יעקב א. לוסטיגמן

בבוקרו של יום ראשון השבוע, התקיימה ברחבת בית הכנסת 'אמרי שפר' שבשכונת הר נוף בירושלים, ההפגנה הכי מעניינת שידעה מדינת ישראל מאז הקמתה.

בהפגנה נטלו חלק קרוב לאלף משתתפים, כולם יהודים חרדים, שעמדו ברחבה כשהם עטורים בתפילין ועטופים בטליתות.

אתם חושבים שאנחנו קצת מגזימים ושאולי ההפגנה הזאת לא היתה כל כך מעניינת?

כדאי שתקראו את הפסקה הבאה, המתארת את רגעי השיא שלה:

אחד המפגינים קרא בקול גדול, "יברכך", וקהל של כ-250 מפגינים שעמדו על המרפסת ענו אחריו "יברכך". הוא המשיך "ה'" ו-250 המפגינים אחריו. "וישמרך"…. "וישמרך". ולפתע כמו לפי סימן מוסכם, שאגו כל שאר המפגינים שעמדו ברחבת הענק פה אחד "אמן".

כמו שאתם בוודאי מבינים, מדובר בברכת כהנים המונית שהתקיימה ביום ראשון השבוע, כחלק ממסורת שהתפתחה שם בשבע השנים האחרונות. יהיו שיאמרו שזה טקס שהפך למסורת, אבל השנה מתאים יותר לומר שזאת מסורת שהפכה להפגנה.

אבל למה להפגין?

בגלל הקורונה כמובן!

לחצו כאן, וצפו בסרטונים וגלריה מהמעמד המיוחד 

בזמן שההנחיות של משרד הבריאות אוסרות לקיים תפילה עם יותר מעשרה מתפללים, וכאשר כל התאספות עלולה לגרור התערבות משטרתית, גם אם כל המשתתפים מקפידים על כללי הריחוק, עומדים באוויר הפתוח עם מרחק של שני מטרים זה מזה וכשהם עוטים מסכות, אין ברירה, וכדי להתפלל ברוב עם חייבים להפגין.

שהרי חוק יסוד הוא במדינת ישראל, הקובע כי לכל אדם ולכל קבוצה יש את הזכות להפגין על כל נושא שבעולם, בכל זמן, בכל עת ובכל מקום.

גם כשבתי הכנסת היו סגורים על מנעול ובריח, גם כשנאסר לפתוח בתי עסק מכל סוג שהוא, כשהתחבורה הציבורית הושבתה לחלוטין ושנאסרה התנועה החופשית בכבישי ישראל בגלל סגר הרמטי שהוטל על כל רחבי הארץ – הזכות להפגין נותרה בעינה.

ההנחיות שקיבלו השוטרים במחסומים היו לאפשר מעבר, לכל מי שטוען שהוא בדרך להפגנה!

לא פלא אם כן שכשהחליט מי שהחליט לקיים את המסורת רבת השנים, ולהוציא לפועל גם השנה את המעמד המרטיט של ברכת הכהנים ההמונית בהר נוף, הוא נדרש להוציא לשם כך רישיון מיוחד לקיום הפגנה.

אבל כדי להבין את המשמעות, אנחנו צריכים לחזור להתחלה…

הידור מצווה על פי דעת מרן שר התורה

"זה התחיל לפני שבע שנים, ביום ה'יאר צייט' הראשון של אבי מורי, איש החסד הרב שמואל יצחק בן הרב יום טוב ליפמן שטרן עליו השלום, מספר בנו הרב אברהם שטרן יבלחט"א, מנהל 'קרית בנות', וחבר הנהלה בבית היתומות 'בית לפלטות', תפקידים אותם ירש מאביו המנוח.

"בעצם זה התחיל הרבה שנים קודם לכן, כשאבא, היה בשיא פעילותו, והיה שותף בהקמתם ובניהולם של מוסדות חסד רבי זרועות.

"כל השנים היתה לאבא שלי מעין 'חולשה' לכהנים", מממשיך הרב אברהם שטרן לספר. "אבא היה מכבד כהנים ומהדר מאוד במצוות 'וקידשתו'.

"במיוחד הוא היה מתייחס לברכת הכהנים כאל מאורע בעל חשיבות עצומה בסדר היום שלו. מבחינתו ברכת כהנים היתה רגע נשגב שכל היום הוא ציפה לו, והיה מהדר כמיטב יכולתו, להתברך בברכת כהנים ברוב בעם.

"לימים, זכיתי לשאול בנושא את פיו של מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי שליט"א. היה זה לאחר שאבי מורי נפטר, ובמהלך השנה שמעתי שאומרים שבנו של מרן הגר"ח, הרב שאול יצחק, עולה כל שבוע ל'מפטיר' במניין שמתקיים בבית אביו הגדול שליט"א. שאלתי האם יש הידור כזה לעשות מניין לבד ולעלות למפטיר מדי שבוע, כי בבית הכנסת שלי לא הצלתי לקבל מפטיר בתדירות גבוהה, למרות שהסכמתי לשלם על כך דמים מרובים.

"מרן שר התורה אמר לי שלא זאת הסיבה לקיום המניין בביתו, ושהוא מתפלל בבית מפאת חולשתו ובגלל שקשה לו הדבר לרדת לבית הכנסת.

"רבינו הגר"ח הדגיש באוזני, שדווקא לשמוע ברכת כהנים ממספר כהנים גדול יותר, זה הידור הרבה יותר חשוב מלעלות למפטיר.

"פעם אחרת אמר לי שככל שיש יותר כהנים שמשתתפים בברכה, כך זה הידור גדול יותר במצוות עשה דאורייתא של ברכת כהנים, והמצווה הזאת חלה כידוע גם על הישראלים והלווים שמתברכים מפי הכהנים, ולא רק על הכהנים עצמם".

להנציח את דרכו של אבא

"אחרי שאבא שלי שבק חיים לכל חי ונסתלק לבית עולמו, חיפשתי דרך מיוחדת להנציח את זכרו ולעשות לו עילוי נשמה גדול", ממשיך הרב שטרן את הסיפור המיוחד.

"כשהתקרב יום ה'יאר צייט' מצאתי דרך מיוחדת לעשות זאת. קראתי לכמה כהנים תלמידי חכמים, ואמרתי להם שיבואו להתפלל במניין שבו אני ניגש ל'עמוד', לברכת כהנים מכובדת יותר, ואני אשלם להם מלגה על השתתפותם.

"היתה ברכת כהנים בהשתתפות של כמה עשרות כהנים, וזה היה מאוד מרגש. שנה אחר כך כבר נערכתי בצורה רצינית יותר, וגייסתי מספר כהנים גדול יותר, וכך שנה אחרי שנה הלך מספר הכהנים וגדל עד שבשנה שעברה כבר השתתפו כמעט 300 כהנים.

"עשיתי חשבון, שמעבר לעצם השתתפותם של הכהנים הרבים, אני בעצם גם מזכה את הרבים בכך שמאות רבות באים להתפלל לפני זמן תפילה וזמן קריאת שמע, ברוב עם, על כל ברכה שאני אומר בחזרת הש"ץ אני מרוויח מאות 'אמנים' לעילוי נשמתו של אבי, ולאחר מכן כשאני מחלק את ה'תיקון', אני מזכה את אבא במאות ואפילו אלפי ברכות 'שהכל', 'מזונות', 'בורא נפשות', 'על המחיה'.

"כמובן שככל שבאו יותר כהנים, כך גם הלך קהל המתפללים וגדל. זה הפך למאורע מרכזי ומשמעותי מאוד בשכונה ובסביבותיה.

"בשנים האחרונות כבר קיבלתי תלונות על כך שבית הכנסת 'אמרי שפר', שהוא בית כנסת גדול ורחב ידיים, כבר צר מהכיל את המוני המתפללים, וזה כבר ממש מתקרב למצב של סכנת נפשות עם כל הדוחק והאנשים שעומדים בחוץ ומנסים לפלס לעצמם דרך פנימה.

"בעודי חושב מה אפשר לעשות בעניין, באה מגפת הקורונה ואיימה להשבית את המסורת הזאת. אסור להתכנס, עשרה אנשים לכל היותר. מי מדבר על 300 כהנים… זה קהל בגודל של עשר חתונות בימים אלו….  שלא לדבר על קהל המתפללים, בסך הכל כאלף איש".

הרב שטרן ממשיך את סיפורו: "בצער רב התחלתי להפנים שהשנה כנראה לא אוכל להמשיך את המסורת המיוחדת הזאת.

"אנשים רבים כל כך מוותרים על הדברים הכי חשובים להם. מתחתנים כמעט ב'צנעה', עם קהל מצומצם, לא עושים בר מצוות חגיגיות לילדים, אנשים לא טסים לחו"ל לפקוד את קברי הצדיקים או לבקר את ההורים שלהם וכדו', גם אני אצטרך כנראה לשלם מחיר כבד מאוד בדמות ויתור על ברכת הכהנים השנתית שאני עושה ב'יאר צייט' של אבא.

"ואז התחלתי לשמוע על ההתכנסויות ההמוניות מדי ערב מול מעונו של ראש הממשלה ברח' בלפור. הפגנות בתל אביב, הפגנות בירושלים, הפגנות בכל מקום. ובהפגנות האלו משתתפים אלפים ואפילו רבבות. אף אחד לא בודק אם הם שמים מסכה או לא, ואם הם שומרים על הכללים או לא.

"אם להם מותר, למה לנו אסור???" .

לעשות להם 'בלפור'

"השאלה הזאת לא נתנה לי מנוחה, עד שהחלטתי שבעצם גם לנו מותר. גם אנחנו יכולים לעשות להם 'בלפור', אנחנו רק צריכים לדעת איך לעשות את זה.

"וכך מצאתי את עצמי מתעניין איך מקבלים רישיון לעריכת הפגנה, והתברר לי שזה עניין פרוצדוראלי לא מאוד מסובך. נסעתי לתחנת המשטרה 'מוריה' בתלפיות, ישבתי שם כמה שישבתי, חתמתי על ערימה של מסמכים והתחייבויות, וחזרתי הביתה כשבידי רישיון לקיים הפגנה ביום ראשון י"ב אב, בשעה 8:10 בבוקר, למשך שעה עד שעה וחצי, ברחבה שלפני בית הכנסת 'אמרי שפר' בהר נוף.

"השלב הבא היה להדפיס מודעות שמזמינות את הקהל להפגנה, אותה כיניתי 'הפגנת קודש', כמובן תחת הבהרה ואזהרה חמורה מאוד, שיש לשמור על כל הכללים כפי שהורו גדולי ישראל להישמע למומחי הרפואה בעניין הזה ללא חכמות ובלי התחמקויות. גם במהלך האירוע הסתובבו אחראים שווידאו שכולם שומרים על ההנחיות, לא נתנו למעמד הכביר להפוך לאירוע של הדבקה חלילה וחס.

 "הקהל אכן לא אכזב. מאות רבות השתתפו, קרוב לאלף איש. מספר הכהנים היה קצת קטן יותר מהשנה שעברה, כ-250 כהנים בלבד, אבל הרבה הרבה יותר מכל ברכת כהנים אחרת שהתקיימה מאז חול המועד סוכות.

"אני כמובן מאוד מאוד התרגשתי. ברכת הכהנים הזאת מעבירה בי צמרמורת של ממש, ואני תמיד חושב על הנחת העצומה שזה עושה לאבי מורי בשמי מרום, כשהוא רואה איך שהרגש שלו לברכת הכהנים, והרטט שחלף בו בכל פעם כשהוא עמד אל מול הכהנים הנושאים את כפיהם, עבר בירושה גם לזרעו אחריו.

"זה מזכיר לי פשט יפה מאוד ששמעתי ממישהו, שאמר לי שכשאדם נפטר לבית עולמו יש הוא צריך לתת דין וחשבון. הדין זה על המעשים שנעשו על ידו בחייו. לעומת זאת, החשבון זה משהו שעושים כל שנה ביום ה'יאר צייט', בודקים מחדש מה יצא ממעשיו של האיש. אם הוא תרם ספרים לבית הכנסת ואחרי מותו למדו בהם, הזכות הזאת נכנסת ל'חשבון' הזה והוא מקבל תוספת שכר בגן עדן. אם הוא לימד את ילדיו ללכת בדרך ה' והם ממשיכים לקיים מצוות, הם וזרעם אחריהם, דורי דורות של יהודים שמקיימים מצוות כפי שחינך אותם הסבא של הסבא, זה גם נכנס לחשבון בכל שנה ב'יאר צייט'.

הרב מבריסק וברכת האדמו"ר

"אז הנה, אני זוכה לתת לאבא שלי בכל שנה מתנה כל כך יפה ליאר צייט שלו, ברכת כהנים המונית, לקיים את מצוות ברכת כוהנים שהיא מצוות עשה מדאורייתא, בהידור כל כך נפלא, כמו שאמר לי מרן שר התורה שליט"א.

"ואם אנחנו מדברים על ברכת כהנים", מסכם הרב שטרן את השיה המרתקת, "אני לא יכול שלא לסיים בסיפור המעשה הידוע עם הרב מבריסק זצ"ל שפעם היה חסר כהן במניין שלו, והוא ביקש שילכו להביא כהן לפני חזרת הש"ץ, כדי שתהיה ברכת כהנים מהודרת.

"עמדו שם שני מתפללים שהיו קצת קצרי רוח, והעיכוב הזה לא מצא חן בעיניהם. הרב מבריסק הרגיש בכך, ואמר להם: "מחזות פניכם רואה אני שחסידים אתם, הלא כן?".

"הם השיבו בחיוב, ואף נקבו בשמו של הצדיק שבצלו הם נוהגים להסתופף.

"הרב מבריסק שאל אותם, "אמרו לי, אם עכשיו יגידו לכם שאתם צריכים לחכות פה רבע שעה ותיכף יבוא הרבי ויברך אתכם בכל טוב, ברכה נלהבת מעמקי לבו. האם תיאותו להמתין רבע שעה?

"השניים הנהנו במרץ. בוודאי, מה השאלה. מי לא יחכה רבע שעה כדי לקבל כזאת ברכה נלהבת ממורו ורבו?

"ענה להם הרב מבריסק והוכיח אותם בעדינות על קוצר הרוח שלהם. "הרי הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו, עילת כל העילות וסיבת כל הסיבות, מי שאמר והיה העולם ומי שמגשים את ברכות הצדיקים, הוא עצמו כותב לנו בתורתו הקדושה והטהורה, שכאשר יעמדו הכהנים, מזרעו של אהרן לברך את ישראל, אומר לנו הקב"ה, "ושמו את שמי על בני ישראל…. ואני אברכם"!!!

"הקב"ה בעצמו מברך אותנו. האם אין הדבר כדאי להמתין כמה דקות כדי לזכות בברכה המופלאה הזאת???".