאו לצפיה
      • הרצאות וידאו על חגים ומועדים
      • פרשת השבוע
      • שעורי הדף היומי בהלכה
        • שיעורי הרב אריה זילברשטיין
        • שיעורי הרב אפרים סגל באידיש
      • שיעורי הדף היומי בבלי
        • שעורי הרב אליהו אורנשטיין
        • שיעורי הרב מאיר שפרכר
        • שיעורי הרב אפרים סגל באידיש
        • שיעורי הרב אפרים סגל בעברית
        • שיעורי הרב יצחק לובינשטיין באנגלית
      • שירים ומוזיקה
      • על דא ועל אה
      • הסיפור היומי המצולם
      • וידאו לקראת שבת
      • וידאו שחייבים לראות
    • שומעים ‘דרשו’
      • שיעורי הדף היומי בבלי
        • הרב אליהו אורנשטיין – עברית
        • הרב מאיר שפרכר – עברית
        • הרב אפרים סגל – עברית
        • הרב אפרים סגל – אידיש
        • הרב יצחק לובינשטיין – אנגלית
        • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
      • שיעורי הדף היומי בהלכה
        • הרב אריה זילברשטיין גירסא מקוצרת- עברית
        • הרב אריה זילברשטיין גירסא מלאה – עברית
        • הרב ישראל גנס – עברית
        • הרב אפרים סגל – אידיש
        • הרב מרדכי שלמה פריינד – אידיש
        • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
      • אירועי דרשו
      • תכניות וראיונות
      • פרשת השבוע
      • הפותח בכל יום
      • הסיפור היומי
      • שירי דרשו
      • חגים ומועדים
        • חנוכה
        • עשרה בטבת
        • טו בשבט
        • פורים
        • פסח
        • ספירת העומר
        • ל"ג בעומר
        • שבועות
        • י"ז בתמוז
        • תשעה באב
        • אלול
    • גלרית תמונות
  • מידע לנבחן
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולי הלימוד השונים של ‘דרשו’
    • מערכת אוטומטית לבדיקת ציוני המבחנים’
    • לוח הדף היומי בהלכה
    • מוקדי שיעורי 'דף היומי בהלכה'
    • לוח מבחנים לשנת תשפ”א
    • לוח דף היומי – לוח שנתי ללימוד להורדה ולהדפסה
    • תוכניות דרשו
    • המבחנים הבאים ב’דרשו’
    • מוקדי המבחנים
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
    • מבחן ודף תשובות לדוגמא
  • אוצרות האתר
    • על הניסים
    • על דא ועל הא
    • כתבות וראיונות
      • קול העם
    • גדולי ישראל
      • יהלומים מגדולי ישראל
    • חגים ומועדים
      • ראש השנה
      • יום כיפור
      • סוכות
      • חנוכה
      • עשרה בטבת
      • ט"ו בשבט
      • פורים
      • פסח
      • ל"ג בעומר
      • ספירת העומר
      • חג השבועות
      • בין המצרים
      • תשעה באב
      • אלול
    • המוסר היומי
      • חפצים בחיים
      • קנין חכמה
    • סיפורי צדיקים
      • סיפורים קצרים
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • 5 דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • סגולות וישועות
    • בחצרות החסידים
      • גלריות בחצרות החסידים
      • חלקינו בתורתך – דושנסקיא
      • תורתך שעשועי – תולדות אהרן
      • כי הם חיינו – ויזניץ
      • ועד קביעת עיתים לתורה – צאנז
      • יגדיל תורה – בעלזא
    • ימי הילולא של גדולי ישראל
    • על דא ועל הא
    • כתבות וראיונות
  • 0 פריטים₪0.00
  • חגים ומועדים
    • ראש השנה
    • יום כיפור
    • סוכות
    • חנוכה
    • עשרה בטבת
    • ט"ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • ל"ג בעומר
    • חודש אייר
    • חג השבועות
    • בין המצרים
    • תשעה באב
  • סיפורי צדיקים
    • סיפורים קצרים
  • שאל את הרב
  • חנות המבצעים שלנו
  • וידאו שחייבים לראות
  • חדשות ‘דרשו’
  • סגולות וישועות
  • צור קשר
    • אודות ‘דרשו’
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולי הלימוד השונים של ‘דרשו’
    • הפותח בכל יום – המייל היומי של דרשו
דף הבית מאמרים פרשת שבוע בהעלותך לאחר ה'שבע ברכות' האחרון של אחד מבניו, ניכר היה על מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א כי הינו טרוד ומודאג. הוא לחש לעצמו: 'מה יהיה עם החובות', 'מה יהיה עם החובות'. חש אליו אחד המקורבים ופנקס צ'קים בידו. כמה צריך, מילה אחת וכל החובות מכוסים… 

לאחר ה'שבע ברכות' האחרון של אחד מבניו, ניכר היה על מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א כי הינו טרוד ומודאג. הוא לחש לעצמו: 'מה יהיה עם החובות', 'מה יהיה עם החובות'. חש אליו אחד המקורבים ופנקס צ'קים בידו. כמה צריך, מילה אחת וכל החובות מכוסים… 

הרה''ג רבי נחמן וילהלם שליט''א, מעלה מאוצרות דרשותיו על צימאון והשתוקקות לתורה הקדושה
ט"ז סיון תשע"ח
הצטרפו לניוזלטר הייחודי שלנו

"וְיַעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַפָּסַח בְּמוֹעֲדוֹ" (במדבר ט', ב')

 על מה חזר הרבי מבעלז בתשובה

כאריה ליש פצוע וכאוב הסתובב הצדיק הקדוש רבי אהרן מבעלזא זי"ע בחדרו. ובהלוכו ייסר את עצמו בדברי כבושין על העוון 'החמור' שנכשל בו זה עתה.

ומהו העוון?

לפני שעה קלה עלתה מן הרחוב זעקה מקפיאת דם – ילד נפל לבאר! לרגע חלפה במחשבת הרבי – שמא זה בנו הקטון שמשחק בחצר.

אך מיד נחרד ואמר לעצמו: ואם אין זה בני אלא ילד יהודי אחר אין מקום לאותה חרדה? ומדוע חשבתי מיד על בני? איך עלתה במוחי 'מחשבת פגול' כזאת שכולה אנוכיות?!

כך המשיך לייסר את עצמו קדוש ישראל רבי אהרן מבעלזא ולא מצא מנוח לנפשו שעה ארוכה.

אמרו חסידים: הלוואי והיינו חוזרים בתשובה בליל יום כיפור על העבירות החמורות שלנו, כשם שחזר הרבי בתשובה על העבירה 'החמורה' שלו על ההרהור הקל שעלה במחשבתו.

●●●

בפרשה זו מתחיל סדר חטאי דור המדבר שאין לנו השגה ותפיסה בהם. ולא היו אלא חטאים בדקות הענינים לפי רום ערך דור הדעה שזכה לראות ולשמוע את הקב"ה פנים אל פנים.

הפגם הראשון שמוזכר הוא מה שנאמר וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְמִדְבַּר סִינַי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן לֵאמֹר וְיַעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַפָּסַח בְּמוֹעֲדוֹ. וברש"י: 'הפרשה שבראש הספר לא נאמרה עד אייר, ואילו פרשה זו נאמרה בחודש הראשון הוא ניסן, ולמה לא פתח בזו? מפני שהוא גנותן של ישראל, שכל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר לא הקריבו אלא פסח זה בלבד'. ויש להבין מדוע הוא גנותם של ישראל, והרי הטעם שלא הקריבו הפסח כי היו ערלים ובמדבר לא נשבה רוח צפונית, אם כן אנוסים היו, ומה הוא גנותם?

מיישבים: גנותם היתה שלא צעקו 'לָ֣מָּה נִגָּרַ֗ע' כמו שהטמאים לנפש צעקו אף שהיו אנוסים, ובכח זעקתם פתחו פתח חדש ופרשה מיוחדת. והם לא זעקו.

מי שנמצא בדרגה גבוהה, נתבע גם על – אי זעקה…

●●●

ה'נתיבות שלום' היה מפרש דברי חז"ל: המתאוננים – אין להם חלק לעולם הבא. דאינו עונש אלא מציאות, שכן מה שאדם עוסק בעולם הזה הוא ממשיך בעולם הבא. וכיון שטבעו להתאונן גם בגן עדן הוא יתאונן. ולכן אין לו במציאות עולם הבא.

וכן מבואר בהקדמה לשב שמעתתא מה שכתוב להלן הלשון 'כִּי שָׁם קָבְרוּ אֶת הָעָם הַמִּתְאַוִּים'. ולכאורה היה צריך לכתוב העם 'שהתאוו'. מאי 'הַמִּתְאַוִּים' לשון הוה.

אלא כאמור עונש עולם הבא היא המשכה של המציאות בעולם הזה. והגיהנום נוצר מאש התאוות (כשם ששכר העונג של עולם הבא הוא ענף מההתענגות על ה' בהאי עלמא כנודע). ולכן נאמר עליהם במיתתם 'הַמִּתְאַוִּים' לשון הוה.

●●●

חייך, שלך גדול משלהם

לאחר עבודת יום כיפור עצומה ומאומצת עד כלות הכוחות והנפש, שב הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב לאכסניתו, הבדיל על הכוס, התיישב ואמר בקול חלוש וכמה, אני רעב. רץ בעל האכסניה והביא לו צלחת תופינים ומשקה. אך רבי לוי יצחק לא הסתכל לעבר הצלחת, והמשיך לומר 'אני רעב', חזר בעל האכסניה והביא חלה ודגים, אך הרבי לא מביט ואומר 'אני רעב'. הביא פירות למיניהם והרבי ממשיך לקרוא 'אני רעב'. קראו מהר לגבאי ושאלו מה עושים. פשוט, אמר הגבאי, צריך להבין את השפה של הרבי. רץ הגבאי והביא מסכת סוכה. אורו עיני הרבי והתחיל ללמוד בקול ובחשק רב 'סוכה שהיא גבוהה למעלה' וכו' וכך ישב ולמד כל הלילה.

מסופר על הגאון רבי חיים קניבסקי שליט"א, פעם לאחר ה'שבע ברכות' האחרון של אחד הבנים היה נראה מודאג, ולחש לעצמו 'מה יהיה עם החובות', 'מה יהיה עם החובות', חש אליו אחד המקורבים ופנקס צ'קים בידו, כמה צריך, מילה אחת וכל החובות מכוסים. לא, לא התכוונתי לחובות כאלו, התכוונתי לחובות של מכסות הלימוד היומיות שבע דפים בבלי ביום, שבע דפים ירושלמי, טור שולחן ערוך, מדרש, ספרא ספרי. מכסות לימוד יומיות שמחמת השמחה וסעודותיה נשארו מהם חובות. מה יהיה אתם.

זה כוחו של צמאון לתורה. והנפש לא תמלא.

●●●

המפרשים מקשים בדברי רש"י 'למה נסמכה פרשת המנורה לפרשת הנשיאים, לפי שכשראה אהרן חנוכת הנשיאים חלשה דעתו, שלא היה עמהם בחנוכה, לא הוא ולא שבטו, אמר לו הקב"ה חייך, שלך גדולה משלהם, שאתה מדליק ומטיב את הנרות'. ויש להבין הרי לאהרן היתה עבודה רבה של הקרבת קרבנות מדי יום ביומו. ומדוע נתקנא בחנוכת הנשיאים.

רבים האריכו בישוב קושיא זו אך באמת אין זה קשה כלל. כי מי שיש בו לב ונפש הריהו שואף להתעלות יותר ויותר. ולעולם לא בא לכלל מרגוע. כמו שדרשו חז"ל (ויק"ר ד) על הפסוק (קהלת ו, ז) וְגַם הַנֶּפֶשׁ לֹא תִמָּלֵא: משל לעירוני שהיה נשוי לבת מלכים אע"פ שמאכילה כל מעדני עולם אינו יוצא ידי חובתו. למה, לפי שהיא בת מלכים.

ונוהג העולם לפרש שכוונת הפסוק והמדרש שהנשמה לא תימלא במעדנים גשמיים, אלא בדברים רוחניים, כי היא בת המלך. אך המעיין במדרש יראה שעיקר כוונת המדרש, שהנשמה לא תימלא בדברים רוחניים ולעולם תשאף להוסיף תורה ומצוות.

וכן דרשו חז"ל (מכות י.) את הפסוק (קהלת ה, ט) אֹהֵב כֶּסֶף לֹא יִשְׂבַּע כֶּסֶף – זה משה רבינו, שהיה יודע שאין שלש ערים שבעבר הירדן קולטות עד שלא נבחרו שלש בארץ כנען ואמר מצוה שבאה לידי אקיימנה.

מלשון המדרש מדויק שאין פשט כוונת הפסוק כלפי 'אוהב כסף' כפשוטו והדרש לגבי משה, אלא זה גופא הפשט 'אוהב כסף לא ישבע כסף' – זה משה רבינו.

וזאת, כי שורש הצמאון שבעולם הוא הצמאון לדבקות בו ית' ולימוד תורתו. ומה שרואים שיש אנשים שאינם שבעים מכסף הרי זה עוות של כח הצמאון והשאיפה שיש בבריאה שנועד לקדושה.

כל המירוץ אחר כסף, קנאה תאוה כבוד, הכל זה הטיה של אפיקי גלי הצמאון שצריכים להימשך למעלה, לחופים נשברים חסרי תכלית.

כדי להגיע לדרגת הצמאון הנכון, כדי להבין זאת צריכים אנו לפירוש הרה"ק מקוצק זי"ע על הלשון 'חייך שלך גדול משלהם', כלומר, 'חייך', ס'גייט דיר אין לעבען?! כלומר – כל חיותך תלויה בכך, לפיכך 'שלך גדולה משלהם'.

כשאדם בדרגה זו, יש צמאון.

שיכורה ולא מיין

פרשת בהעלותך פרשה של צמאון ושאיפות מעבר למה שחייבים, פותחת באהרן הכהן שחלשה דעתו שלא השתתף בחנוכת המקדש, אף שידיו היו מלאות עבודה, ובהמשך זעקת 'למה ניגרע' שהמשיכה פרשה חדשה פסח ופסח שני, לטמאים ולאלו שהם בדרך רחוקה, ולפעמים אין זה רחוקה, אלא פסיעה מאסקופת העזרה (פסחים צד:) אך הם מתביישים, מרגישים רחוקים, אך מצד שני רוצים כל כך, כי זה מקור החיות.

אהרן הכהן היה בוש להתקרב למזבח, אך מצד שני זה מקור החיות, 'כל אשר לו יתן האדם בעד נפשו', ולכן חלשה דעתו, זה ה'רצוא ושוב' של עובדי ה', הכנעה ובושה, ורצון להתקרב.

כי עיקר מבחנו של יהודי הוא בתוספת במה שהוא עושה מעבר לחובתו.

מסופר על ניקולאי שהיה עורך מבחן סינון לבחירת החיילים הראויים להימנות ביחידה המובחרת ביותר בצבאו, המבחן היה הליכה רגלית מפרכת תוך נשיאת ציוד מלא על הגב במשך שבועיים כמעט ללא מנוחה. היעד היה להגיע לעיר פטרבורג. המסע היה קשה מנשוא, בין הרים ובין סלעים, חיילים נפלו בצדי הדרכים ולא הצליחו למשוך, אך האיתנים ואמיצי הרוח המשיכו ולא נסוגו. כאשר נראו מרחוק אורות פטרבורג נשמו כולם לרווחה, סוף סוף נוכל לנוח, לפתע הודיע המפקד… ממשיכים ללכת. באותו רגע נפלו מרבית הקבוצה על האדמה, הם לא היו מסוגלים להמשיך, הם אמנם הלכו כברת דרך ארוכה ומפרכת, אך מה שהחזיק אותם היה החלום על המנוחה וההרפיה בפטרבורג, משם ואילך אין כח ללכת אפילו פסיעה.

היחידים שהמשיכו ללכת אחרי המפקד, גם אחרי פטרבורג, ללא שאלות, הם שנבחרו ליחידה המובחרת…

והנמשל ברור: עיקר מבחנו של יהודי הוא בתוספת, במה שהוא עושה מעבר לחובתו, מעבר ליכולתו.

הלא המה דברי חז"ל (חגיגה ט:) על הפסוק (מלאכי ג, יח) 'וְשַׁבְתֶּם וּרְאִיתֶם בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע בֵּין עֹבֵד אֱלֹקִים לַאֲשֶׁר לֹא עֲבָדו', ואמרו 'עבדו ולא עבדו – תרוייהו צדיקי גמורי נינהו. ואינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מאה ואחד'.

'מאה' זו משימה קבועה, זה 'פטרבורג' להבדיל. 'מאה ואחד' זה מעבר למשימה. זו יחידה מובחרת של עובדי ה'.

    ●●●

חז"ל (ויק"ר לה) דרשו את הפסוק (תהלים קיט, ט) "חִשַּׁבְתִּי דְרָכָי וָאָשִׁיבָה רַגְלַי אֶל עֵדֹתֶיךָ", שדוד המלך חישב בכל יום ללכת לצורכי המלוכה ולבסוף מצא את עצמו בבית המדרש.

והשאלה ידועה, מה סבר דוד המלך בהתחלה כאשר תכנן להיפגש ולעסוק בעניני המלוכה, וכיצד מצא עצמו בבית המדרש?

נעבור לשאלה נוספת: הגמרא מספרת על הלל שהיה נותן חצי ממשכורתו להיכנס לבית המדרש, פעם לא השתכר מאומה, ועלה על הגג ושמע את דברי התורה מהחלון, עד ששלג כיסה עליו ונתעלף. והקושיא מפורסמת איך לא חשש הלל לסכן את עצמו עבור לימוד התורה, והרי אין זה מהדברים שצריך למסור נפשו עליו?

זאת ועוד, חז"ל אומרים שהלל מחייב את העניים, והקושיא, וכי אפשר לדרוש מכל עני מרוד להיות בדרגה של הלל הזקן?

תשובה על כך שמעתי במשל.

יהודי אחד היה מכור לטיפה המרה, כל יומו הסתובב סביב 'משקה'. לא למד, לא עבד, לא עשה מאומה, שתה ושתה. קרוביו התכנסו וטכסו עצה להניאו ולגמול אותו מהרגלו המביש שמכלה את ממונו וגופו וממיט חרפה על משפחתו. לבסוף קראוהו לרב העיר אשר נזף בו קשות עד שהתחייב לחדול ממנהגו, וילך לעבוד להרויח את פת לחמו לפרנס את משפחתו.

למחרת קם מוקדם והתפלל, והלך לעבודה, כל בני המשפחה היו דרוכים וקיוו להצלחת המיפנה בחייו. אולם בצהרים התמהמה לשוב, הקרובים ישבו וציפו במתח, כאשר עבר הזמן הלכו לחפש אותו ובראשונה פנו כמובן לבית המרזח העירוני, ואמנם שם מצאו אותו כימים ימימה, מבוסם כליל ומתגולל בשכרותו. תפסוהו והביאוהו הביתה. כאשר התפכח שבו והביאוהו לבית הרב, הרב פנה אליו בארשת פנים חמורה, מה קרה לך, הרי הבטחת בהן צדקך שתלך לעבוד, איך הגעת לבית המרזח?

אני יסביר לרב, פתח היהודי בהתנצלות, קמתי על מנת ללכת לעבוד באמת, לעזור למשפחתי, להתחיל דף חדש, בדרך חשבתי שכדי שהעבודה תצליח והכל יזרום כראוי, אני צריך רק כוסית משקה אחת, להמריץ את המערכות הפנימיות, הכל בשביל העבודה. נכנסתי לבית המרזח שתיתי כוסית, ורק עוד כוסית, למען העבודה כמובן. ופתאום מצאתי את עצמי מתגולל בשכרותי.

אף כאן להבדיל להמחשה. ליינה של תורה, דוד המלך אמנם התכוון ללכת ולעסוק בעניני המלכות כפי חובתו, אך בדרך חשב שכדי שיהיה לו כח וטעם להתעסק בענינים הגשמיים הוא צריך רק מעט ללמוד קודם. הוא נכנס לבית המדרש, ללמוד שעה קלה, והנה שכח מהכל ושנשקע כולו בלימוד התורה. ואשיבה רגלי אל עדותיך.

הלל לא חשב להישאר על הגג תחת מעטה השלג, הוא עלה רק לשמוע קימעא דברי תורה מפי שמעיה ואבטליון כדי להשיב את נפשו, וכך עוד דקה ועוד דקה. עד שהתכסה כליל בשלג והתעלף.

ועל זה מחייב הלל את העניים, המה העניים בכסף, והעניים בדעת, נכון לעתים קשה מאד, אך לפחות תנו את ההתחלה, את הדקות הראשונות, הכל יבוא אחרי זה לבד.

הוא אשר אמר הקב"ה לאהרן הכהן כפי שפירש הקוצקער זי"ע 'חייך שלך גדול משלהם', כלומר, 'חייך', ס'גייט דיר אין לעבען?! כלומר – כל חיותך תלויה בכך, לפיכך 'שלך גדולה משלהם'.

בהעלותך חובות לימוד התורה מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א פרשת השבוע

אולי גם יעניין אותך

רשמים ותחושות רוחניות מהמעמד האדיר שנערך השבוע בעיר ביתר עילית
צפו בגלריה מרהיבה ובוידאו: מעמד סיום הש''ס במנצ'סטר
למי העניק מרן רבי חיים קנייבסקי את הטלית...
"הקטן שכותב לך את השורות הללו הוא ממש לא גאון, הייתי אפילו מגדיר את עצמי כבינוני למדי..."
"כך מברכים להשי"ת?"
מיד כאשר שמע רבי אלחנן את תחילת שמו, נמלט מבית המדרש, כאדם הבורח מפני האש...

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה

ביטול

תגובה אחת

  1. אלישבע הגב 31 במאי 2018 בשעה 11:15

    מחזק ומעשיר מאוד, תודה רבה.

פוסטים נוספים

הצטרפו לניוזלטר הייחודי שלנו
החדשים באתר
בשלח

שיעורו של הרב מנשה ישראל רייזמאן שליט"א לפרשת בשלח

שיעור לצפיה לפרשת השבוע

בשלח

צפו: שיעורו של הרב אליהו דיסקין שליט"א לפרשת בשלח

שיעור לצפיה לפרשת השבוע

בשלח

שירת הים, יציאת ישראל ממצרים ומלחמת עמלק

הרב ברוך רוזנבלום שליט"א

בשלח

מי צריך ניסים?

פרשת בשלח עם הרב אהרן לוי

כמה קבלת במבחן?
פרשת השבוע
פרשת בראשית
פרשת בראשית
פרשת נח
פרשת לך לך
פרשת וירא
פרשת חיי שרה
פרשת תולדות
פרשת ויצא
פרשת וישלח
פרשת וישב
פרשת מקץ
פרשת ויגש
פרשת ויחי
פרשת שמות

פרשת שמות
פרשת וארא
פרשת בא
פרשת בשלח
פרשת יתרו
פרשת משפטים
פרשת תרומה
פרשת תצוה
פרשת כי תשא
פרשת ויקהל
פרשת פקודי

פרשת ויקרא

פרשת ויקרא
פרשת צו
פרשת שמיני
פרשת תזריע
פרשת מצורע
פרשת אחרי מות
פרשת קדושים
פרשת אמור
פרשת בהר
פרשת בחוקותי

פרשת במדבר

פרשת במדבר
פרשת נשא
פרשת בהעלותך
פרשת שלח
פרשת קרח
פרשת חוקת
פרשת בלק
פרשת פנחס
פרשת מטות
פרשת מסעי

פרשת דברים

פרשת דברים
פרשת ואתחנן
פרשת עקב
פרשת ראה
פרשת שופטים
פרשת כי תצא
פרשת כי תבוא
פרשת ניצבים
פרשת וילך
פרשת האזינו
פרשת וזאת הברכה

קו השיעורים של 'דרשו'
כל שירי דרשו להאזנה
מבקש שלמה דסקל
00:00
--:--
  • 1. מבקש - שלמה דסקל
  • 2. הדרן - אברמי רוט ומקהלת שירה חדשה
  • 3. ולירושלים - שלמה דסקל
  • 4. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 5. צמאה - אייזיק האניג
  • 6. בדברי תורה - הרב ירמיה דמן
  • 7. אחינו - אברמי רוט
  • 8. והוא א-לי - אלי לאופר, אפרים מנת, מקהלה
  • 9. דרשו - שלמה דסקל
  • 10. לדור - אברמי רוט
  • 11. ויהיו בנינו - סולן: רולי דיקמן. מקהלת בני בישיבות ומקהלת שירה חדשה
  • 12. מחרוזת פתיחה - אפרים מנת, ר' משה דמן, מקהלה.
  • 13. השבעתי - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה, אפרים מנת.
  • 14. מבקש - ר' יעקב דסקל
  • 15. כי יש בתורה - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 16. אב הרחמים - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה.
  • 17. הדרן - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 18. ולירושלים - ר' יעקב דסקל
  • 19. מחרוזת ריקודים - ר' יעקב דסקל
  • 20. תנא דבי - אייזיק האניג
  • 21. שערי צין - אלי הרצליך
  • 22. דרשו השם ועזו - שלמה כהן
  • 23. בתורה הקדושה - מקהלת מלכות
  • 24. ובמקהלות - מקהלת מלכות
  • 25. כנשר - אייזיק העניג
  • 26. ותערב לפניך - ירמיה דמן
  • 27. יתגבר כארי - שלמה כהן
  • 28. תנא דבי אליהו - אייזיק העניג
  • 29. שערי ציון - אלי הרצליך
  • 30. מה אשיב - אהרלה סמט
  • 31. כל העולם - אהרלה סמט
  • 32. אם היו - אהרלה סמט
  • 33. אנא אמצאך - שלמה כהן
  • 34. לולי תורתך - שלמה כהן
  • 35. מלך רופא נאמן - שלמה כהן
  • 36. צמאה נפשי - אייזיק העניג
  • 37. אתה הראת לדעת - אייזיק העניג
  • 38. כתר - אייזיק העניג
  • 39. ולירושלים - יענקי דסקל
  • 40. מעוז צור - שלמה כהן, אלי לאופר
  • 41. אחינו - אייזיק האניג
  • 42. מבקש - שלמה דסקל
  • 43. צמאה - אייזיק האניג
  • 44. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 45. אני מאמין - יעקב דסקל
  • 46. ולירושלים - אייזיק האניג
  • 47. דרשו - שלמה דסקל
  • 48. קדשינו - יעקב דסקל
  • 49. והוא קלי - אלי לאופר, אפרים מנת
  • 50. לדור - אברהמי רוט
  • 51. דרשו ה' ועוזו
  • 52. ניגוני התעוררות
  • 53. מחרוזת: אבינו אב הרחמן, נר לרגלי, הנה אנוכי
  • 54. יהא רעווא
  • 55. מחרוזת: ימים על ימי מלך, כי אורך ימים, אשרי מי, אמת מה נהדר.
  • 56. כד יתבין
  • 57. אבינו מלכנו
  • 58. אורך ימים - סיום הש"ס תש"פ - אהרלה סמט, זאנוויל וינברגר
  • 59. בזכות התורה ולומדיה ינצל העולם - סיום הש"ס תש"פ - מוטי שטיינמץ
צפו: בחצרות החסידים
1/292
שאל את הרב לקראת שבת ש"ס אונליין חנות דרשו הישיבה הוירטואלית
  • תוכן ושיעורים באתר
    • דף היומי - הרב אורנשטיין
    • דף היומי - הרב שפרכר
    • דף היומי – הרב סגל
    • דף היומי באידיש – הרב סגל
    • דף היומי באנגלית – הרב לובינשטיין
    • דף היומי צרפתית – הרב מגנוז
    • דף היומי בהלכה – הרב זילברשטיין
    • דף היומי בהלכה אידיש –הרב סגל
    • הדף היומי בהלכה בצרפתית - הרב מגנוז
    • שומעים ‘דרשו’
    • תקצירי הדף היומי בהלכה
    • Daf HaYomi de Halaja en Español
    • הלכה למעשה לשבת קודש
  • מידע לנבחני דרשו
    • שיעורי ‘דף היומי בהלכה’ ברחבי הארץ
    • תוכניות דרשו
    • המבחנים הבאים ב’דרשו’
    • רשימת מוקדי המבחנים
    • לוח מבחנים לשנת תשפ”א
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
    • לוח הדף היומי בהלכה להורדה
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולים
    • לוח דף היומי בבלי
    • בדיקה אוטומטית ציונים מבחנים
    • 60 שניות מרתקות על הדף היומי
    • מבחן לדוגמא
  • שבת קודש
    • זמני כניסת ויציאת השבת ברחבי הארץ
    • לקראת שבת מלכתא
    • פרשת השבוע
    • הורדת עלונים לשבת
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • וידאו לקראת שבת
    • אוגדן עלוני השבת
    • סט לקראת שבת 5 כרכים
    • שו"ת בהלכות שבת
  • שומעים דרשו
    • שיעורי תורה
    • תכניות וראיונות
    • שירי דרשו
    • חגים ומועדים
    • הסיפור היומי
    • אירועי דרשו
    • הפותח בכל יום
    • פרשת השבוע
  • המיוחדים שלנו
    • חנות דרשו
    • שאל את הרב
    • על דא ועל הא
    • פרשת השבוע
    • 5 דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • המוסר היומי
    • בחצרות החסידים
    • מאמרים
    • כתבות וראיונות
    • חדשות ‘דרשו’
    • חגים ומועדים
    • סגולות וישועות
    • וידאו לצפיה
    • וידאו שחייבים לראות
    • סיפורים קצרים
    • סיפורי צדיקים
משרדי דרשו
02-560-9000
פקס 02-6540269
כתובת למשלוח
דברי דואר: ת.ד. 43064
קו השיעורים של דרשו
077-2222-666 או 4992*
ייעוץ לבני הישיבות
1800-20-18-18
דרשו ארה''ב
1-888-534-7748
דרשו אנגליה
020-8050-2615
אתר דרשו הוקם ונבנה לזיכוי הרבים וללא כוונות רווח על ידי עמותת דרשו ד' ועוזו ע.ר. 580384931
כל הזכויות שמורות. לתשומת לבכם: על כל התמונות המוצגות באתר חלים זכויות יוצרים ואין להשתמש בכל שימוש שהוא ללא היתר בכתב.
Created by JewTech
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות
  • רקע בהיר
  • קו תחתי לקישורים
  • פונט קריא
  • איפוס
  • מפת אתר