לימוד הלכה משנה את כל יומו של יהודי, את זאת אנו יודעים היטב זה מכבר. אולם בשורות הבאות נגלה כי גם ימי נופש וגיבוש של לומדי הלכה, נראים אחרת לגמרי… וכך זה היה נראה כאשר קבוצת משתתפי שיעורי 'הדף היומי בהלכה' בבתי המדרש ברסלב ויערוסלב בברכפלד, יצאה לשבת התאחדות וגיבוש בהרי הקרפטים באוקראינה.
מכאן ניתן את רשות הדיבור (או הכתיבה) לאחד מהמשתתפים, שהעלה על הכתב את רשמיו ושיגר אותם אלינו. לצד התיאורים המשובבים, תוכלו להבחין כיצד לימודי ההלכה היומיומיים, ובפרט הלכות עירובין הנלמדות בתקופה זו, קיבלו ביטוי על כל צעד ושעל במהלך הנסיעה. זאת, לצד החזרה המשותפת לקראת המבחן החודשי, שנערך על ידם מיד לאחר ההבדלה במוצאי שבת.
"התחלקנו לשתי קבוצות: קבוצה אחת יצאה ביום חמישי בבוקר בטיסה לקייב, ומשם להרי הקרפטים דרך קברי צדיקים, והקבוצה השניה טסה לקראת ערב לקייב עם טיסת המשך פנימית לאיבנו פרנקובסק (סטניסלב) אשר בהרי הקרפטים.
"עם הנחיתה, התפללנו תפילת שחרית בטרמינל בקייב. קראנו בספר תורה אשר הבאנו עמנו לאחר יצירת מחיצת אנשים כנאמר בסימן שס"ב סקל"ח. אספנו את מטלטלינו ויצאנו בדרכנו לתחנה הראשונה – אניפולי.
"כאן יש לציין כי היינו צריכים להיות בתכנון זמן מדויק ומחושב, היות והיתה לפנינו דרך של כ-800 ק"מ עד ליעד בהרי הקרפטים, ובצירוף העובדה כי מרבית כבישי אוקראינה משוברים ומנותצים בעיקר בעונה זו של תום החורף, הרי שיש להצטייד במנה גדושה של אורך רוח ושעות נסיעה רבות.
"לאחר נסיעה בת כארבע שעות, תוך כדי חזרה משותפת על החומר החודשי לקראת המבחן במוצש"ק, וסיפורי עובדות מרבי זושא מאניפולי והמגיד, בדגש על דרך החיים של רבי זושא כי כל פרט בחיינו וכל מה שעובר עלינו הוא טוב, וכי אין כל רע חלילה מאיתו יתברך, הגענו לכפר 'אניפולי', שם מנו"כ של המגיד הקדוש ממעזריטש ושל הרה"ק רבי זושא מאניפולי. לאחר טבילה במקווה (המחוממת והמצוינת) המופעלת במקום ע"י הכנסת אורחים 'אהלי צדיקים' של הר"ר ישראל מאיר גבאי הי"ו (ידועה בין החסידים הקפידא שלא לעלות לאוהל באניפולי טרם טבילה במקווה), נכנסנו לאוהל והתפללנו כאו"א לישועתו הפרטית ולישועת כל עם ישראל בכלל ובפרט, ולהצלחת המסע.
"לאחר תפילת מנחה בביהכנ"ס הצמוד וסעודה בבית הכנסת האורחים, יצאנו ושמנו פעמינו אל עבר העיירה אוסטרהה, שם טמון רבינו שמואל אליעזר הלוי אידלס – המהרש"א. בדרך סיפר אחד הנוכחים את הסיפור הידוע על המהרש"א איך הכניע את כוחות הטומאה ושיקע בית תיפלה נוצרי באדמה על כל יושביו בעת ההלויה שלו בה' בכסליו ה'שצ"ב, ואת הסגולה מאת מוהר"ן מברסלב לספר מעשה זה כסגולה לרפואת חולים. לאחר נסיעה פחות משעה הגענו אל חלקת מחוקק ספון, ציון המהרש"א, וקראנו מתוך חיבורו הק' על הש"ס. אחד מחברי הקבוצה דמע והתרגש והודה במילים חמות כלפי ציונו הק' של המהרש"א ז"ל על חיבורו הנפלא אשר מאיר באור בהיר ושונה כמעט כל סוגיא בש"ס.
"לאחר מכן יצאנו לכיוון העיר לבוב – למברג, אליה הגענו לאחר נסיעה של כשלוש שעות. עקב השעה המאוחרת לא התאפשר לנו לפקוד את ציונם של רבינו בעל הט"ז זיע"א והחכם צבי ועוד רבים וגדולים, אי לכך שמנו פעמינו לבית הכנסת בלבוב, ולאחר העמדת שומר לתפילת ערבית כדין סעדנו ליבנו במטעמים ממטבחם של רב העיר הרב בולד והרבנית תחי'. לאחר מכן התפללנו ערבית ושמנו פעמינו אל עבר היעד – הרי הקרפטים.
הרי הקרפטים הינם קבוצת הרים גדולה אשר גובלת בכמה מדינות במזרח אירופה. בחרנו לשבות בעיירת הנופש מיקוליצ'ין, בבית הנופש 'הבית היהודי' בהנהלת יוסי בונדו, בית נופש יהודי חדש וראשון בהרי הקרפטים.
"ככלל, הקרפטים האוקראינים מלאים בעיירות יהודיות אשר היו מלאות יהודים עד לפני כ-100 שנה, והיו בעלי נוכחות יהודית משמעותית עד השואה. עיירות כמו ויז'ניץ, קוסוב, קיטוב, ראחוב, חוסט, אונגוואר, נדבורנא, קאליש, קולומיה, שם נולד וגדל הבעש"ט והוריו הק'. כאשר כמעט כל עיירה ועיירה שאנו עוברים בדרך מוכרת לנו מחצר זו ומחסידות אחרת. כיום, למעט בודדים, אין יהודים כלל בהרי הקרפטים מאחר וכמעט כולם נרצחו ע"י הנאצים ימ"ש ועוזריהם האוקראינים וטמונים בקברי אחים רבים מספור הפזורים באזור. עיירות רבות אף שימשו כעיירות נופש לגדולי ישראל עד למהפכה הבולשביקית בתרע"ח.
"הגענו ל'בית היהודי' בשעת לילה מאוחרת, שם המתינו לנו כבר חברי הקבוצה השנייה אשר הגיעו, כאמור, בטיסה פנימית, ועלינו על יצוענו. השכמנו בבוקר וטבלנו בבריכה הצמודה (שאובין), כאשר חלק מחברי הקבוצה לא ויתרו וטבלו במים הקפואים של הנחל הזורם בחצר בית הנופש. התפללנו תפילת שחרית בהתרוממות הרוח בבית הכנסת הצמוד.
"כאן שמנו לב כי בית הכנסת הינו בחצר ויש לבדוק האם החצר סגורה מכל כיוון כדי שנוכל לטלטל בין החדרים לבית הכנסת.
"לאחר סעודת פת שחרית כיד המלך שמנו פעמינו אל עבר אתר הסקי 'בוקובל', שם עלינו וירדנו ברכבל תוך כדי שירה קבוצתית של זמירות שבת, ביצענו מספר גלגולי שלג (טוב, עם בגדים…), ואפילו פגשנו ישראלי שלא הבין 'איך החרדים הגיעו לפה?'"…
*
"כשחזרנו לבית הנופש, יצאנו לחצר הגדולה לבדוק אם ניתן לטלטל בה בש"ק, כאשר בסייעתא דשמיא רוב ההלכות הינן מתוך הדף היומי בהלכה שנלמד בחודש האחרון. בסיורנו נתקלנו במספר בעיות:
- הגדר ההיקפית נראית דלילה בקטע אחד.
- פרצה לכניסת רכבים בכניסה למתחם.
- בקטע אחר ישנה פרצה גדולה נוספת.
- האם הנחל הזורם בקצה המגרש נחשב למחיצה.
- שטח זרוע בתוך החצר, האם יש בו יותר מבית סאתיים.
- גויים נוספים הגרים בתוך היקף הגדר.
קיימנו דיון קבוצתי תוך כדי עיון במשנ"ב:
- הגדר הדלילה התגלתה כגדר מעלייתא: תחילתה סמוך לקרקע וגובהה מעט יותר מעשרה טפחים, שזורת חוטי ברזל בשתי וערב, ואינה מתנודדת ברוח מצויה.
- הפרצה לכניסת הרכבים (ללא צורת הפתח) גודלה כתשעה אמות ונחשבת כפתח ולא כפרצה.
- פרצה נוספת כ-15 אמות. כאן ניתן היה לתקן את הפרצה בקלות ע"י גרירת מתקן חקלאי יציב והצבתו במרכז הפרצה, והוספת קרש נוסף באמצעיתו ליצירת "לבוד", מכיוון שהמתקן היה ריבועי עם קרשים שוכבים (ערב) ברווח של יותר משלושה טפחים אחד לחבירו. לאחמ"כ העיר אחר הלומדים כי מעט לפני הפרצה יש שתי ערימות שחת ברוחב של יותר מד"ט וגובה של למעלה מי"ט (לכה"פ מדין תל המתלקט) וא"כ ניתן לטלטל עד ובמקביל לערימות השחת במלי להזדקק לתיקון הפרצה.
- הנחל הזורם בקצה השטח עומקו היה מעל י' טפחים, אך השיפוע היה מדורג ונחלקו הדעות האם יש בשיפוע י"ט מתוך אורך של ד"א כדי להכשיר את מחיצות הנחל מדין תל המתלקט. מה שסיבך עוד יותר את ההכרעה היתה העובדה, כי היתה מדרגה על שפת הבריכה בגובה בינוני, אשר חלקנו סברו כי המדרגה ממעטת מגובה י"ט. אך למפרע התברר כי אין צורך בכל זה, מכיוון ששפת הנהר הנגדית היתה גבוהה (מהצד השני) ומאחריה קיר זקוף בגובה רב, מה שהיווה מחיצה מעלייתא.
- שטח זרוע – בית סאתיים הינו מעט יותר מדונם. במדידה פשוטה ברור היה כי אין במקום הזרוע שטח של בית סאתיים.
- גוים נוספים הגרים בחצר: הופס! כאן היו שלושה גוים גרים יחד בחצר: בעלת השטח המשכירה את הבית למלון היהודי, ועוד שני גוים אחרים. את אחד מהם לא היה ניתן להשיג, ובעצת מורה הוראה הוחלט שלא לטלטל לחצר בשבת.
*
מקוצר היריעה נדלג על תיאור מהלך השבת המרוממת, התפילות, והסעודות שהיו גדושות דברי תורה וניגונים סוחפים, ובאווירה של אחדות מופלאה. נציין רק את החזרה הכללית על החומר החודשי שהתקיימה לאחר סעודת ליל שבת, ואת המבחן החודשי שנערך מיד לאחר הבדלה.
ולאלו שבכל זאת סקרנים לדעת את המשך המסלול, אז הנה השורות האחרונות ברשימתו של ידידינו:
"לאחר המבחן יצאנו לציון הבעש"ט הק' ותלמידיו במזיבוז', ולאחמ"כ לברסלב לציונו של רבי נתן מברסלב, ולאחמ"כ לאומן לציונו של רבי נחמן מברסלב זצ"ל, שם התפללנו שחרית, סעדנו ארוחת בוקר ולאחריה יצאנו לשדה התעופה בקייב – הביתה".
וקווי ה' יחליפו כח!
1/470