"נבוא לבאר עד כמה גרוע הענין של הסלסול והקישוט הרבה [לאנשים]. הנה, ראשון לכל צריך לידע שעצם הסלסול נכלל בלאו דלא ילבש גבר שמלת אשה. ולא באו לאסור לגמרי לאדם לתקן גופו שלא ילך מגונה, כי בודאי צריך לאדם ללכת בנקיות, אבל העיקר בזה הוא ריבוי הקישוט והסלסול, שזה הוא מדרכי היצר הרע. והקישוט לא הותר רק לנשים, שהן צריכות לכך.
ועוד, שבזה הוא מגרה יצר הרע על עצמו, וכמו שאמרו חכמינו ז"ל, שבשעה שרואה היצר הרע אדם שממשמש בעיניו ומתקן בשערו, אומר 'זה שלי הוא', ומתלווה אליו. ומכניסו מעוון קל לחמור וכו', ולא יסתפק היצר הרע בזה לבד, כי אם יכניסו עוד בהתקרבות לעריות, שירויח היצר הרע בזה הרבה מאד עוונות מהרהורים, ועוונות מליצנות, ועוונות מניבול פה, וכדומה. ומי גרם לו כל זה? מה שנתן יד מתחילה ליצרו על ידי קישוט ראשו וסלסול שערו!"
[תפארת אדם פרק ו]