דרשו
  • סיום הש"ס
  • פרשת השבוע
    • חומש בראשית
      • בראשית
      • נח
      • לך לך
      • וירא
      • חיי שרה
      • תולדות
      • ויצא
      • וישלח
      • וישב
      • מקץ
      • ויגש
      • ויחי
    • חומש שמות
      • שמות
      • וארא
      • בא
      • בשלח
      • יתרו
      • משפטים
      • תרומה
      • תצווה
      • כי תשא
      • ויקהל
      • פיקודי
    • חומש ויקרא
      • ויקרא
      • צו
      • שמיני
      • תזריע
      • מצורע
      • אחרי מות
      • קדושים
      • אמור
      • בהר
      • בחוקותי
    • חומש במדבר
      • במדבר
      • נשא
      • בהעלותך
      • שלח
      • קרח
      • חוקת
      • בלק
      • פנחס
      • מטות
      • מסעי
    • חומש דברים
      • דברים
      • ואתחנן
      • עקב
      • ראה
      • שופטים
      • כי תצא
      • כי תבוא
      • ניצבים
      • וילך
      • האזינו
      • וזאת הברכה
  • עלונים והורדות
    • העלאת עלון
    • הורדת עלונים לשבת
    • ברכות ותפילות להורדה
    • לוח הדף היומי בהלכה
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
  • הדף היומי בבלי
    • הרב אליהו אורנשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • מורחב – הרב מאיר שפרכר
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • אידיש – הרב אפרים סגל
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • עברית – הרב אפרים סגל
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • הרב אריה זילברשטיין
    • אנגלית – הרב יצחק לובינשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • צרפתית – הרב יוסף מגנוז
    • עברית – הרב חיים שמרלר
    • אידיש – הרב חיים שמרלר
    • מאורות הדף היומי
    • דקה מתוקה בדף היומי
    • תכנית הלימוד לבני הישיבות 'בזכות התורה'
  • הדף היומי בהלכה
    • שיעורי וידאו לצפיה ולהורדה
      • הרב אריה זילברשטיין – עברית
      • הרב אפרים סגל – אידיש
    • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
      • הרב אריה זילברשטיין גירסא מקוצרת – עברית
      • הרב אריה זילברשטיין גירסא מלאה – עברית
      • הרב ישראל גנס – עברית
      • הרב אפרים סגל – אידיש
      • הרב מרדכי שלמה פריינד – אידיש
      • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
    • סיכום הלכתי יומי
    • סיכום הלכתי שבועי
    • העלון החודשי
    • הניוזלטר היומי במייל
    • זוית הלכתית
  • דרשו מדיה
    • וידאו לצפיה
      • הרצאות וידאו על חגים ומועדים
      • פרשת השבוע
      • שעורי הדף היומי בהלכה
        • שיעורי הרב אריה זילברשטיין
        • שיעורי הרב אפרים סגל באידיש
      • שיעורי הדף היומי בבלי
        • שעורי הרב אליהו אורנשטיין
        • שיעורי הרב מאיר שפרכר
        • שיעורי הרב אפרים סגל באידיש
        • שיעורי הרב אפרים סגל בעברית
        • שיעורי הרב יצחק לובינשטיין באנגלית
      • שירים ומוזיקה
      • על דא ועל אה
      • הסיפור היומי המצולם
      • וידאו לקראת שבת
      • וידאו שחייבים לראות
    • שומעים ‘דרשו’
      • שיעורי הדף היומי בבלי
        • הרב אליהו אורנשטיין – עברית
        • הרב מאיר שפרכר – עברית
        • הרב אפרים סגל – עברית
        • הרב אפרים סגל – אידיש
        • הרב יצחק לובינשטיין – אנגלית
        • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
      • שיעורי הדף היומי בהלכה
        • הרב אריה זילברשטיין גירסא מקוצרת- עברית
        • הרב אריה זילברשטיין גירסא מלאה – עברית
        • הרב ישראל גנס – עברית
        • הרב אפרים סגל – אידיש
        • הרב מרדכי שלמה פריינד – אידיש
        • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
      • אירועי דרשו
      • תכניות וראיונות
      • פרשת השבוע
      • הפותח בכל יום
      • הסיפור היומי
      • שירי דרשו
      • חגים ומועדים
        • חנוכה
        • עשרה בטבת
        • טו בשבט
        • פורים
        • פסח
        • ספירת העומר
        • ל"ג בעומר
        • שבועות
        • י"ז בתמוז
        • תשעה באב
        • אלול
    • גלרית תמונות
  • מידע לנבחן
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולי הלימוד השונים של ‘דרשו’
    • מערכת אוטומטית לבדיקת ציוני המבחנים’
    • לוח הדף היומי בהלכה
    • מוקדי שיעורי 'דף היומי בהלכה'
    • לוח מבחנים לשנת תשפ”א
    • לוח דף היומי – לוח שנתי ללימוד להורדה ולהדפסה
    • תוכניות דרשו
    • המבחנים הבאים ב’דרשו’
    • מוקדי המבחנים
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
    • מבחן ודף תשובות לדוגמא
  • אוצרות האתר
    • על הניסים
    • על דא ועל הא
    • כתבות וראיונות
      • קול העם
    • גדולי ישראל
      • יהלומים מגדולי ישראל
    • חגים ומועדים
      • ראש השנה
      • יום כיפור
      • סוכות
      • חנוכה
      • עשרה בטבת
      • ט"ו בשבט
      • פורים
      • פסח
      • ל"ג בעומר
      • ספירת העומר
      • חג השבועות
      • בין המצרים
      • תשעה באב
      • אלול
    • המוסר היומי
      • חפצים בחיים
      • קנין חכמה
    • סיפורי צדיקים
      • סיפורים קצרים
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • 5 דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • סגולות וישועות
    • בחצרות החסידים
      • גלריות בחצרות החסידים
      • חלקינו בתורתך – דושנסקיא
      • תורתך שעשועי – תולדות אהרן
      • כי הם חיינו – ויזניץ
      • ועד קביעת עיתים לתורה – צאנז
      • יגדיל תורה – בעלזא
    • ימי הילולא של גדולי ישראל
    • על דא ועל הא
    • כתבות וראיונות
  • 0 פריטים₪0.00
  • חגים ומועדים
    • ראש השנה
    • יום כיפור
    • סוכות
    • חנוכה
    • עשרה בטבת
    • ט"ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • ל"ג בעומר
    • חודש אייר
    • חג השבועות
    • בין המצרים
    • תשעה באב
  • סיפורי צדיקים
    • סיפורים קצרים
  • שאל את הרב
  • חנות המבצעים שלנו
  • וידאו שחייבים לראות
  • חדשות ‘דרשו’
  • סגולות וישועות
  • צור קשר
    • אודות ‘דרשו’
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולי הלימוד השונים של ‘דרשו’
    • הפותח בכל יום – המייל היומי של דרשו
דף הבית מאמרים פרשת שבוע וירא כשהייתי בחור בישיבה קטנה הגה מאן דהוא רעיון מזהיר: הרי לילות שבתות החורף ארוכים הם; אפשר להזמין ל'איצקוביץ" דרשנים ורבנים בליל שבת ולענג את הציבור. וכך היה. בית הכנסת הידוע ביותר בתבל היה מלא וגדוש במאות יהודים שבאו לשמוע מגידים ודרשנים. אחד הדרשנים ש'מילא אולמות' היה הגה"צ רבי ראובן קרלינשטיין זצ"ל

כשהייתי בחור בישיבה קטנה הגה מאן דהוא רעיון מזהיר: הרי לילות שבתות החורף ארוכים הם; אפשר להזמין ל'איצקוביץ" דרשנים ורבנים בליל שבת ולענג את הציבור. וכך היה. בית הכנסת הידוע ביותר בתבל היה מלא וגדוש במאות יהודים שבאו לשמוע מגידים ודרשנים. אחד הדרשנים ש'מילא אולמות' היה הגה"צ רבי ראובן קרלינשטיין זצ"ל

הרה"ג רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א על החסד שמתחיל בבית
י"ג חשון תש"פ
הצטרפו לניוזלטר הייחודי שלנו

לרבנית אבא שאול ע"ה הייתה קרובת משפחה שסבלה מסחרחורות. גם  בתקופה בה נבצר מבעלה, מרן הגרב"צ זצ"ל, לקבל קהל, גם בשעות בהן היה טרוד ועסוק, עבורה נמצא פנאי. לברך, לעודד, להקל על סבלה. בני המשפחה ידעו, ואף אומרים היו למכריהם: "הלוא קרובים אנו לחכם בן ציון, ונשאל בעצתו, נקבל ברכתו". לעולם לא השיב פניהם ריקם. ופעם אף יזם מעצמו: כשומעו על קרוב משפחה, בחור מצטיין שחשקה נפשו ללמוד בישיבה פלונית ונדחה, קרא לאחד ממכריו שלמד באותה ישיבה וביקשו: "גש למשגיח הישיבה ואמור בשמי שאם לא יקבלוהו אגיע בעצמי לישיבה!", והפטיר: "אני ערב שלא יאכזב!"…

בן משפחה של הגרב"צ אבא שאול זצוק"ל סיפר, שבתקופה שחלתה אשתו של הגרב"צ עשה הכל בעצמו, ניקה וכיבס ובישל. ואף בימים כתיקונם, בכל בוקר הלך למכולת וחזר עם הסל. לא אחת, בענוותנותו המופלגת, סייע לרבנית במטבח, בניקיון. התלווה לקניות כשביקשה.

סיפר תלמידו: "נסענו לקברי צדיקים בגליל ורבינו נסע עם הרבנית. ירדנו לאכול. התלמידים אכלו יחדיו, ורבינו והרבנית אכלו לחוד. סיימנו וחזרנו לאוטובוס. ראיתי שרבינו מתמהמה. הבטתי לראות במעשיו. הרבנית ישבה, ורבינו רוקן את הצלחות לאשפה וניקה את המקום בטבעיות. כשהגענו למירון הרגישה הרבנית שלא בטוב, ואמרה לבעלה הגרב"צ: "תלך אתם, תתפלל גם עבורי על הציון הקדוש. אני אשאר ברכב". השיב לה הגרב"צ בנינוחות: "אני אשאר אתך".

כולם ירדו, הרבנית אבא שאול ביקשה, כמעט התחננה: "לך אתם!". כולם ידעו שלגרב"צ זצ"ל יד ושם בתורת הנסתר, הוגה בתורת רבי שמעון בר יוחאי ובנו רבי אלעזר הקבורים במערה, יודע גם את סוד ההשתטחות, העתירה על הקברים; וכן שהשכינה שורה בקברות הצדיקים שהיו מרכבה לשכינה בחייהם, והתפילה שם רצויה ומקובלת ביותר… ואף־על־פי־כן ענה: "אני ואשתי נתפלל מכאן"…

אחותו של הגרב"צ אבא שאול זצוק"ל סיפרה, שאחר נישואיה יצא בעלה לעבודה ונשארה בבית לבדה, בודדה. ואחיה הגרב"צ, בכזו פשטות, מגיע היה לעתים קרובות לבקר, לשוחח, לעודד ולשמח.

אחיינו של הגרב"צ אבא שאול נתקל בקשיים. יעץ הגרב"צ זצ"ל להוריו שיכנס לשיעוריו שלו עצמו בישיבה. בהתמדה הגיע יום יום. יום אחד נעדר, היה חולה. בו ביום צלצל הטלפון בבית הוריו והבחור ענה. דודו חכם בן ציון זצ"ל היה על הקו: "מדבר בן ציון, איפה היית היום? דאגתי לך"…

אמרו חכמינו הקדושים (סנהדרין סו:): "המקרב את קרוביו והאוהב את שכניו, עליו הכתוב אומר: 'אז תקרא וה' יענה, תשווע ויאמר הנני' (ישעיה נח, ט)". ופירש רש"י: "לעיל מיניה כתיב 'ומבשרך אל תתעלם', והאוהב את שכניו גם הוא כמקרב את קרוביו, ככתוב: 'טוב שכן טוב מאח רחוק' (משלי כז, י)".

הרה"ג רבי יעקב שראבני, ר"מ בישיבת 'מאור התורה', סיפר, שזוכר כיצד דאג הגרב"צ אבא שאול לאברך שהתגורר בשכנות ברחוב אלקנה ולא מצא כולל. פוגש היה אברכים שהכיר ומברר: "יש אצלכם מקום פנוי בכולל?". כשפנה אליו, שאלו רבי יעקב האם בן עלייה הוא. ורבינו תמה וקבע: "אברך שרוצה ללמוד תורה, זה מספיק בשביל להכניסו לכולל!". לא נח ולא שקט עד שמצא עבורו כולל מתאים, כאילו היה בנו.

שח שכן, וליתר דיוק בנו של שכן: הגרב"צ אבא שאול גר ברחוב אלקנה, והם גרו ברחוב חנה. מאיפה הכירו? מהרחוב. כי תמיד, כשעבר שם כילד קט הקדים לו רבינו שלום. כשראה אותו בכובע וחליפה בירכו בחום להיכנסו לעול מצוות. כעבור שנה התעניין לאיזו ישיבה נרשם. כעבור שלוש שנים התעניין בישיבה הגדולה. היעלה על הדעת שלא להזמין ידיד כזה לחתונה?

עיין רבינו בהזמנה, חקר אודות הכלה ומשפחתה, בירך בחום, והתנצל: "בדיוק באותו יום עלי להיות בתל אביב, לסדר קידושין אצל תלמיד", ב'אולמי תל אביב', למי שזוכר. "אשתדל, בלי נדר. מכל מקום, שיהיה הקשר של קיימא והבניין עדי עד, ותקימו בית של תורה וגדולה לשמחת הוריכם!". "אמן", ענה נרגש.

ראש ישיבתו של החתן, הגאון רבי יששכר מאיר זצ"ל, אמור היה להגיע בהסעה עם הבחורים ולסדר את הקידושין. ההסעה התאחרה והשעה התאחרה. בשמונה וחצי הגיעו. התפללו ערבית, ישבו לכתיבת הכתובה. בסביבות השעה תשע ניגשו לחופה והנה… הגרב"צ אבא שאול מופיע! הוא זירז את החופה בתל אביב, ומיהר לחתונת בנו של השכן מהרחוב הסמוך, בדירה הקודמת!

החתן מיהר אליו: "כל עכבה לטובה, עכשיו אני יודע מדוע התאחרה החופה!". ראש הישיבה סידר קידושין, ורבנו בירך את שבע הברכות! (מתוך הספר 'רבינו האור לציון').

הסנדלר הצדיק

כשהייתי בחור בישיבה־קטנה הגה מאן דהוא מגבאי בית הכנסת 'איצקוביץ" בבני ברק רעיון מזהיר: הרי לילות שבתות החורף ארוכים הם; אפשר להזמין ל'איצקוביץ" דרשנים ורבנים בליל שבת ולענג את הציבור. וכך היה. בכל ערב שבת נתלתה מודעה ב'איצקוביץ", בה נכתב מי הדרשן שידבר השבת, ובית הכנסת הידוע ביותר בתבל היה מלא וגדוש במאות מאות יהודים מכל הגילאים שבאו לשמוע מגידים ודרשנים.

אחד הדרשנים ש'מילא אולמות' היה הגה"צ רבי ראובן קרלינשטיין זצ"ל, שהיה מדבר במשך שעות, בנחת, עם חוש הומור, רגוע ומרתק. היינו לומדים בסדר ה'מקדשי שביעי' שהתקיים בישיבה ולאחריו היו הבחורים נוהרים לטישים של אדמו"רי העיר, או לאיצקוביץ' – לשמוע שיחה מרתקת על פרשת השבוע, לפגוש רבנים לא מוכרים או להאזין לדרשנים קבועים, כמו ר' ראובן קרלינשטיין, שהיה מדבר שם לפחות פעמיים בחודש, אם אני זוכר נכון.

וכך אמר המגיד רבי ראובן קרלינשטיין זצ"ל: אברהם אבינו נפרד מלוט. הוא לא מנסה להסביר לו על חומרת עוון גזל כדי שישוב מדרכו הרעה ויוכל להישאר, אלא משלח אותו מביתו ואומר לו: "גיי געזונטערהייט – לך לחיים ולשלום".

מה קורה כאן, כיצד אברהם אבינו עושה כך לקרובו, שאר בשרו? והלוא (יבמות סב:) כבר אמרו חז"ל: "האוהב את שכניו והמקרב את קרוביו… עליו הכתוב אומר: 'אז תקרא וה' יענה תשווע ויאמר הנני'". לקרב קרוב משפחה זה געוואלדיגע זאך, עניןי גדול, והעושה כן מובטח לו שכשיקרא אל ה' תיענה תפילתו.

ואמר הרב קרלינשטיין בלשונו הציורית, כשהוא אוחז בידו כוס מים (ובירך עליה 'שהכל' בכוונה כה רבה, ובכל 'איצקוביץ" שאגו: "אמן"): "בעניין זה אספר לכם סיפור על רבי עקיבא איגר זצ"ל. פעם הגיע רבי עקיבא איגר לעיר וורשה, לחתונת נכדו. כל אנשי העיר התאספו בסמוך לאכסניה שבה שהה גדול הדור. הרחובות השחירו מרוב בני אדם, אי אפשר היה לזוז מרוב צפיפות, ומשטרה לא הייתה שם שתשמור על הסדר. רבי עקיבא איגר, שראה מחלונו את המוני בני האדם, שאל את השמש שלו: 'אמור לי, כלום הגיבנת שלי כל כך נוראה עד שאלפי אנשים באים לראות את המום שלי?!'… לא עלה בדעתו שבאים לכבודו! הוא חשב שבאים לראות יהודי כפוף עם גיבנת!

"על כל פנים, הוא שהה באכסניה זמן־מה, ואז פנה אל אחד מהנוכחים ושאל: 'היכן גר פלוני הסנדלר? ברצוני לבקר אותו!'. נהיתה סערה גדולה. מה רוצה גדול הדור מהסנדלר, איש פשוט ביותר? לא עברה שעה-שעתיים וכל ורשה ידעה שרבי עקיבא גילה צדיק נסתר, הסנדלר… אלפי אנשים הגיעו במרוצה לראות את הצדיק הנסתר.

"והסנדלר עצמו? לא ידע מה רוצים מהחיים שלו. הוא אפילו לא ידע מי זה רבי עקיבא איגר. סביב בית המלאכה שלו נוצרה מהומה. אלפי אנשים התאספו שם. היה לו חלון קטן הפונה לרשות הרבים, בקושי נכנס קצת אוויר, וכעת מחמת הצפיפות האיומה מסביב לחנותו לא נכנס אוויר פנימה, ונעשה מחניק.

"הוא צעק: 'לכו מכאן, מה אתם עושים פה?'. 'באנו לראות את הצדיק הגדול', קראו לעברו.

"'איזה צדיק, מי צדיק?', תמה הסנדלר.

" אומר הסנדלר שהוא לא צדיק… נו, אבל אם הרב'ה אומר – ברור שהוא צדיק, אלא שצדיק נסתר הוא!

"אלפי אנשים עמדו שם, שורות שורות. כל וורשא באה לראות את הצדיק הנסתר שרבי עקיבא איגר גילה. בינתיים שאלו את רבי עקיבא מהיכן ידע שהוא צדיק נסתר – ברוח הקודש? או שהיו לו קשרים אתו, התכתב אתו?

"'צדיק נסתר?', תמה רבי עקיבא איגר, 'יתכן, אך לי לא ידוע שהוא צדיק'.

"'הוא לא צדיק נסתר? אז למה הרב'ה ביקש ללכת אליו מיד כשהגיע לעיר?'.

"'מה זאת אומרת למה? משום שהוא קרוב שלי, שאר בשרי, ואסור לי להתעלם ממנו. ההלכה היא שזקן הרואה אבדה, זקן ואינה לפי כבודו – הוא פטור. פעמים שאתה מתעלם. אבל אצל קרוב משפחה כתוב: 'ומבשרך אל תתעלם', כאן אין היתר של 'והתעלמת', ואפילו זקן ואינה לפי כבודו מחויב במצווה זו. לכן הייתי מוכרח לבקר את קרובי על אף שסנדלר הוא'.

"כיצד יתכן, אפוא, שאת לוט – שהיה גיס ואחיין – שולח אברהם מביתו, ואפילו לא מנסה להסביר לו את חומרת עוון הגזל, אולי ישוב מדרכו הרעה ויוכל להניחו להישאר בביתו? התירוץ הוא: אם לוט היה מצדיק עצמו שגוזל כי יש לו יצר הרע, 'נכון, זה אסור, אבל מה אעשה ואין לי ברירה, אני לא יכול להתגבר על היצר הרע' – אברהם היה לומד אתו מוסר, מסביר לו את חומרת עוון גזל, ויתכן שלבסוף לא היה נאלץ לשלחו מעל פניו.

"אבל זה לא מה שהיה עם לוט. הבעיה הייתה אחרת: 'רועים של לוט רשעים ומרעים בהמתם בשדות אחרים, ורועי אברהם מוכיחים אותם על הגזל, והם אומרים: 'נתנה הארץ לאברם, ולו אין יורש, ולוט יורשו, ואין זה גזל, והכתוב אומר והכנעני והפריזי אז יושב בארץ ולא זכה בה אברם עדיין'.

"לוט בא עם טענה הלכתית, א גאנצער פלפול במשנה וגמרא בפרק יש נוחלין… הוא טען: על פי דין מותר לי לרעות את בהמותיי בשדות אחרים כי הארץ שייכת לאברהם ואני יורשו! אתה נבל ברשות התורה? אתה אומר שעל פי דין הינך עושה את מעשיך? אם כך אין מה לעשות אתך, היפרד נא מעלי!

"שאלו את אלו שעוסקים עם בעלי תשובה, הם יספרו לכם: אותם 'גראבע יונג' (-פרחחים פורקי עול) שאוכלים נבלות וטרפות כי הם פשוט רוצים לאכול ולזלול – עמם אפשר לדבר על חומרת עוון מאכלות אסורות, ועל מעלתו של כל יהודי, ובמקרים רבים הדברים מתיישבים על דעתם והם משנים את התנהגותם. אבל אותם אלו שמתחכמים ואומרים שעל פי דין הדבר מותר, והם שומרי המצוות, הם הדתיים האמתיים… אליהם אי אפשר להתקרב אפילו סנטימטר, כי לדעתם הם הצדיקים" (הדברים פורסמו בספר 'יחי ראובן').

הגאון בעל ה'חמדת שלמה' זצ"ל, רבה של ורשה, עיר ואם בישראל, מתמיד עצום היה וטרוד בכל עניני העיר. לפיכך, גם אם בא לשמחות היה מקצר ועולה, מאחל "מזל טוב", מברך ויוצא. פעם הגיע לחתונה, והמחותנים אינם קרובים ואינם מקורבים. קיבלו פניו בכבוד והושיבוהו בראש, ועלה וישב והאיר ה'מזרח'. ותמהו, מה ראה לחרוג ממנהגו, הלוא כל רגע יקר לו.

הסוד נתגלה על ידי המחותן, שסיפר שה'חמדת שלמה' הודיעו, שהגיעה אליו בקשה מרבם של ישראל, רבי עקיבא איגר זצ"ל: בהיות שהמחותן הוא קרוב רחוק שלו, ונאמר: "ומבשרך [מקרובך (רש"י)] לא תתעלם" ואמרו (יבמות סב:) על המקרב את קרוביו "אז תקרא וה' יענה, תשווע ויאמר הנני" (ישעיה נח, ט); והואיל וקשה לו להשתתף בשמחתם בעצמו, מבקש הוא מה'חמדת שלמה' שיהיה שלוחו.

אמר ה'חמדת שלמה': "מי אני ומה אני מול גדלותו של הגאון רבי עקיבא איגר. איך יכול אני להעז לחשב להגיע למעלתו, הן על כך נאמר: 'ובמקום גדולים אל תעמוד' (משלי כה, ו). אבל אם מינה אותי להיותו שלוחו, ושלוחו של אדם כמותו, רציתי להאריך זמן השליחות ככל האפשר".

 אברהם קירב את המשפחה הלא־ נעימה

בספר הנפלא 'שש משזר', על סדר בראשית־שמות, שיצא לאור ע"י הרב הגאון רבי שמואל שלום דזאלאשינסקי שליט"א בהסכמת גדולי ישראל שליט"א, מובא שאברהם אבינו מוגדר בחז"ל כעמוד החסד, וכמאמר הנביא (מיכה ז, כ) "חסד לאברהם". גוונים והנהגות רבות ישנם למידת החסד, ואולם נראה שאברהם זכה שמידת החסד נקראה על שמו ונחשבה לעיקר הנהגתו (כפי המבואר בהרחבה בספרי המקובלים, שבעוד שיצחק נהג במידת הדין ויעקב בהנהגת תפארת, הרי הנהגת החסד היא הנהגת אברהם), בכך שעסק בעיקר בחסד עם הקרובים אליו, וזה למרות שחלק מבני משפחתו עשו לו עוולות גדולות – דבר המלמדנו את גדר ומהות מידת החסד בכלל.

הרב דזאלאשינסקי מצביע על מספר דוגמאות לכך: מצינו בחז"ל שאברהם שמר על קשר ודאג לאביו, הייתה לו מחויבות חזקה ועמוקה לאביו, ואילולא צו ה' לעזוב את ארצו ומולדתו היה ממשיך לדאוג לאביו ולסעוד אותו לעת זקנה, למרות שאביו גרם שישליכוהו לכבשן האש ורצה להרגו.

על הפסוק "אַחֲרֵי הִפָּרֶד לוֹט" כתב רש"י:  "כל זמן שהרשע עמו היה הדיבור פורש ממנו". הרי לנו דבר נורא למתבונן:  אברהם הלך עם לוט בן אחיו, דאג לו לכל צרכיו והעשירו עושר רב, למרות שידע שהליכתו עם לוט גרמה לו לסילוק השכינה ממנו. אברהם אבינו העדיף לעשות חסד עם לוט בן אחיו, שרועיו התנהגו ברמאות ובגזל וגרמו להכפשתו של אברהם עצמו, גם אם ע"י כך הפסיד מעלות רוחניות רמות, בכך שהשכינה הקדושה נסתלקה ממנו.

מצינו גם כן שאברהם לא רצה לפגוע בהגר למרות שציערה את שרה, עד ששרה כעסה ואמרה "חמסי עלייך", ורק אז אמר אברהם לשרה "הנה שפחתך בידך, עשי לה הטוב בעינייך", היינו ששרה היא זאת שתעשה בה כרצונה ולא אברהם עצמו, שלא היה מסוגל להענישה בעצמו. ובנוסף, לאחר פטירתה של שרה שב אברהם אבינו עליו השלום ונשא את הגר לאשה.

ישמעאל, שיצא בעצמו לתרבות רעה ועבר על ג' העבירות החמורות, התאכזר ליצחק וסיכן אותו כפשוטו, ובכל זאת אברהם לא רצה להוציאו מביתו, שהרי סוף סוף בנו הוא, וכמאמר הפסוק: "וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודות בנו".

אנו למדים מהנהגתו של אברהם אבינו ע"ה חידוש גדול, שגדר חסד בבסיסו אינו מתחיל בהטבה לאחרים אלא במחויבות עד כדי מסירות נפש לקרוביו ומשפחתו. וכבר אמרו בעלי המוסר שחסד מתחיל בבית, אלא שבהנהגתו של אברהם התחדש שלמרות שקרוביו מתנהגים שלא כשורה כלל וכלל, בכל זאת דרגת החסד המושלמת היא להישאר מחויב גם להם כבתחילה.

בדומה לכך כותב בספר 'שש משזר', כי מצאנו בהנהגת החסד של רות, אמא של מלכות, שהיתה סמל לחסד בעם ישראל, וכדברי בועז לרות: "ברוכה את לה' בתי גדול חסדיך האחרון מזה הראשון".

רות לא הקימה מפעל חסד, בית תמחוי לנזקקים וכדומה, אלא הייתה נאמנה לחמותה, למרות שחטאה ויצאה מארץ ישראל ונענשה. רות הייתה נאמנה לבעלה להקים לו שם עם בועז הזקן ("לבלתי לכת אחרי הבחורים אם דל ואם עשיר"); ולמרות שבעלה הראשון חטא בכך שהתחתן עמה בהיותה מואבית, כל זה לא מנע ממנה להראות מחויבות עצומה למשפחתה ולבעלה, ומחמת זה הוכתרה לסמל של בעלת החסד בעם ישראל.

***

חז"ל מדגישים שהחסד האמתי מתחיל בבית. הגמרא בסנהדרין (עו:) מגדירה זאת במשפט אחד נפלא. משפט שאני, באופן אישי, התרגשתי כשלמדתי אותו. וכך אומרים חכמינו: "האוהב את שכניו, והמקרב את קרוביו, והנושא את בת אחותו, והמלווה סלע לעני בשעת דוחקו – עליו הכתוב אומר 'אז תקרא וה' יענה'". לאהוב את מי? את השכנים. לקרב את מי? את קרובינו. להתחתן עם מי? עם בת משפחתנו. כי חסד צריך לחפש קודם־כל במעגל הקרוב ביותר אלינו.

כותב רבינו רבי חיים ויטאל זי"ע, תלמידו הגדול של האר"י הק': "ישנם בני אדם הגומלים חסד עם כולם אולם עם בני ביתם אינם מיטיבים, וחושבים לעצמם שבבואם לביתם ייפתחו להם שערי גן עדן… אוי להם ואוי לנפשם, כי לא ידעו ולא יבינו שכּל מעשי החסד שלהם הבל!".

לאור דברי רבי חיים ויטאל זי"ע אמר מורי ורבי המשגיח רבי שלמה וולבה זצ"ל, ש"אדם העוסק בגמילות חסדים עם המון אנשים, מלווה ונותן, מבקר חולים, מנחם אבלים, משמח חתן ועוד, בוודאי ישחק ליום אחרון בבוא פקודתו, כי זכויות רבות לו במעשה חסד. אבל יידע נאמנה, כי בשמים בודקים איך התנהג עם אשתו. אם גם עמה גמל חסד כל ימיו אשריו וטוב לו. אך אם אותה הקניט והזניח בבית, כעס והקפיד ללא חסד ונשיאה בעול, זה מכריע את דינו ולא יזכרו מאומה מכל חסדיו שעשה עם אחרים".

להכין עוף ליולדות מטעם ארגון של 'עזר ליולדת'? נהדר. להאכיל את המשפחה שלך ארוחה מזינה מדי יום, וליהנות ממנה יחד אתם? אף אחד לא רואה (חוץ מאלה שהכי חשובים לנו).

לתת ייעוץ ותמיכה לילד שסובל מהזנחה? מדהים. להעניק אהבה לילדים שלך? אף אחד לא מעריך (חוץ מאלה שחשובים לנו ביותר).

להתנדב למערך עזרה לחולים? מעשה נאצל. לדאוג לבריאותם של ילדיך? מובן מאליו (חוץ מאשר בעיני אלה שהכי חשובים בעינינו).

לנהל ארגון חסד? נשגב ממש. לנהל את החיים הרוחניים של המשפחה שלך? עובר בלי שאף אחד ישים לב (חוץ מאלה שהכי חשובים בעינינו).

וכן, אנחנו צריכים לשנות את הלך החשיבה הזה.

פרשת השבוע פרשת וירא רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א

אולי גם יעניין אותך

‫צפו: האירוע המרכזי מהוועידה השנתית של דרשו בקונטיקט...
מה הקצב אשם שיש לי פחדים?
נסעתם לחרמון? הולכים לבקר בגן חיות? מתי מברכים 'מעשה בראשית' ומתי 'משנה הבריות'
ה'אמרי חיים' זי"ע בהושענא רבה
אלול בקפסולה?
"האנשים שיושבים כאן בשולחן ואוכלים, יש להם כסף יותר ממך"

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה

ביטול

פוסטים נוספים

הצטרפו לניוזלטר הייחודי שלנו
החדשים באתר
הרצאות וידאו על חגים ומועדים

משדר מיוחד לט''ו בשבט

מיטב הרבנים והמרצים בהלכות סגולות ועניני טו בשבט

זווית הלכתית

ארבעה הזמינו פיצה, אחד שילם באשראי עבור כולם - וזכה בהגרלה של החנות. למי שייכת הזכיה?

משולחנו של הרה"ג רבי מרדכי הלוי שוורצבורד שליט"א מורה הוראה 'נאות שמחה' - מודיעין עילית

סגולות וישועות

לסגור את המינוס עם חצי עמוד גמרא? אל תפספסו את הסגולה המיוחדת בעת אכילת הדגים בסעודות השבת הבעל"ט - פרשת בשלח

בכל תקופות השנה, ובפרט בימים אלה כשהפרנסה משובשת קמעא – רבים כל כך פוטרו ממשרותיהם או יושבים בבית בחוסר פרנסה

בשלח

לנוכח הדחיפות שנשמעה בקולו של האיש, הם סיכמו להיפגש כבר באותו יום בשעה 5:30 אחה"צ. הרב סנה הגיע למקום הפגישה, ואז הבחין ביהודי מבוגר למדי הרץ לקראתו מתנשם ומתנשף, וניכר עליו כי הוא נסער מאוד...

מדוע אמירת 'שירת הים' בכוונה היא סגולה בטוחה לזיווג הגון? מדוע היא גם סגולה בדוקה ויעילה לרומם את התפילה ואת

כמה קבלת במבחן?
פרשת השבוע
פרשת בראשית
פרשת בראשית
פרשת נח
פרשת לך לך
פרשת וירא
פרשת חיי שרה
פרשת תולדות
פרשת ויצא
פרשת וישלח
פרשת וישב
פרשת מקץ
פרשת ויגש
פרשת ויחי
פרשת שמות

פרשת שמות
פרשת וארא
פרשת בא
פרשת בשלח
פרשת יתרו
פרשת משפטים
פרשת תרומה
פרשת תצוה
פרשת כי תשא
פרשת ויקהל
פרשת פקודי

פרשת ויקרא

פרשת ויקרא
פרשת צו
פרשת שמיני
פרשת תזריע
פרשת מצורע
פרשת אחרי מות
פרשת קדושים
פרשת אמור
פרשת בהר
פרשת בחוקותי

פרשת במדבר

פרשת במדבר
פרשת נשא
פרשת בהעלותך
פרשת שלח
פרשת קרח
פרשת חוקת
פרשת בלק
פרשת פנחס
פרשת מטות
פרשת מסעי

פרשת דברים

פרשת דברים
פרשת ואתחנן
פרשת עקב
פרשת ראה
פרשת שופטים
פרשת כי תצא
פרשת כי תבוא
פרשת ניצבים
פרשת וילך
פרשת האזינו
פרשת וזאת הברכה

קו השיעורים של 'דרשו'
כל שירי דרשו להאזנה
מבקש שלמה דסקל
00:00
--:--
  • 1. מבקש - שלמה דסקל
  • 2. הדרן - אברמי רוט ומקהלת שירה חדשה
  • 3. ולירושלים - שלמה דסקל
  • 4. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 5. צמאה - אייזיק האניג
  • 6. בדברי תורה - הרב ירמיה דמן
  • 7. אחינו - אברמי רוט
  • 8. והוא א-לי - אלי לאופר, אפרים מנת, מקהלה
  • 9. דרשו - שלמה דסקל
  • 10. לדור - אברמי רוט
  • 11. ויהיו בנינו - סולן: רולי דיקמן. מקהלת בני בישיבות ומקהלת שירה חדשה
  • 12. מחרוזת פתיחה - אפרים מנת, ר' משה דמן, מקהלה.
  • 13. השבעתי - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה, אפרים מנת.
  • 14. מבקש - ר' יעקב דסקל
  • 15. כי יש בתורה - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 16. אב הרחמים - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה.
  • 17. הדרן - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 18. ולירושלים - ר' יעקב דסקל
  • 19. מחרוזת ריקודים - ר' יעקב דסקל
  • 20. תנא דבי - אייזיק האניג
  • 21. שערי צין - אלי הרצליך
  • 22. דרשו השם ועזו - שלמה כהן
  • 23. בתורה הקדושה - מקהלת מלכות
  • 24. ובמקהלות - מקהלת מלכות
  • 25. כנשר - אייזיק העניג
  • 26. ותערב לפניך - ירמיה דמן
  • 27. יתגבר כארי - שלמה כהן
  • 28. תנא דבי אליהו - אייזיק העניג
  • 29. שערי ציון - אלי הרצליך
  • 30. מה אשיב - אהרלה סמט
  • 31. כל העולם - אהרלה סמט
  • 32. אם היו - אהרלה סמט
  • 33. אנא אמצאך - שלמה כהן
  • 34. לולי תורתך - שלמה כהן
  • 35. מלך רופא נאמן - שלמה כהן
  • 36. צמאה נפשי - אייזיק העניג
  • 37. אתה הראת לדעת - אייזיק העניג
  • 38. כתר - אייזיק העניג
  • 39. ולירושלים - יענקי דסקל
  • 40. מעוז צור - שלמה כהן, אלי לאופר
  • 41. אחינו - אייזיק האניג
  • 42. מבקש - שלמה דסקל
  • 43. צמאה - אייזיק האניג
  • 44. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 45. אני מאמין - יעקב דסקל
  • 46. ולירושלים - אייזיק האניג
  • 47. דרשו - שלמה דסקל
  • 48. קדשינו - יעקב דסקל
  • 49. והוא קלי - אלי לאופר, אפרים מנת
  • 50. לדור - אברהמי רוט
  • 51. דרשו ה' ועוזו
  • 52. ניגוני התעוררות
  • 53. מחרוזת: אבינו אב הרחמן, נר לרגלי, הנה אנוכי
  • 54. יהא רעווא
  • 55. מחרוזת: ימים על ימי מלך, כי אורך ימים, אשרי מי, אמת מה נהדר.
  • 56. כד יתבין
  • 57. אבינו מלכנו
  • 58. אורך ימים - סיום הש"ס תש"פ - אהרלה סמט, זאנוויל וינברגר
  • 59. בזכות התורה ולומדיה ינצל העולם - סיום הש"ס תש"פ - מוטי שטיינמץ
צפו: בחצרות החסידים
1/156
שאל את הרב לקראת שבת ש"ס אונליין חנות דרשו הישיבה הוירטואלית
  • תוכן ושיעורים באתר
    • דף היומי - הרב אורנשטיין
    • דף היומי - הרב שפרכר
    • דף היומי – הרב סגל
    • דף היומי באידיש – הרב סגל
    • דף היומי באנגלית – הרב לובינשטיין
    • דף היומי צרפתית – הרב מגנוז
    • דף היומי בהלכה – הרב זילברשטיין
    • דף היומי בהלכה אידיש –הרב סגל
    • הדף היומי בהלכה בצרפתית - הרב מגנוז
    • שומעים ‘דרשו’
    • תקצירי הדף היומי בהלכה
    • Daf HaYomi de Halaja en Español
    • הלכה למעשה לשבת קודש
  • מידע לנבחני דרשו
    • שיעורי ‘דף היומי בהלכה’ ברחבי הארץ
    • תוכניות דרשו
    • המבחנים הבאים ב’דרשו’
    • רשימת מוקדי המבחנים
    • לוח מבחנים לשנת תשפ”א
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
    • לוח הדף היומי בהלכה להורדה
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולים
    • לוח דף היומי בבלי
    • בדיקה אוטומטית ציונים מבחנים
    • 60 שניות מרתקות על הדף היומי
    • מבחן לדוגמא
  • שבת קודש
    • זמני כניסת ויציאת השבת ברחבי הארץ
    • לקראת שבת מלכתא
    • פרשת השבוע
    • הורדת עלונים לשבת
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • וידאו לקראת שבת
    • אוגדן עלוני השבת
    • סט לקראת שבת 5 כרכים
    • שו"ת בהלכות שבת
  • שומעים דרשו
    • שיעורי תורה
    • תכניות וראיונות
    • שירי דרשו
    • חגים ומועדים
    • הסיפור היומי
    • אירועי דרשו
    • הפותח בכל יום
    • פרשת השבוע
  • המיוחדים שלנו
    • חנות דרשו
    • שאל את הרב
    • על דא ועל הא
    • פרשת השבוע
    • 5 דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • המוסר היומי
    • בחצרות החסידים
    • מאמרים
    • כתבות וראיונות
    • חדשות ‘דרשו’
    • חגים ומועדים
    • סגולות וישועות
    • וידאו לצפיה
    • וידאו שחייבים לראות
    • סיפורים קצרים
    • סיפורי צדיקים
משרדי דרשו
02-560-9000
פקס 02-6540269
כתובת למשלוח
דברי דואר: ת.ד. 43064
קו השיעורים של דרשו
077-2222-666 או 4992*
ייעוץ לבני הישיבות
1800-20-18-18
דרשו ארה''ב
1-888-534-7748
דרשו אנגליה
020-8050-2615
אתר דרשו הוקם ונבנה לזיכוי הרבים וללא כוונות רווח על ידי עמותת דרשו ד' ועוזו ע.ר. 580384931
כל הזכויות שמורות. לתשומת לבכם: על כל התמונות המוצגות באתר חלים זכויות יוצרים ואין להשתמש בכל שימוש שהוא ללא היתר בכתב.
Created by JewTech
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות
  • רקע בהיר
  • קו תחתי לקישורים
  • פונט קריא
  • איפוס
  • מפת אתר