דרשו
  • פרשת השבוע
    • חומש בראשית
      • בראשית
      • נח
      • לך לך
      • וירא
      • חיי שרה
      • תולדות
      • ויצא
      • וישלח
      • וישב
      • מקץ
      • ויגש
      • ויחי
    • חומש שמות
      • שמות
      • וארא
      • בא
      • בשלח
      • יתרו
      • משפטים
      • תרומה
      • תצווה
      • כי תשא
      • ויקהל
      • פיקודי
    • חומש ויקרא
      • ויקרא
      • צו
      • שמיני
      • תזריע
      • מצורע
      • אחרי מות
      • קדושים
      • אמור
      • בהר
      • בחוקותי
    • חומש במדבר
      • במדבר
      • נשא
      • בהעלותך
      • שלח
      • קרח
      • חוקת
      • בלק
      • פנחס
      • מטות
      • מסעי
    • חומש דברים
      • דברים
      • ואתחנן
      • עקב
      • ראה
      • שופטים
      • כי תצא
      • כי תבוא
      • ניצבים
      • וילך
      • האזינו
      • וזאת הברכה
  • עלונים והורדות
    • העלאת עלון
    • הורדת עלונים לשבת
    • ברכות ותפילות להורדה
    • לוח הדף היומי בהלכה
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
  • הדף היומי בבלי
    • הרב אליהו אורנשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • מורחב – הרב מאיר שפרכר
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • אידיש – הרב אפרים סגל
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • עברית – הרב אפרים סגל
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • הרב אריה זילברשטיין
    • אנגלית – הרב יצחק לובינשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • צרפתית – הרב יוסף מגנוז
    • עברית – הרב חיים שמרלר
    • אידיש – הרב חיים שמרלר
    • 60 שניות מרתקות על הדף היומי
    • מאורות הדף היומי
    • תקצירי הדף היומי – הרב דוד חיים קובלסקי שליט"א
    • תכנית הלימוד לבני הישיבות 'בזכות התורה'
  • הדף היומי בהלכה
    • שיעורי וידאו לצפיה ולהורדה
      • הרב אריה זילברשטיין – עברית
      • הרב אפרים סגל – אידיש
    • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
      • הרב אריה זילברשטיין גירסא מקוצרת – עברית
      • הרב אריה זילברשטיין גירסא מלאה – עברית
      • הרב ישראל גנס – עברית
      • הרב אפרים סגל – אידיש
      • הרב מרדכי שלמה פריינד – אידיש
      • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
    • סיכום הלכתי יומי
    • סיכום הלכתי שבועי
    • העלון החודשי
    • הניוזלטר היומי במייל
    • זוית הלכתית
  • דרשו מדיה
    • וידאו לצפיה
      • הרצאות וידאו על חגים ומועדים
      • פרשת השבוע
      • שעורי הדף היומי בהלכה
        • שיעורי הרב אריה זילברשטיין
        • שיעורי הרב אפרים סגל באידיש
      • שיעורי הדף היומי בבלי
        • שעורי הרב אליהו אורנשטיין
        • שיעורי הרב מאיר שפרכר
        • שיעורי הרב אפרים סגל באידיש
        • שיעורי הרב אפרים סגל בעברית
        • שיעורי הרב יצחק לובינשטיין באנגלית
      • שירים ומוזיקה
      • על דא ועל אה
      • הסיפור היומי המצולם
      • וידאו לקראת שבת
      • וידאו שחייבים לראות
    • שומעים ‘דרשו’
      • שיעורי הדף היומי בבלי
        • הרב אליהו אורנשטיין – עברית
        • הרב מאיר שפרכר – עברית
        • הרב אפרים סגל – עברית
        • הרב אפרים סגל – אידיש
        • הרב יצחק לובינשטיין – אנגלית
        • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
      • שיעורי הדף היומי בהלכה
        • הרב אריה זילברשטיין גירסא מקוצרת- עברית
        • הרב אריה זילברשטיין גירסא מלאה – עברית
        • הרב ישראל גנס – עברית
        • הרב אפרים סגל – אידיש
        • הרב מרדכי שלמה פריינד – אידיש
        • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
      • אירועי דרשו
      • תכניות וראיונות
      • פרשת השבוע
      • הפותח בכל יום
      • הסיפור היומי
      • שירי דרשו
      • חגים ומועדים
        • חנוכה
        • עשרה בטבת
        • טו בשבט
        • פורים
        • פסח
        • ספירת העומר
        • ל"ג בעומר
        • שבועות
        • י"ז בתמוז
        • תשעה באב
        • אלול
    • גלרית תמונות
  • אוצרות האתר
    • על הניסים
    • על דא ועל הא
    • כתבות וראיונות
      • קול העם
    • גדולי ישראל
      • יהלומים מגדולי ישראל
    • חגים ומועדים
      • ראש השנה
      • יום כיפור
      • סוכות
      • חנוכה
      • עשרה בטבת
      • ט"ו בשבט
      • פורים
      • פסח
      • ל"ג בעומר
      • ספירת העומר
      • חג השבועות
      • בין המצרים
      • תשעה באב
      • אלול
    • המוסר היומי
      • חפצים בחיים
      • קנין חכמה
    • סיפורי צדיקים
      • סיפורים קצרים
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • 5 דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • סגולות וישועות
    • בחצרות החסידים
      • גלריות בחצרות החסידים
      • חלקינו בתורתך – דושנסקיא
      • תורתך שעשועי – תולדות אהרן
      • כי הם חיינו – ויזניץ
      • ועד קביעת עיתים לתורה – צאנז
      • יגדיל תורה – בעלזא
    • ימי הילולא של גדולי ישראל
    • על דא ועל הא
    • כתבות וראיונות
  • חנות המבצעים שלנו
  • 0 פריטים₪0.00
  • סיום הש"ס
  • מידע לנבחן
  • חגים ומועדים
    • ראש השנה
    • יום כיפור
    • סוכות
    • חנוכה
    • עשרה בטבת
    • ט"ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • ל"ג בעומר
    • חודש אייר
    • חג השבועות
    • בין המצרים
    • תשעה באב
  • סיפורי צדיקים
    • סיפורים קצרים
  • שאל את הרב
  • וידאו שחייבים לראות
  • חדשות ‘דרשו’
  • סגולות וישועות
  • צור קשר
    • אודות ‘דרשו’
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולי הלימוד השונים של ‘דרשו’
    • הפותח בכל יום – המייל היומי של דרשו
סגולה לזיווג ולכל הישועות מפרשת תזריע מצורע
לקרוא ולהתפעם: היהודי הגיע מעולם האמת כדי לשלם את חובו
בדרך לקניית טלית קטן? 
הוא יודע מה הוא רוצה. ואתה?
"ערב טוב", אמר הגבוה, "קוראים לי ירחמיאל קראם, ובאתי לכאן לפגוש את הבן שלכם"
הקורונה עשתה לו רק טוב...
הערבי נדהם: "מה?! באמצע אתה מִתְּבֵּלל אתה רואה בבֶּאלֶבּון???"
שו"ת החינוך עם מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי
"אני מרגיש שהאדמה מתחתינו רועדת!", אמר לי
צפו: "במרוקו עשו זאת בקדושה וטהרה"
צפו: מרן הגר''ח קנייבסקי בכותל המערבי
וכי לזאת ייקרא "רעהו"? המצרי הזה הוא חברו של הישראלי?!
מידי שנה היה קובע עימו מחיר דמי שכירות למחסן כדי לאחסן בו את הכבשים...
הסגולה האדירה לבנים ושידוכים בליל הסדר
שידור חוזר: מעמד הכנה לליל הסדר עם הרב שלמה לוינשטיין שליט''א
סיכום מקוצר: כל מה שצריך לזכור בערב פסח שחל להיות בשבת
בסוף זה היה משתלם...
כיצד מסר ה"בבא מאיר" נפש לקיום מצוות הארבע כוסות?
רבבות לומדי הדף היומי התחילו בלימוד פרק 'ערבי פסחים'! בדיוק "שלושים יום קודם החג"!
דף הבית חגים ומועדים ל"ג בעומר כשהשוטרים מצאו אותו, ראו שאינו מבין אנגלית ולא יכלו לתקשר אתו כראוי. אך היות ושתי פאות עיטרו את צדעי ראשו, הבינו כי ילד יהודי הוא ולקחו אותו לאחד הרבנים שיודיע לבני המשפחה כי הילד נמצא

כשהשוטרים מצאו אותו, ראו שאינו מבין אנגלית ולא יכלו לתקשר אתו כראוי. אך היות ושתי פאות עיטרו את צדעי ראשו, הבינו כי ילד יהודי הוא ולקחו אותו לאחד הרבנים שיודיע לבני המשפחה כי הילד נמצא

מנהגים שונים וסיפורים מפעימים על עריכת ה'חלאקה' בל"ג בעומר בעדות ישראל ובחצרות הקודש
ב' אייר תשע"ח
הצטרפו לניוזלטר הייחודי שלנו

יוסף מאיר האס

עבור כל ילד יהודי, יום מלאות לו שלוש שני אינו יום רגיל במסלול חייו העתידיים.

עבורו מדובר ביום מיוחד ומרומם, יום בו יעטרו שתי פאות את צדעי ראשו ובכך יקבל צורה יהודית טהורה. מעמד גזיזת השערות לראשונה תופס מקום של חשיבות בין מנהגי ישראל, וכפי שמתאר הרה"ק רבי יוסף יצחק מליובאוויטש זי"ע את מנהג ישראל תורה, שהתפשט במאות השנים האחרונות בקרב כל תפוצות ישראל, לגלח את שערות ראשם של ילדי החמד בהגיעם לגיל שלוש שנים: "גזיזת השערות, 'אפשערניש', הוא דבר גדול במנהג ישראל".

ציון יום ההולדת השלישי מהווה אפוא ציון דרך ראשון בחינוך הילד לתורה ולמעשים טובים, כשכבר ביום זה מתחילים ההורים לחנכו ולערוך לו היכרות עם מצוות בסיסיות, כלבישת ציצית וכיפה, לימוד האותיות הקדושות, עם הכוונה לברך על האכילה והשתיה ועוד.

'חלאקה' במעז'יבוז'

נהגו ישראל קדושים לכבד בתגלחת הראשונה אדם גדול וחשוב, שיאציל מהודו ויעתיר מברכותיו על ראש הילד, למען יגדל ויתעלה. העדות הראשונה על תגלחת שנעשתה על-ידי צדיק וקדוש, היא על הרה"ק בעל ה'תניא' זי"ע מלאדי, שזכה שמרן הבעש"ט הק' זי"ע ערך לו את שמחת ה'חלאקה' וחנך את פאות ראשו. בהמשך נהג כך הרה"ק בעל ה'תניא' עם נכדו הרה"ק בעל ה'צמח צדק' מליובאוויטש זי"ע, שלאחר גזיזת השעות בערב ראש השנה תקנ"ג, בירכו בהנחת ידיו על ראשו. על הרה"ק בעל ה'מנחת אלעזר' זי"ע ממונקאטש מובא, ש"היו עושים  שמחה גדולה כאשר היו מגלחים את נכדו, והיה נוטל אחר-כך את הילד על ברכיו ללמוד עמו איזה אותיות מאתוון קדישין".

מפעים ביותר הוא הסיפור, העומד מאחורי תגלחתו הראשונה של הרה"ק בעל ה'תניא' זי"ע על –ידי מרן הבעש"ט הק' זי"ע כאמור, שנשמע מפי הרה"ק רבי יוסף יצחק מליובאוויטש זי"ע ומובא ב'ספר השיחות' שנת תש"ה. היה זה בראש השנה שנת תק"ח, כשרבי ברוך – אביו של בעל ה'תניא' – הגיע אל הבעש"ט הק' ושאל אותו כיצד ינהג עם ילדו העילוי, שכבר כעת ניכר בו כי עדיו לגדולות. בין הדברים סיפר רבי ברוך לבעש"ט הק' שביום הולדתו ח"י אלול, התחיל הילד לדבר יותר טוב ובמהלך שנת תק"ז הבחינו שיש לילד זכרון מופלא ותפיסה בלתי רגילה, כשכל מה שהילד שומע פעם אחת מונח אצלו כמונח בקופסה. הבעש"ט הק' הזהיר שוב ושוב את רבי ברוך, שיעלים את עובדת הולדת בנם כדי שהפרסום לא יזיק לו.

גם על ה'חלאקה' של הרה"ק רבי שלום דובער מליובאוויטש זי"ע, מסופר פלאות. בהיותו בן שלוש צוה זקנו הרה"ק בעל ה'צמח צדק' זי"ע שכל טקס ה'חלאקה' ייערך בחשאי ללא פרסום, מחשש עינא בישא. בערב שקדם ליום הולדתו השלישי, ציוה שיביאו את הילד לחדרו מבעוד יום ויישן בחדרו. בבוקר עם קומו משנתו, הורה למשרתו ר' חיים בער שייטול את ידי הילד, ויאמר עמו את הברכות וענה 'אמן'. אחרי התפילה קרא מרן ה'צמח צדק' לבנו הרה"ק רבי שמואל שניאורסון זי"ע – אדמו"ר מהר"ש, ולכלתו אם הילד, ואמר להם כך: "פך השמן הרוחני שנתן מורנו הבעש"ט הק' לתלמידו, מורנו הרב המגיד ממעזריטש, למשוח את רבינו הזקן, למשוח אותו לנשיאות לדורותיו, הנה בכוח זה נמשך חותני [הרה"ק רבי דוב בעריש זי"ע] כרבי האמצעי, ואני הנה בכוח זה משחתי אותך, ובכוח זה הנני מושחן" (מרשימות הרה"ק הריי"ץ מליובאוויטש זי"ע, ספר המאמרים תש"י עמ' 163).

תהלוכה במאה שערים

בשנים קודמות, לאחר מלחמת העולם השניה, עדיין לא השתרש המנהג של עריכת ה'חלאקה' ברוב עם הדרת מלך. כל משפחה היתה חוגגת לעצמה את שמחת התגלחת הראשונה לבנם יקירם. היה זה הרה"צ רבי עמרם בלויא זצ"ל, שקיבל על עצמו את התפקיד החשוב הזה לקבץ בל"ג בעומר את ילדי ישראל מעיר הקודש והמקדש, לערוך להם את ה'חלאקה' בשמחה ובריקודים, בליווי כלי תזמורת וקהל רב. מעמדי ה'חלאקה' הפכו להיות מפגן ראווה של קידוש ה', בדמות מאות ילדי חמד הנישאים בעוז ובגאון על כתפי הוריהם המאושרים, כשהם עוטים עליהם את הלבושים היהודיים הקדושים, המקובלים אצלנו מקדמת דנא דור אחר דור, ורבי עמרם מתכבד על ידי ההורים לגזוז קצת משערות הילדים, לקול צלילי התזמורת והמקהלה ברינה ובצהלה.

חתן חלאקה ירושלמי, תרצ"ט

מנהג של קבע היה מקובל בעיה"ק ירושלים בשנות קדם, כאשר מדי שנה ביום ל"ג בעומר, היו מקיימים בבית הכנסת 'קהל יראים' בשכונת 'מאה שערים', מעמד שמחה לרגל ל"ג בעומר, ולאחר-מכן היו האבות מרכיבים על כתפיהם את ילדי ה'חלאקה', והולכים עם תזמורת וניגונים בתהלוכה לעבר ביתו של גאב"ד בריסק, מרן הגרי"ז סולובייצ'יק זצוק"ל. כשהיו מגיעים ליד ביתו, היה מרן הגרי"ז יוצא לפתח ביתו ומברך את ההורים והילדים.

"שנה אחת", מספר הרב מרדכי מילר, "כאשר לאחי, הרב שלמה, היה ילד שהגיע לגיל שלוש, ישבנו בבית מרן הגרי"ז זצ"ל עם עוד אנשים, ודיברנו בענייני השעה. לפתע ניגש מרן הגאון רבי משולם דוד סולובייצ'יק שליט"א, ואמר לאביו כי כל הקהל הגיע עם תהלוכת ילדי ה'חלאקה', וכולם מחכים למטה כדי שיצא אליהם כהרגלו מדי שנה בשנה. נענה הרב מבריסק ואמר לבנו מרן הגרמ"ד שליט"א, שיצא אל קהל ויתנצל בפניהם שבזאת השנה איננו יכול לצאת אליהם כמדי שנה, מכיון שהוא לקה בצינון ואינו חש כל כך בטוב…

"אחד הנוכחים, שרחמיו נכמרו על הקהל העומד בחוץ עם כל הילדים, ומצפה ליציאת מרן הרב מבריסק, שיברכם ויחזקם כמדי שנה, ההין ואמר לרב מבריסק: 'צריך לפעמים למסור נפש למען כלל ישראל'… חייך הרב מבריסק ואמר: 'אספר לכם מעשה אודות מסירות נפש למען כלל ישראל; פעם נסעו יחדיו מרן ה'חפץ חיים' ומרן ה'אמרי אמת' זצוק"ל ברכבת, כאשר בכל תחנה ותחנה שעצרה הרכבת המתינו אלפי חסידים למרן ה'אמרי אמת' שהלך לחלונות הרכבת ונופף בידיו לשלום, ואילו מרן ה'חפץ חיים' נותר לשבת על מקומו, כשנשנה הדבר בתחנות נוספות שעצרה הרכבת, שאל ה'חפץ חיים' את ה'אמרי אמת' האם אינו חושש קצת מיוהרה? ענה הרבי מגור: 'מדארף דאך מוסר נפש זיין פאר כלל ישראל'…   (הרי צריך למסור את הנפש למען כלל ישראל…)"

"מאכן פאות"

מעניין לציין, כי על-אף שעצם עובדת עריכת התגלחת הראשונה בצלו של אדם גדול, מקורה טהור מהיכלם של האר"י הק' והבעש"ט הק' זי"ע, הרי שבקהילות ליטא, הונגריה ועדות המזרח, לא מצאנו את המנהג הזה עד הדור האחרון, אך אצל מרן הגרי"ז מבריסק זצ"ל, תפס מנהג זה מקום של כבוד, והיה נוהג בו בהידור רב ובשמחה גדולה, כאמור.

כשאחד מתלמידי מרן הגרי"ז מבריסק זצ"ל, עמד לערוך לבנו הקטן תגלחת הראש, נכנס אל רבו להתברך מפיו במעמד הזה, ניצל את ההזדמנות ופנה אל רבה של בריסק ושאלו: "ילמדנו רבינו, למה נוהגים 'העולם' לומר 'מאכן פאות', הרי אין כל מצוה לעשות פאות, כי אם ציווי התורה הוא רק שאסור להשחית את פאות הראש?". נענה מרן הגרי"ז זצ"ל ואמר לו: "ניין, עס איז טאקע יא דא א מצוה צו מאכן פאות" (לא, אכן ישנה מצוה לעשות פאות). את דבריו הוכיח מדברי הרמב"ם (הל' עכו"ם פרק יב) שכותב: "אין מגלחין פאתי הראש כמו שהיו עושין עכו"ם, שנאמר לא תקיפו פאת ראשכם", הרי שטעם עשיית פאות הראש הוא כדי להכיר שהלה יהודי מזרע ישראל, ובעשיית הפאות אנו עושים סימן לילד שהוא יהודי כשר, לכן אומרים העולם 'מאכן פאות'.

גם כ"ק מרן אדמו"ר מהר"א מבעלזא זי"ע, התבטא בחשיבות ובמעלה העליונה בעשיית הפאות, כדי להוכיח קבל עם ועדה, בעוז ובגאון, כי שם ה' נקרא עלינו וצלם אלוקים עלינו. כשהגיע יהודי ירושלמי אל הרה"ק מבעלזא לתל אביב לעשות 'חלאקה' לבנו בן השלוש, הורהו הרבי לצעוד עם בנו ברחוב אלנבי הלוך ושוב, כדי שיראו תושבי תל אביב שעוד יש ילדים עם פאות! וכך היה גם כשהביא אחד החסידים לפניו את בנו לקבל את ברכתו, הושיבו הרבי על ברכיו, החליק בידו הקדושה את פאותיו ואמר בהנאה גלויה: "א תל-אביב'ער בחור מיט שיינע פאות"…

כ"ק מרן אדמו"ר מערלוי זצוק"ל בעל ה'אמרי סופר', היה נוהג להביא את ילדיו לפני כ"ק מרן אדמו"ר מהר"א מבעלזא זי"ע, לספרם במלאות להם שלוש שנים, לאור הקפדתו לגלח את הילדים שהובאו לפניו רק במלאות להם שלוש שנים, ולא קודם. והיה מספר מרן האדמו"ר מערלוי, שעד כדי כך הקפיד הרה"ק מבעלזא על מילוי שלוש השנים, שלאחד מילדיו שנולד בתשעה באב, הורה הרה"ק במעלזא לספרו רק למחרת היום ולא לפני שלושת השבועות של ימי בין המצרים. לאות ולפלא היה מציין מרן אדמו"ר מערלוי, שאצל בנו הרה"ג ר' זלמן שליט"א, שמלאו לו שלוש שנים ביום ג' אלול תשי"ז, הורה לו הרה"ק מבעלזא לספרו כבר בל"ג בעומר, וכשהסתלק הרה"ק מבעלזא בכ"א אב אותה שנה, הבין למפרע מדוע הורה לו להקדים את עריכת התגלחת שלא כדרכו…

האדמו"ר בעל 'אמרי סופר' מערלוי, זי"ע

כשהגר"ע יוסף רץ אחרי הילד

מטבע הדברים, קורה לפעמים שילד ה'חלאקה' נבהל, מתשומת הלב הבלתי-שגרתית שהוא מקבל, כך שניתן היה לחזות בהזדמנות זו את רגישותם של גדולי וצדיקי ישראל, לפחדם וצערם של התינוקות, שלא הבינו מה בדיוק מתרחש סביבם.

כ"ק מרן אדמו"ר מסערט ויז'ניץ שליט"א מספר, שבעת שמחת 'חלאקה' לאחד מנכדי כ"ק מרן אדמו"ר בעל ה'אמרי חיים' מויז'ניץ זי"ע, שהתקיימה באתרא קדישא מירון, בהשתתפות אחיו כ"ק מן אדמו"ר בעל ה'מקור ברוך' זי"ע מסערט ויז'ניץ, הרבה הילד הקטן בבכי, ולא הסכים בשום פנים ואופן להגיש את ראשו לגזיזת השערות. הנוכחים כולם עמדו אובדי-עצות לנוכח השעה המתאחרת, אך מרן ה'אמרי חיים' בחכמתו, מצא עד מהרה פתרון מבריק. הרבי פצח בריקוד נלהב במנגינת 'בר יוחאי', כשכולם משלבים את ידיהם במעגל נרחב, וכך בחסות השירה והריקוד המרומם, ניגש הרבי בהיחבא לילד, שעד שהרגיש בנעשה כבר היה התלתל בידי הרבי…

כ"ק מרן אדמו"ר בעל ה'ישועות משה' זצוק"ל מויז'ניץ, היה נוהג תמיד לגזוז את שערות היניק מקדמת הראש, אך פעם אירע באברך חסידי שנכנס אל הרבי לרגל 'חלאקה' לילדו, אולם הפעוט סירב ופרץ בבכי. הרבי ניסה לשכנעו, אולם ללא הועיל. בראות הרבי בכך, תפס לו קווצות שערות מצד ערפו וגזזן, באמרו לאב: "המנהג שמספרים מצד המצח, הוא כסגולה שתינוק זה לא יישא בלורית כשיגדל, אולם על בנך ממילא אינני חושש כזאת, לכן אפשר לגזוז לו גם מאחור"…

בשעת הלווייתו של מרן הגאון רבי עובדיה יוסף זצוק"ל, לא היה אפשר להתעלם מאחד המלווים, שעמד ומירר בבכי ללא הפוגה. כשגבר בכיו מאוד, וראה את מבטיהם התמהים של הסובבים אותו, פתח וסיפר דברים כהווייתם: "כשהיה בני בגיל שלוש באתי עמו למרן הגר"ע יוסף זצוק"ל, כדי שיעשה לו 'חלאקה' ויגזור מעט את שערו. כשהגענו לביתו, ראינו את הגר"ע יוצא ממכוניתו, וכדי לא להטריחו בבואו לביתו הגשתי לו את המספריים, וביקשתיו שיגזור את שערות הילד עכשיו ברחוב. הגר"ע הסכים, ומתוך חיבה נתן טפיחה קלה על כתפו של הילד, כאשר אני אישית נהניתי מאוד מהלטיפה של הגר"ע, אך הילד נבהל מאד וברח מהמקום, כשהגר"ע יוסף דולק בעקבותו… כל העוברים והשבים היו המומים כשראו את גדול הדור רץ אחרי ילד קטן. על-אף שניסיתי להניאו מלרוץ אחרי הילד, אך לשווא. הגר"ע היה אז בגיל שמונים וחמש ורץ אחרי ילד בגיל שלוש וניסה לשדלו לעצור, עד שהצליח לשכנעו ואז התכופף והרימו בזרועותיו.

"מה שקרה אחר כך היה בלתי ייאמן בעליל. במשך רבע שעה התאמץ הגר"ע יוסף לפייס את הילד ולא התקררה דעתו עד שעלה לביתו, ואחר כבוד הכניסו לקודש פנימה, והעניק לו את אחד מספריו במתנה עם הקדשה אישית, כשאני עומד ומשתאה. אף לאחר כל זאת לא נרגע הגר"ע יוסף, עד ששיחק עם הילד וראוהו מחייך לכל עבר. אז איך לא אבכה על גדול שכזה?!"…

'חלאקה' לאב ולבנו

אמרו, שמי שלא ראה את המקובל, הגה"צ רבי ישעי' אשר זעליג מרגליות זצוק"ל, מרקד לכבוד התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי, לא ראה שמחה של מצוה מימיו. כ'מחותן' ראשי היה מתהלך רבי אשר זעליג בחוצות הציון הקדוש באתרא קדישא מירון, מחלק ברכות לרוב ומעודד את הקהל לשוש ולשמוח בהילולא דרשב"י.

מעשה ביהודי שהיה רחוק משמירת תורה ומצוות, שפגש פעם את רבי אשר זעליג ביום שמחתו הגדולה – יום ל"ג בעומר. ניגש אליו וביקש את ברכתו, שיזכה לזרעא חייא וקיימא ולבן זכר. "הרב העניק לי את ברכתו האצילה", שח האיש לימים, "אבל התנה את ברכתו שאבטיח לו תחילה להוריד את שער ראשי. הסכמתי לתנאי זה, והבטחתי לו כי כאשר אזכה, בעזרת ה', לעשות לבני שייוולד את ה'חלאקה' הראשון כאן במירון, אז אעשה 'חלאקה' אף לעצמי".

לא חלפו ימים רבים, והאיש זכה להביא לעולם דור ישרים מבורך, וברכתו של אותו צדיק התקיימה במלואה. "זכיתי לבן זכר", גולל האיש בהתרגשות בפני משפחת מרגליות, "לנער הזה התפללתי, במלוא מובן המלה. לאחר שלוש שנים הבאתיו למירון לעשות לו 'חלאקה', אז קיימתי גם את נדרי.

"השמחה היתה במלואה, ורבי אשר זעליג התהלך בין קהל החוגגים, כאשר מספרי ה'חלאקא' שלו תלויים לו בצוואר בשרשרת הזהב שלו, והוא כולו קורן מאושר. רבי אשר זעליג התכבד בראשית הגז, וכך זכה ללכוד שתי ציפורים בירייה אחת: 'חאלקה' לבן ולאביו כאחד. מוצא שפתיי קיימתי, וגזזתי את שער ראשי כהבטחתי".

מסופר בפי חסידים וישרים, שהרה"ק רבי שלמה מקארלין זי"ע, ישב פעם עם חסידיו בבית המדרש, כשלפתע הבחינו באחד שרץ במהירות רבה למעלה מדרך הטבע, וחולף על פתח בית המדרש כשאינו מבחין בימין ובשמאל. כראות הרה"ק מקארלין בכך, הורה לחסידים לתפוס את האיש, ולערוך לו 'חלאקה', לגזוז את שערותיו הארוכות תיכף ומיד. כך עשו החסידים, תפסוהו בכח רב על-אף התנגדותו העזה, והנה אך גזזו את מחלפות ראשו, נחה דעתו ונרגע בפתע פתאום, בהתחילו לזעוק במר נפשו: "אוי ווי, מה עשיתי?!". התברר שנכנסה בו רוח שטות של טומאה, ורץ בכל עוז אל הכומר בכנסייה להשתמד ח"ו, והרה"ק מקארלין הבין שרוח הטומאה נאחזה בשערותיו המגודלות, לכן הורה לגוזזן ומיד שבה אליו רוחו האיתנה.

שערות תחת החופה

כשנכנס הגאון רבי וועלוול צ'צ'יק זצ"ל – מיקירי ומנקיי הדעת שבירושלים – אל מרן הגרי"ז סולובייצ'יק זצוק"ל ביום ה'חלאקה' של בנו הקטן, ביקש רבי וועלוול ברכה עבור הילד. נענה הגרי"ז מבריסק ואמר: "ודאי רוצים אתם ברכה שיגדל הילד לתלמיד חכם וירא שמים; נו, תלמיד חכם הוא יהיה, כפי ערך שילמד אתו האבא; וירא שמים הוא יהיה, כפי ריבוי הדמעות שתשפוך האמא עבורו…".

בקרב צדיקים וחסידים רבים מקובל לברך את אבי הילד, שישמור את השערות הנגזזות ולהביאן אל חופת הילד כסגולה לאריכות ימים ושנים. סיפר כ"ק מרן אדמו"ר משומרי אמונים זצוק"ל, שבשמחת ה'חלאקה' שלו נכח יהודי מבוגר ושמו ר' שמעון ליפסקר ז"ל, שהיה בנם של קדושים וזכה להסתופף בצלם של צדיקים רבים מהדור הקודם. במעמד זה נהיה ר' שמעון בן שבעים שנה וביקש מאבי הילד, הרה"ק רבי אהרן ראטה זי"ע, שיברכוהו שיזכה להיות בשמחת ה'בר מצוה' של הילד. נענה רבי אהרן ושאל אותו: "ולהיות בשמחת החתונה לא טוב לך?!"… סיים הרבי משומרי אמונים וגילה, כי ר' שמעון עוד זכה להיות בשמחת הברית של בנו הראשון, עד שהגיע לגיל 96, אז נפטר בצלילות הדעת ובכוחות רעננים.

כ"ק מרן אדמו"ר ה'ישועות משה' זצוק"ל היה מברך בעת גזיזת השערות, באמירת "בשעה טוב ומוצלחת". אחר-כך היה חובש את הכיפה באומרו בלחש: "אמרה ליה אימיה, כסי רישין כי היכי דתיהון עלך אימתא דשמיא" (שבת קנו:). אחר-כך הלביש את הטלית-קטן ואמר בלחש: "למען תזכרו ועשיתם את כל מצוותי" או "וראיתם אותו וזכרתם את כל מצווה השם".

אדמו"ר בעל 'ישועות משה' מויזניץ זי"ע

החל משנת תשד"ם, החל גם בחבישת 'קאסקעט' ונשק את הילד על מצחו, בהרעיפו ברכות למזל טוב לבני המשפחה. הרבי העיר לפעמים לאלו מחסידי ויז'ניץ וכן לאלו שאינם מאנשי שלומו שירכשו 'קאסקעט' לילד. פעם אמר לאב: "רכוש לו 'קאסקעט' ואני אשלם מכספי; ראה את הילדים העטורים ב'קאסקעט' – מחיה נפשות!", ולאחד שהביא 'קאסקעט' לחבוש לילדו, אמר הרבי: "ראה נא שיחבוש זאת, ולא שיישאר בארון"…

'חלאקה' בגיל שנתיים

נסיים בהתרחשות פלאית, שאירעה במעון קדשו של כ"ק מרן אדמו"ר בעל ה'ברכת משה' מלעלוב זי"ע. מעשה באחד החסידים שנכנס אל הקודש פנימה, להיפרד מהרבי ולבקש ברכתו טרם נסיעתו לאוסטרליה, להשתתף בשמחה משפחתית. הרבי העניק את ברכתו, אך הוסיף שיראה לספר את בנו הקטן, ולשייר לו את הפאות קודם הנסיעה. האיש השתומם מאד לפשר ההוראה המפתיעה, שהרי בנו עדיין רק בן שנתייים ימים, ועוד רחוק יום מלאות לו שלש שנים, אך כמובן חזקו עליו דברי רבו הקדוש, ביודעו היטב שאינו מוציא מפיו דברים בעלמא. עשה החסיד כעצת הרבי, וערך לבנו בן השנתיים תספורת עם פאות הראש כמקובל וכנהוג.

משהגיע החסיד עם בני משפחתו לאוסטרליה, נעלם הילד מעיניהם, ולמרות החיפושים הנמרצים בכל רחבי שדה התעופה לא מצאוהו בשום מקום, עד שגם המשטרה נאלצה להתערב בחיפושים הקדחתניים, אך ללא מוצא. רק כעבור שעות ארוכות של דאגה עמוקה, הופיע אחד מרבני העיר עם הילד בידו. התברר שהילד רצה מאד לראות את הקורה במקום החדש, שלא היה מוכר לו עד כה, ויצא בגפו אל רחובה של עיר, שם צעד זמן רב להנאתו, בלי לדעת שכל המשפחה מחפשת אותו בכיליון עיניים. כשהשוטרים מצאו אותו, ראו שאינו מבין את השפה האנגלית, ולא יכלו לתקשר אתו כראוי, אך היות ושתי פאות עיטרו את צדעי ראשו, הבין השוטר כי ילד יהודי הוא, ולקח אותו אל אחד הרבנים שיודיע לבני המשפחה כי הילד נמצא.

רק אז הבינו ההורים מדוע הורה הרבי לערוך לבנם תגלחת כבר כעת, טרם הנסיעה, בהיות הילד אך שנתיים ימים ותו לא.

(המבשר – י"ג אייר תשע"ז)

 

חלאקה ל"ג בעומר מירון מנהגים

אולי גם יעניין אותך

הידיד חיתן ב'ארמון בודפסט', הקייטרינג היה 'קינגהיים', והמוזיקה המילה האחרונה, אבל...
"לפעמים צריך לגלגל שני אבות למסדרונות בית חולים, כדי להשיב ילד אובד לאביו שבשמים"...
"את היכולת הזו לא להזיק לעצמך, יותר ממה שאחרים מנסים להזיק לך, למדתי מאבי..."
אחרי 27 שנים, ומבלי שהכרתי אותה, רגליי הוליכו אותי אל האישה שהצילה את חיי
ואז, הם שולפים מהתיק אקדח. "תרוקן את הכיסים בבקשה!"
בפשטות, הכוונה בתיבת 'חסרונם' היא, שאנו מברכים על כך שהקב"ה ממלא את מחסורן של הנפשות הרבות אשר הוא בורא, אולם החתם־סופר מבאר בפירוש אחר ומופלא
סגולה לזיווג ולכל הישועות מפרשת תזריע מצורע
לקרוא ולהתפעם: היהודי הגיע מעולם האמת כדי לשלם את חובו
בדרך לקניית טלית קטן? 
הוא יודע מה הוא רוצה. ואתה?
"ערב טוב", אמר הגבוה, "קוראים לי ירחמיאל קראם, ובאתי לכאן לפגוש את הבן שלכם"
הקורונה עשתה לו רק טוב...
הערבי נדהם: "מה?! באמצע אתה מִתְּבֵּלל אתה רואה בבֶּאלֶבּון???"
שו"ת החינוך עם מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי
"אני מרגיש שהאדמה מתחתינו רועדת!", אמר לי
צפו: "במרוקו עשו זאת בקדושה וטהרה"
צפו: מרן הגר''ח קנייבסקי בכותל המערבי
וכי לזאת ייקרא "רעהו"? המצרי הזה הוא חברו של הישראלי?!
מידי שנה היה קובע עימו מחיר דמי שכירות למחסן כדי לאחסן בו את הכבשים...
הסגולה האדירה לבנים ושידוכים בליל הסדר
שידור חוזר: מעמד הכנה לליל הסדר עם הרב שלמה לוינשטיין שליט''א
סיכום מקוצר: כל מה שצריך לזכור בערב פסח שחל להיות בשבת
בסוף זה היה משתלם...
כיצד מסר ה"בבא מאיר" נפש לקיום מצוות הארבע כוסות?
רבבות לומדי הדף היומי התחילו בלימוד פרק 'ערבי פסחים'! בדיוק "שלושים יום קודם החג"!
סגולה לזיווג ולכל הישועות מפרשת תזריע מצורע
לקרוא ולהתפעם: היהודי הגיע מעולם האמת כדי לשלם את חובו
בדרך לקניית טלית קטן? 
הוא יודע מה הוא רוצה. ואתה?
"ערב טוב", אמר הגבוה, "קוראים לי ירחמיאל קראם, ובאתי לכאן לפגוש את הבן שלכם"
הקורונה עשתה לו רק טוב...
הערבי נדהם: "מה?! באמצע אתה מִתְּבֵּלל אתה רואה בבֶּאלֶבּון???"
שו"ת החינוך עם מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי
"אני מרגיש שהאדמה מתחתינו רועדת!", אמר לי
צפו: "במרוקו עשו זאת בקדושה וטהרה"
צפו: מרן הגר''ח קנייבסקי בכותל המערבי
וכי לזאת ייקרא "רעהו"? המצרי הזה הוא חברו של הישראלי?!
מידי שנה היה קובע עימו מחיר דמי שכירות למחסן כדי לאחסן בו את הכבשים...
הסגולה האדירה לבנים ושידוכים בליל הסדר
שידור חוזר: מעמד הכנה לליל הסדר עם הרב שלמה לוינשטיין שליט''א
סיכום מקוצר: כל מה שצריך לזכור בערב פסח שחל להיות בשבת
בסוף זה היה משתלם...
כיצד מסר ה"בבא מאיר" נפש לקיום מצוות הארבע כוסות?
רבבות לומדי הדף היומי התחילו בלימוד פרק 'ערבי פסחים'! בדיוק "שלושים יום קודם החג"!

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה

ביטול

פוסטים נוספים

הצטרפו לניוזלטר הייחודי שלנו
החדשים באתר
תזריע

ווארט לפרשת השבוע - פרשת תזריע מצורע

עם הרב בן ציון סנה שליט''א

מצורע

ברכת השלום

צפו: שיעורו של הרב מאיר שפרכר לפרשות תזריע-מצורע

חדשות דרשו

המונים בהספד על הרה''ג רבי ירחמיאל קראם זצוק"ל

דברי הספד לעילוי נשמת הרה"ג ירחמיאל קראם זצוק"ל

יומא דהילולא

בני הבית והגבאים נדהמו מאוד והתחננו לפני הרבי לחזור ולהדביק את הדולרים הקרועים, אך חזקה עליהם פקודת הרבי להשליכם ולבערם מיד. כעבור שעה קלה פרצו כמה שוטרים הביתה..

הרב טוביה פריינד ביריעה מיוחדת ומרתקת לרגל יומא דהילולא של הרה"ק רבי יעקב חיים פרלוב מסטאלין זי"ע – ו' באייר

קו השיעורים של 'דרשו'
כמה קבלת במבחן?
פרפראות לפרשת השבוע
צפו: בחצרות החסידים
כל שירי דרשו להאזנה
מבקש שלמה דסקל
00:00
--:--
  • 1. מבקש - שלמה דסקל
  • 2. הדרן - אברמי רוט ומקהלת שירה חדשה
  • 3. ולירושלים - שלמה דסקל
  • 4. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 5. צמאה - אייזיק האניג
  • 6. בדברי תורה - הרב ירמיה דמן
  • 7. אחינו - אברמי רוט
  • 8. והוא א-לי - אלי לאופר, אפרים מנת, מקהלה
  • 9. דרשו - שלמה דסקל
  • 10. לדור - אברמי רוט
  • 11. ויהיו בנינו - סולן: רולי דיקמן. מקהלת בני בישיבות ומקהלת שירה חדשה
  • 12. מחרוזת פתיחה - אפרים מנת, ר' משה דמן, מקהלה.
  • 13. השבעתי - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה, אפרים מנת.
  • 14. מבקש - ר' יעקב דסקל
  • 15. כי יש בתורה - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 16. אב הרחמים - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה.
  • 17. הדרן - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 18. ולירושלים - ר' יעקב דסקל
  • 19. מחרוזת ריקודים - ר' יעקב דסקל
  • 20. תנא דבי - אייזיק האניג
  • 21. שערי צין - אלי הרצליך
  • 22. דרשו השם ועזו - שלמה כהן
  • 23. בתורה הקדושה - מקהלת מלכות
  • 24. ובמקהלות - מקהלת מלכות
  • 25. כנשר - אייזיק העניג
  • 26. ותערב לפניך - ירמיה דמן
  • 27. יתגבר כארי - שלמה כהן
  • 28. תנא דבי אליהו - אייזיק העניג
  • 29. שערי ציון - אלי הרצליך
  • 30. מה אשיב - אהרלה סמט
  • 31. כל העולם - אהרלה סמט
  • 32. אם היו - אהרלה סמט
  • 33. אנא אמצאך - שלמה כהן
  • 34. לולי תורתך - שלמה כהן
  • 35. מלך רופא נאמן - שלמה כהן
  • 36. צמאה נפשי - אייזיק העניג
  • 37. אתה הראת לדעת - אייזיק העניג
  • 38. כתר - אייזיק העניג
  • 39. ולירושלים - יענקי דסקל
  • 40. מעוז צור - שלמה כהן, אלי לאופר
  • 41. אחינו - אייזיק האניג
  • 42. מבקש - שלמה דסקל
  • 43. צמאה - אייזיק האניג
  • 44. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 45. אני מאמין - יעקב דסקל
  • 46. ולירושלים - אייזיק האניג
  • 47. דרשו - שלמה דסקל
  • 48. קדשינו - יעקב דסקל
  • 49. והוא קלי - אלי לאופר, אפרים מנת
  • 50. לדור - אברהמי רוט
  • 51. דרשו ה' ועוזו
  • 52. ניגוני התעוררות
  • 53. מחרוזת: אבינו אב הרחמן, נר לרגלי, הנה אנוכי
  • 54. יהא רעווא
  • 55. מחרוזת: ימים על ימי מלך, כי אורך ימים, אשרי מי, אמת מה נהדר.
  • 56. כד יתבין
  • 57. אבינו מלכנו
  • 58. אורך ימים - סיום הש"ס תש"פ - אהרלה סמט, זאנוויל וינברגר
  • 59. בזכות התורה ולומדיה ינצל העולם - סיום הש"ס תש"פ - מוטי שטיינמץ
3/874
שאל את הרב לקראת שבת ש"ס אונליין חנות דרשו הישיבה הוירטואלית
  • תוכן ושיעורים באתר
    • דף היומי - הרב אורנשטיין
    • דף היומי - הרב שפרכר
    • דף היומי – הרב סגל
    • דף היומי באידיש – הרב סגל
    • דף היומי באנגלית – הרב לובינשטיין
    • דף היומי צרפתית – הרב מגנוז
    • דף היומי בהלכה – הרב זילברשטיין
    • דף היומי בהלכה אידיש –הרב סגל
    • הדף היומי בהלכה בצרפתית - הרב מגנוז
    • תקצירי הדף היומי – הרב דוד חיים קובלסקי שליט"א
    • שומעים ‘דרשו’
    • תקצירי הדף היומי בהלכה
    • Daf HaYomi de Halaja en Español
    • הלכה למעשה לשבת קודש
  • מידע לנבחני דרשו
    • שיעורי ‘דף היומי בהלכה’ ברחבי הארץ
    • תוכניות דרשו
    • המבחנים הבאים ב’דרשו’
    • רשימת מוקדי המבחנים
    • לוח מבחנים לשנת תשפ”א
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
    • לוח הדף היומי בהלכה להורדה
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולים
    • לוח דף היומי בבלי
    • בדיקה אוטומטית ציונים מבחנים
    • 60 שניות מרתקות על הדף היומי
    • מבחן לדוגמא
  • שבת קודש
    • זמני כניסת ויציאת השבת ברחבי הארץ
    • לקראת שבת מלכתא
    • פרשת השבוע
    • הורדת עלונים לשבת
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • וידאו לקראת שבת
    • אוגדן עלוני השבת
    • סט לקראת שבת 5 כרכים
    • שו"ת בהלכות שבת
  • שומעים דרשו
    • שיעורי תורה
    • תכניות וראיונות
    • שירי דרשו
    • חגים ומועדים
    • הסיפור היומי
    • אירועי דרשו
    • הפותח בכל יום
    • פרשת השבוע
    • תפילת השל"ה
    • פרשת המן
    • ברכת המזון
    • נשמת כל חי
  • המיוחדים שלנו
    • חנות דרשו
    • שאל את הרב
    • על דא ועל הא
    • פרשת השבוע
    • 5 דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • המוסר היומי
    • בחצרות החסידים
    • מאמרים
    • כתבות וראיונות
    • חדשות ‘דרשו’
    • חגים ומועדים
    • סגולות וישועות
    • וידאו לצפיה
    • וידאו שחייבים לראות
    • סיפורים קצרים
    • סיפורי צדיקים
משרדי דרשו
02-560-9000
פקס 02-6540269
כתובת למשלוח
דברי דואר: ת.ד. 43064
קו השיעורים של דרשו
077-2222-666 או 4992*
ייעוץ לבני הישיבות
1800-20-18-18
דרשו ארה''ב
1-888-534-7748
דרשו אנגליה
020-8050-2615
אתר דרשו הוקם ונבנה לזיכוי הרבים וללא כוונות רווח על ידי עמותת דרשו ד' ועוזו ע.ר. 580384931
כל הזכויות שמורות. לתשומת לבכם: על כל התמונות המוצגות באתר חלים זכויות יוצרים ואין להשתמש בכל שימוש שהוא ללא היתר בכתב.
Created by JewTech
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות
  • רקע בהיר
  • קו תחתי לקישורים
  • פונט קריא
  • איפוס
  • מפת אתר