"כשמדובר בנערי המדרשיות, אנחנו צריכים לעבוד איתם עבודה כפולה, גם לשמור עליהם שלא יתייאשו מיד בתחילת הדרך, ומנגד שלא יטפסו גבוה מדי ו'יהיו באורות', מה שלאחר מכן מזמין נפילה ולעיתים אפילו התרסקות חלילה"

הרב יעקב לוסטיגמן

עשרות פעילי 'אחינו' יוצאים מדי ערב, במשך כל השנה כולה לפעילות חובקת ערים ויישובים רבים ברחבי הארץ, מתוך מטרה מרכזית ברורה: להכניס את בחורי החמד, ילדי ישראל מערי השדה, אל היכלי התורה בישיבות הקדושות. העבודה מתבצעת בשני מישורים מרכזיים: בקרב תלמידי כיתות ח' בבתי הספר של החינוך העצמאי, במסגרת מה שמכונה ב'אחינו' 'פרויקט טורונטו', וכן בקרב נערים שבאים מרקע שאינו דתי בכלל, והתחברו בחיבור ראשוני לעולם התורה דרך מאות המדרשיות הפזורות ברחבי הארץ, ומקרבות לב בנים אל אביהם שבשמים.

פעילי 'אחינו' פוקדים את כיתות ח' בחינוך העצמאי, פעמיים בשבוע בכל אחת מהכיתות הללו, יוצרים קשר אישי עם התלמידים, ומעודדים אותם להמשיך בישיבות הקדושות, לאחר שמונה שנות לימוד בבתי ספר תורניים. רבים מהתלמידים הללו באים ממשפחות שומרות מסורת או כאלו שביקשו להעניק לילדיהן חינוך עם ערכים תורניים, אך לא בהכרח מעוניינות לראותם גדלים כתלמידי ישיבות מן המניין. תפקידם של הפעילים הוא לשכנע ולפעול בקרב הנערים ובקרב הוריהם, להביא אותם למצב בו הם יעדיפו להמשיך במסגרת תורנית מלאה, וישתלבו בעולם הישיבות במקום שייפלטו חלילה לחינוך הממלכתי ויאבדו את כל אשר זכו לקנות בשנות ינקותם בבתי הספר התורניים.

"העבודה עם נערי המדרשיות", מסביר הרב אהרן ידלר, מבכירי הפעילים ב'אחינו', "היא שונה בתכלית. מדובר בנערים שבאו מרקע לא דתי בכלל, והתחברו ללימוד התורה דרך המדרשיות שמקרבות אותם לה' ולתורתו בשיעורי פרשת שבוע, ובהמשך גם בלימודי גמרא קלילים. הפעילים מאתרים את הבחורים היותר רציניים, ופותחים בפניהם צוהר לעולמן של הישיבות הקדושות.

"אחרי שנה של עבודה מאומצת, אנחנו מגיעים מחר לשעת המבחן הגדולה שלנו. א' באלול זה היום שבו אנחנו בעצם מודדים את הפעילות שלנו בשנה החולפת, האם אכן הצלחנו לעמוד ביעדים או שחלילה לא הגענו לתוצאות הרצויות", אומר הרב ידלר. "בדרך כלל מי ששורד את חודש אלול ונשאר בישיבה עד סוף הזמן, יחזור אליה גם בזמן החורף. החודש הראשון זה המבחן הקשה ביותר.

"בתקופה הזאת אנחנו עם יד על הדופק. אנחנו צריכים ללוות כל אחד ואחד מאותם מאות ילדים ונערים שהשפענו עליהם להיכנס לישיבות הקדושות, לוודא שאנחנו לא זורקים אותו למים בלי הדרכה וליווי מתאים. העבודה קשה יותר כשמדובר בנערי המדרשיות, אנחנו צריכים לעבוד איתם עבודה כפולה, גם לשמור עליהם שלא יתייאשו מיד בתחילת הדרך, ומנגד שלא יטפסו גבוה מדי ו'יהיו באורות', מה שלאחר מכן מזמין נפילה ולעיתים אפילו התרסקות חלילה. אנחנו שומרים עליהם שהלימוד יהיה במידה, לא יותר מחצי יום, שהם ימשיכו גם לשחק ולהשתובב כמו שהיו רגילים, ורק לאחר זמן, כשההתלהבות חולפת והם מתרגלים למעמדם כבני ישיבה, אנחנו מאפשרים להם להתקדם הלאה, כל אחד בקצב שלו ובדרך בה הוא רוצה להתקדם".

• על אילו מספרים אנחנו מדברים? כמה ילדים ונערים נכנסו השנה לישיבות הקדושות במסגרת פעילות 'אחינו'?

"אני באופן אישי מלווה קרוב למאה בחורים שהייתי שותף להכנסתם לישיבות הקדושות. אני מדבר על כ-50 תלמידי מדרשיות שהגיעו מכל אזור המרכז, בגילאי 15 ומעלה, הם באים מרקע לא דתי ועכשיו הם בעצם מקבלים על עצמם עול תורה, ובמקום לבוא למדרשיה כשנוח להם לשמוע קצת דברי תורה, הם נכנסים לישיבה ומתחייבים לסדר יום של שמירת מצוות ולימוד תורה ברמה גבוהה ויסודית.

"בנוסף פעלתי בשנה האחרונה בשלוש כיתות ח', בשלושה בתי ספר של החינוך העצמאי: ביישוב קדימה, ברעננה ובהרצליה. ביישוב קדימה הגענו ל-70 אחוזי הצלחה של בחורים שנכנסים לישיבות קדושות, ושלושים האחוזים האחרים היתה לנו איתם הצלחה חלקית, כשהצלחנו לרשום אותם לתיכונים יותר דתיים ממה שהם התכוונו ללכת אליהם בתחילה. ברעננה ובהרצליה יש לנו ב"ה קרוב למאה אחוזי הצלחה השנה, וכמעט כל התלמידים נכנסים לישיבות הקדושות.

"בנוסף, בשלושת הכיתות של החינוך העצמאי בהן אני פעלתי, הבאנו לכניסתם של 46 תלמידים לישיבות הקדושות בס"ד. חשוב לציין שחלקם היו הולכים לישיבות קדושות גם לולא הפעילות שלנו, אבל אנחנו עוזרים גם להם, מכוונים אותם לישיבות המתאימות להם ומלווים אותם לאורך חודשים ואפילו שנים, בהתאם לצורך כדי שלא ינשרו חלילה מהישיבות אליהם הם נכנסים מחר.

"בסך הכל חודש אלול זו תקופה מאוד מרוממת גם לתלמידי החינוך העצמאי וגם לתלמידי המדרשיות. זהו זמן שיש בו לא מעט אתגרים למי שבא מהרקע שממנו הם באים, אבל זה גם הזמן הטוב ביותר מבחינתם לקנות ערכים יסודיים ובסיסיים שיסייעו להם לכל אורך שנות הלימוד שלהם בישיבה, וגם לאחר מכן במהלך החיים בעז"ה".