"למען יטב לך ולבניך" יב כח
הרב יהושע לייבזון
הבאתי לפנים סיפור מיוחד, המלמד אותנו שלפעמים עומד האדם מול מתנות יקרות ערך, משמים מעניקים לו חיים מלאים כל טוב, אך הוא – במקום להודות ולשבח לפניו יתברך, על עצם המתנה הגדולה, מתנת החיים, שקיבל בחינם מן השמיים, לבו מתמרמר ומתלונן על זוטות…
השוטרים הרוסים המנומנמים למחצה, שישבו באותו לילה קר ואפל בתוך 'בודקה' קטנה וקפואה, אי שם במעבר הגבול הרוסי, לגמו לעצמם כוסית ועוד כוסית… גם כדי לחמם מעט את עצמותיהם בכפור הנורא, וגם כדי להתעורר מעט… לבל יירדמו כאן בתורנות השמירה. לפתע שפשפו את עיניהם בתימהון: מכונית פאר יוקרתית, חדשה ונוצצת, מתקרבת לאיטה אל מעבר הגבול.
"זהו בוודאי עשיר גדול!" – אמר אחד השומרים, "מנה הגונה תהיה כאן הערב! הוא בוודאי נושא עמו סחורה יקרה ומפוארת, כדרכם של עשירים. ה'מכס' שישולם לנו כאן, על הסחורה שבמכונית זו בלבד, יעלה על כל הגבייה של כל השבוע גם יחד!". מכונית השרד התקרבה לאיטה, פנסיה האירו באור חזק את חשכת הלילה, והיא נעצרה לצידם של השוטרים חמורי הסבר, שיצאו עטופים במעילי פרווה כבדים, כדי 'לבדוק' היטב את אשר לפניהם. "תעודות בבקשה!".
היהודי הנכבד ורם המעלה, שישב בתוככי הרכב, לבוש בגדי עשירים וגבירים, הושיט לידו של מפקד הפלוגה את תעודותיו, תעודת זהות, תעודת רישיון, ודרכון רוסי תקין. לאחר בדיקה מדוקדקת של התעודות – נמצאו כולן תקינות, לא נראה בהן שום זיוף או סילוף, גם התאריך של הפספורט היה בתוקף. הבדיקה הראשונית עברה ב"ה בהצלחה! "ועתה!" – פקד המפקד חמור הסבר, "לבדיקת התכולה!".
מיד הקיפו השוטרים את המכונית מכל צדדיה. מתחילה פתחו לרווחה את כל הדלתות, הן מימין והן משמאל. בעזרת הפנסים החזקים שבידיהם, האירו אל תוככי הרכב בכל הפינות, אך לא מצאו שם ולא כלום! ברם, משניגשו אל 'תא המטען' האחורי ופתחוהו לרווחה, הופתעו לגלות בו 'שקי חול' מלאים וגדושים…
"ומה זאת?", שאל/חקר המפקד. "זה חול טוב ואיכותי!", הסביר הגביר. "בונה אני כעת בית חדש, גדול ורחב ידיים, ולכן אני זקוק לכמויות חול גדולות". "וכי חסר לנו חול כאן ברוסיה?", הקשה המפקד, "בשביל מה להוביל ולסחוב חול פשוט מחוץ לארץ?!".
"אה!", חייך האיש, "כיצד אפשר לדמות חול טוב ואיכותי שכזה, לחול הפשוט שבאדמה הרוסית? חול זה שהנני מייבא כאן מחו"ל, הוא מומלץ מאוד על ידי הקבלנים המומחים, ונחפר מתוככי חבל ארץ קסום שעל חוף הים הרחוק!".
המפקד המנוסה הסתפק מאוד בנכונות דברי האיש, הוא קיווה וייחל למצוא כאן סחורה טובה ויקרה… על ייבוא חול פשוט הרי אין גובים שום 'מכס'… ועל אתר ניתנה הפקודה, לרוקן את תכולת השקים ולסנן היטב את כל החול, כדי 'לגלות' מה מחביא שם האיש, ואלו אבנים טובות ומרגליות מסתתרות להן שם בין גרגרי החול…
הבדיקה הקשה ארכה זמן רב, שומרי הגבול עשו את מלאכתם נאמנה, שק אחר שק הועלה על השולחן הגדול, תכולתו נשפכה והתפזרה לכל עבר, והשוטרים שלא מיהרו לשום מקום, סיננו וחיפשו בדק היטב, כל הזמן שבעולם עמד לפניהם, והם רצו מאוד 'לתפוס' כאן משהו יקר יותר, שיתחייבו בתשלומי מכס גבוהים… – אך לאכזבתם הגדולה נמצאו כל השקים 'נקיים', רק חול וחול ועוד חול, שום דבר לא הסתתר ולא התחבא בתוך השקים. ליתר ביטחון הקיפו שוב בבדיקה יסודית את כל המכונית כולה, ולאחר שלא מצאו בה כלום חוץ מחול… הוכרחו לחתום על תעודת המעבר באכזבה מרה, והיהודי העשיר דנן המשיך בדרכו.
חלפו כמה ימים, ושוב מופיע היהודי העשיר כשהוא נוהג ברכב חדש, נוצץ ויוקרתי, בדרכו אל מעבר הגבול. שוב יצאו הז'נדרמים האימתניים לקראתו, ובסבר פנים חמורות, כדרכם, ניגשו אל כל המלאכה מתחילתה ועד סופה: בדיקת תעודות, הדרכון והרישיון, ובדיקה מדוקדקת של תכולת הרכב ומרכולתו.
כמעשהו בראשונה כך מעשהו בשניה, הרכב מבפנים נמצא ריק מכל, נקי ונוצץ מכל רבב, אפילו הניילונים העוטפים את המושבים עדיין היו בשלמותם, כראוי וכיאות לרכב חדש ומחודש! ורק בבגאז' האחורי נמצאו מונחים בקפידה אחר כבוד, כמה שקי חול ארוזים וסגורים היטב, לבל ילכלכו את הרכב החדש.
גם בפעם הזו כמו בפעם הקודמת, הבדיקה הארוכה העלתה חרס, והסינון של כל שקי החול לא גילה מאומה, מעבר לחול פשוט שאינו חייב בתשלומי המכס. האיש שחזר על סיפור בניית הבית עם חול מיוחד המיובא ממרחקים, נמצא אמין, ושוחרר לדרכו לשלום!
חמישה שבועות תמימים עברו כך, כשמידי יומיים שלושה מגיע האיש עם הרכב החדש והיפה, נקי ומצוחצח בקפידה, כשהוא 'מעמיס' עוד ועוד שקי חול רבים… הרוסים כבר התרגלו לחול המיוחד והאיכותי הזה… על אף שלא ראו בו שום סימן מיוחד, ולא ניכר בו שום הבדל בינו ובין החול הרוסי הרגיל… אך הבינו שכנראה, אם טורח העשיר כל כך בשביל לייבא חול מחו"ל, כנראה הוא אכן חול טוב יותר…
אחד משכניו וחבריו הטובים של היהודי העשיר, התפלא ותמה על החול הרב שמייבא חברו זה כמה שבועות מחוץ לארץ – הסיפור על חול טוב ואיכותי לא נראה לו כל כך, הוא מעולם לא שמע על חול מיובא… בוקר אחד, לאחר תפילת שחרית שבבית הכנסת המקומי, התלווה אל חברו מיודענו העשיר, ובשיחה לבבית שהתפתחה ביניהם שאלו לאמור: "הגד נא האמת, מה הסיפור עם החול הרב הזה שהינך מייבא זה כמה שבועות? כלום חסרי חול אנחנו כאן ברוסיה? הרי לפניך חול רב כעפר הארץ!"…
היטה היהודי את פיו אל אזנו של חברו, ולאחר שבדק שאין בסביבה 'אוזן קשבת'… גילה בפניו את הסוד הגדול: "וכי נדמה בעיניך שאני סוחב כאן סתם חול, עפר ואפר? אין זה אלא 'סיפור כיסוי' וזריית חול בעיניים! – לאחרונה פתחתי עסק ענק, של מכירת מכוניות פאר יקרות וחדישות מחוץ לארץ. המכס שגובים על העברת כל מכונית שרד שכזו הוא גבוה עד מאוד. לפיכך המצאתי תחבולה זו כדי 'להבריח' את הרכב עצמו במעבר הגבול…
"בכל נסיעה שהעברתי בגבול, הגעתי עם רכב חדש אחר. שוטרי המכס שהיו עסוקים מאוד כדי לגלות את המטמון של הסחורה היקרה המתחבאת בתוך הרכב, לא העלו על דעתם שהרכב הגדול והיקר עצמו, שעומד אל מול פניהם בכל פארו והדרו, הוא הוא הסחורה המוברחת בעצמה! במקום לסנן גרגיר אחר גרגיר בחיפוש מדוקדק, לא הבינו בטיפשותם שהאוצר הגדול עובר כך מתחת ידם, עם 'סיפור' של ייבוא חול איכותי"…
טיב המוסר השכל שניתן להוציא מסיפור מדהים זה, במה שנוגע לענייננו, הוא שלפעמים עומד האדם מול מתנות יקרות ערך, כדוגמת אותו רכב יקר ומפואר, משמים מעניקים לו חיים מלאים כל טוב, משפחה ופרנסה, בריאות, נחת וכו', אך הוא במקום להודות ולשבח לפניו יתברך, על עצם המתנה הגדולה, מתנת החיים, שקיבל בחינם מן השמיים, הרי הוא כאותם רוסיים נבערים – מוצא בעצמו 'תא מטען' מלא בחול פשוט… ולבו מתמרמר ומתלונן על זוטות שכאלו… מדוע אין לי בחיים רק שקים מלאים בחול… פקח עיניך וראה, בכמה חסדים וטובות גדולות מוקף אתה מכל עבר! עלינו לראות ולהתבונן היטב בסדר הכרת חסדי הבורא!
(מתוך 'טיב הקהילה' הגאון רבי גמליאל רבינוביץ שליט"א)
