"כשמגיע משתתף חדש לשיעור ונתקל לראשונה בשמי, הוא מיד שואל האם אני קשור איכשהו ל'יארמער רב'. או אז אני מציג לו את כתב המינוי, וחיוכים רחבים מופיעים על פני כל המשתתפים"

יעקב א. לוסטיגמן

בשיחתנו לאחרונה עם אברך יקר מבני ברק, התוודענו לאחד המקומות הלא-שגרתיים בו מתקיים מדי יום שיעור ב'דף היומי בהלכה', שמלבד הערך העצום של לימוד ההלכה, מהווה גם אי של שמחה ואווירה נעימה בתוככי מקום 'לא הכי נעים', בלשון המעטה.

שמו של איש שיחנו הוא הרה"ג ר' יעקב מילר, אברך כולל מבני ברק, המגיע מדי יום כבר 12 שנים ברציפות לבית החולים השיקומי בתל השומר ומוסר שיעור לבאי בית הכנסת במקום.

"התחלתי למסור את השיעור כאן לפני כ-12 שנה", הוא מספר. "בתחילה זה היה שיעור ב'דף היומי', ולפני שנים אחדות החלטנו להצטרף גם למסלול הלימוד של 'הדף היומי בהלכה'. מאז הוקדם שיעור 'הדף היומי' אל לפני תפילת מנחה, ובין מנחה לערבית נמסר שיעור 'הדף היומי בהלכה', במשך כ-40 דקות.

"אני חייב להדגיש", מקדים הרב מילר, "שמה ש'עושה את השיעור' זה בעיקר ה'משנה ברורה' של 'דרשו', שהביאורים ומוספים שמצורפים אליו הופכים את הלימוד להרבה יותר מעשי ואקטואלי. המשתתפים מתחברים לנושא, מביעים את דעתם, נפתח דיון סוער בכל נושא שהוא, והאווירה היא אווירה של 'בית מדרש' לכל דבר ועניין".

אמרנו: "שיעור המתקיים בשמחה ואווירה נעימה". את אחד הביטויים לכך ניתן למצוא בכינוי העליז שהודבק לשיעור ב'קוד הפנימי' של המשתתפים – "ישיבת יארמע בתפארתה", כאשר בהתאם לכך, הרב מילר בעצמו מכונה: "ראש ישיבת יארמע"…

ומעשה שהיה כך היה: לפני שנים אחדות השתתף הרב מילר בשמחת 'שבע ברכות' בבני ברק, שבה נטל חלק הבדחן המפורסם ממונסי שבארה"ב הרב יעקב מילר – ר' יענקל מילר, המוכר לכל דוברי האידיש וגם לרבים שאינם דוברים את השפה. הרב מילר הבדחן נוהג לכנות את עצמו 'יארמער רב', כלומר: "הרב של יארמע".

באותו המעמד פנה אליו הרב יעקב מילר "השני", זה המתגורר בבני ברק ומוסר את השיעור בתל השומר, והלין באוזניו על כך שבגלל שמותיהם הזהים, אנשים רבים טועים בו וחושבים שהוא הרב מ'יארמע'.

"אמרתי לו שזה לא נעים לי כל הזמן לתקן את האנשים ולומר להם שאני איש פשוט שאינו נושא במשרה תורנית חשובה כל כך כמו הרב של יארמע, ולכן אני דורש ממנו שימנה אותי לראש הישיבה של 'יארמע'.

"בטוב לבו הגדול, הסכים הרב מיארמע לבקשתי בלי להסס בכלל, ובו במקום ביקש מבני הבית דף ועט. הם הביאו לו דף יפה שנועד לכתיבת ברכות ואיחולים, ועליו הוא כתב בכתי"ק: "אני ממנה בזאת את הרב יעקב מילר שליט"א מוכ"ז, לכהן כראש הישיבה ביארמע".

"ל'ישיבה' קראתי 'יארמע בתפארתה', כשמה של ישיבת 'תורה בתפארתה' שנפתחה באותה התקופה, והסניף הראשי של הישיבה הוא בבית החולים השיקומי בתל השומר…

"מאז, בכל פעם שמבלבלים ביני לבין הרב של יארמע, אני מתקן את הטועים ומסביר להם שאני אומנם לא הרב, אבל אני ראש הישיבה של יארמע, ולראיה יש לי את כתב המינוי של הרב בכבודו ובעצמו. לא פעם קורה לי כדבר הזה גם עם באי השיעור, כשמגיע משתתף חדש לשיעור ונתקל בפעם הראשונה בשמי, אם הוא מהציבור שמכיר את ה'יארמער רב', הוא מיד שואל אותי אם זה אני או אם אני קשור אליו, או אז מוצג כתב המינוי לעין כל, והחיוכים הרחבים שוב מופיעים על פני כל המשתתפים. אם הייתי בא לכאן רק כדי לשמח את האנשים הללו, שהם נשברי לב אמיתיים, ומתמודדים עם מחלות ועם כאבים קשים מאוד, והיה זה חלקי מכל עמלי".

ובנימה רצינית יותר מספר הרב מילר, כי הוא זכה לא פעם לארח בשיעור יהודים חשובים, תלמידי חכמים מובהקים ומכניסי אורחים נודעים לשם ולתהילה כמו הרה"ח ר' מרדכי דושינסקי שליט"א, וכן רבני ערים כמו רבה של ראשון לציון, רבה של מטולה, רבה של יהוד, ולהבדיל בין חיים לחיים גם רבה של רמת חן זצ"ל היה מבאי השיעור.

"כשאני מזהה יהודי חשוב שמכהן בתפקיד תורני רם מעלה, אם הוא במצב גופני שמאפשר לו למסור שיעור אני כמובן מפנה לו את מקומי ומעביר אליו את שרביט ההנהגה. פעמים רבות, היכולת הזאת לשבת ולמסור שיעור לקבוצה של יהודים, יש בה כדי לרומם את מצב רוחו של מי שהורגל בכך מימים ימימה, ולזרז גם את השיקום הגופני שבמקרים רבים תלוי במידה רבה במצבו הנפשי של המאושפז".

לסיום, אנחנו שואלים את הרב מילר אם יש לו עצות טובות למגידי שיעורים אחרים, שרוצים ללמוד ממנו איך אפשר להפוך את השיעור למענין ומרתק, כפי שהוא מצליח לעשות זאת אפילו עם אנשים הסובלים מכאבים וממגבלות גופניות קשות, המשפיעות גם על מצב הרוח ויכולת הריכוז.

"העצה הטובה ביותר היא אקטואליה", הוא משיב בלי להסס. "ככל שהשיעור יהיה יותר אקטואלי, יותר קרוב לזמן שלנו ולחיים שלנו, כך אנשים יהיו מרוכזים יותר וישתתפו יותר בשיעור. כך למשל למדנו באחרונה על איסור צידה בשבת, כשהתחלנו לדבר על השאלה אם מותר לצוד יתוש כדי שלא יעקוץ את האנשים בבית, זה הפך להיות נושא שכולם מדברים עליו. ומה קורה אם זו דבורה? מה אומרים על זה גדולי הפוסקים בדורנו, מי מהם מתיר ומי מהם מפקפק בדבר? פתאום אתה רואה שהציבור מתחיל להתווכח, לדון בנושא ולהקשיב ביתר שאת למגיד השיעור שמסביר ומקריא מתוך הכתב. כמו שאמרתי, באמצעות המשנה ברורה של 'דרשו' אפשר להכניס ללימוד אקטואליה בלי סוף, וזה מה שעושה את השיעור חי ומעניין כל כך".