הרב אברהם פוקס
הגה"צ רבי אליהו לופיאן, מגדולי הדור הקודם היה, ונפטר לפני כחמישים שנה. 'ר' אלה' גדל בלומז'א ולאחר מכן למד בישיבת קלם. כל חייו היווה סמל מה הוא חניך ישיבת קלם, דרכו היתה 'הצנע לכת' והסתיר את מעשיו באופן נפלא. שתיקתו היתה מן המפורסמות, וגם בלימוד. אף שהיה גאון ובקי בכל הש"ס וכן בתורת הקבלה שלמד שנה שלמה אצל בעל ה"לשם שבו ואחלמה", לא מיהר להיכנס לוויכוחים בלימוד ולהראות את כוחו. כל מעשיו היו שקולים ולו הזזת ראש או יד, כל תנועה במחשבה תחילה.
את שנותיו בישיבת קלם, שם גדל בתורה ובמידות, עשה ר' אלה יחד עם גדולי עולם, נוהג היה לספר איך ניגש אליו ר' נפתלי טרופ זצ"ל שכבר היה נחשב אז לאחד הגדולים, לבקש ממנו רשות לצאת מאולם הישיבה כפי תקנתם שם וכיצד האדימו פניו מבושה שהוא הקטן נותן רשות לר' נפתלי לדבר זה.
ר' אלה עסק גם במסירת שיחות ברחבי ליטא, ולאחר מכן שימש כמשגיח בישיבת "עץ חיים" בלונדון, אחרי שעשה גורל הגר"א אם לעבור ללונדון ועלה לו הפסוק "אנוכי ארד עמך מצרימה ואנוכי אעלך גם עלה".
כשעבר את גיל שבעים עלה לארץ ישראל, ובה מסר שיחות בבית הכנסת 'זכרון משה' בירושלים, וכן בישיבת קמניץ ובמקומות נוספים.
לאחר מכן הוצע לו להיות מנהלה הרוחני של ישיבת "כנסת חזקיהו" שבאותם ימים היתה בזכרון יעקב, ר' אלה הלך לחזון איש להיוועץ עמו אם לקבל את התפקיד לאחר שהיגיע לגבורות, החזון איש השיב לו בפסוק "עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו – להגיד!", רבינו לקח על עצמו את התפקיד ודאג לכל בחור ובחור הן ברוחניות והן בגשמיות.
מפורסמת התמונה שבא רבינו נראה מגיש אוכל לחתולה.
הסיפור מאחורי התמונה הוא שבאותו זמן היתה בישיבה מכת עכברים והביאו חתולה כדי למגרם, לאחר שהצליחה בתפקיד, היותה מכשול והיתה מסתובבת רבות בין רגלי הבחורים ורצו להרחיקה, אך רבינו אמר שיש כאן ענין של הכרת הטוב!
כמו כן היה נוהג -גם כשהיה בגיל תשעים- להעיר את הבחורים לתפילת שחרית במאור פנים ובחביבות, והסביר פעם את מנהגו, שהנה אדם צריך להתרגל להיות בעל חסד ובשביל כך צריך לעשות לפחות מעשה חסד אחד ביום, וכיון שאין לו אפשרות לעשות חסד עם אחרים כי נמנעים לבקש ממנו טובות, לקח על עצמו ענין זה.