"בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים" (בראשית א', א')
אחד היסודות עליהם ביסס רבינו את אמונתו היוקדת, היה בדמות התבוננות בבריאה המופלאה שהעמיד בורא כל העולמות. בעומק מחשבתו היה מתבונן בכל עת ביד ה' הנגלית בעולמו ובחסדיו אשר מתחסד הוא עם האדם בכל תנועה מתנועותיו – בבחינת: "מבשרי אחזה אלוק", ולבו היה מתמלא ברגשי ההודאה: "על כן איברים שפילגת בנו ורוח ונשמה שנפחת באפינו הן הם יודו ויברכו וישבחו שמך מלכנו תמיד".
ואכן, בהזדמנויות רבות לאין מספר, בעת דברו בקהל עם ועדה – היה רבינו מכביר בדברים אודות חובתנו הגמורה ללמוד פרקי אמונה מתוך התבוננות בנפלאות הבריאה, אשר בחכמה ובתבונת אין קץ תוכננה לפרטי פרטיה.
כך למשל, באחד ממשאותיו של רבינו בפתח ישיבת 'ירחי כלה' – עסק רבינו בנושא זה ואמר: "נתבונן נא ביתוש הזעיר… בנמלה ובתולעת… כמה חכמה מופלאה הושקעה בהם! איך הם נעים ומנווטים את דרכם, מוצאים את מזונם, ואפילו יכולים להגן על עצמם מפני סכנות כאלו ואחרות! הכיצד נוכל להסביר זאת? איך נוכל להסביר את קיומה של תבונה כה רבה בתוך ראש שכל גודלו אינו עולה על ראש של סיכה???
ואין הדברים אמורים רק בבעלי החיים… הנה, הבה נתבונן נא בפרי מאכל: כיצד צומח מענף, אשר אינו אלא עץ שאין בו טעם ואין בו ריח, פרי מופלא כ'רימון', למשל, כיצד תוכננו ונוצרו התאים הרבים, אשר בכל אחד מהם גרעין עטוף בעסיס מתוק לחיך ונחמד למראה? ומה עם פירות ההדר, המסודרים פלחים פלחים, אשר כל אחד מהם עטוף בפני עצמו בקליפה דקיקה, ואילו הפרי כולו עטוף בקליפה עבה ומגוננת? האם יכולים אנו להתעלם מהחכמה המופלאה הזו?
ככל שנתבונן יותר, ככל שנעמיק חקר – כך נוכל להבחין יותר ויותר בחכמתו יתברך, אשר באה לידי ביטוי בכל פרט מפרטי הבריאה, אשר כביכול מכריזה בקול על בוראה וקוראת: ראו מי פעל אלה! ככל שנתבונן יותר- כך נבין, כי אפילו החכם שבחכמים אינו יכול להסביר את פלאי הבריאה, שלא לדבר על כך שאיש אינו יכול ליצור בריאה דומה לה…
בהכרח עולה, איפוא, ההכרה, מתעצמת ונשרשת, כי הבורא יתברך הוא עושה הנפלאות הגדולות – לבדו, אחד ואין בלתו. כי השלמות הכוללת והתואמת, והסדר המופתי שבבריאה – מעידים על הבורא האחד!"
הרמב"ם שהחזיר בתשובה…
כתבה יפה אבל אין תשובה לכותרת
תודה על תגובתך
התקלה טופלה
בברכה
צוות האתר