הרב אברהם פוקס
הרה"ק ה'מקור ברוך' מסערט-ויזניץ זי"ע, אחר ששתה את כוס התרעלה בגלות טרנסניסטריה, שוחרר משם בתחילת חודש אדר תש"ד, ותחנתו הראשונה היתה בטשערנוביץ. באותו זמן שהה שם גם האדמו"ר מסקולען זצ"ל.
ערב פסח, אנשי העיירה שהתיישבו בה לאחר השואה שבורים ורצוצים, אחד מעיר, שניים ממשפחה, כולם מתאגדים כאחים מתכוננים להיות בני חורין… האדמו"ר מסקולען הצליח להשיג כמות מועטה של מצות ובישר לאנשי העיירה האומללים שב"ה עלה בידו לחלק לכל אחד ג' מצות. השמחה גדולה, בהתרגשות רבה מתייצבים בבית האדמו"ר ונוטלים את מצותיהם – אוצר שלא יסולא בפז. אף אחד לא מהין להעלות בדעתו שיתכן ויקבל יותר מג' מצות, היטב מבינים את המצב ושמחים ב'כזיתים' שהעניק להם האדמו"ר.
והנה, שולח המקור ברוך את בנו ר' משה (שהיה אח"כ ראש ישיבת סערט ויז'ניץ בחיפה ונפטר לפני כ25 שנה – אחיו של האדמו"ר מסערט ויז'ניץ הקודם) ואומר לו שיבקש שש מצות, שלש לא מספיקים לו… והוא חוזר ומדגיש שאמנם מסתבר שיסרב לתת לו אך הוא מצווה עליו שיתעקש ויאמר שאביו אמר לו שלא יחזור ללא שש מצות ומחויב הוא במצות כבוד אב ואם.
ואכן כשהגיע תורו של ר' משה לקבל את המצות, ביקש הוא שש מצות, האדמו"ר מסקולען סירב אך ר' משה התעקש והסביר שזה ציווי אביו ולא יכול לחזור עם שלש מצות… כשראה האדמו"ר שמתעקש וידע שזה עבור המקור ברוך נתן לו לבסוף כמבוקשו – שש מצות.
לאחר שחזרו מתפילת ערבית של ליל יו"ט, קרא המקור ברוך לבנו ונתן בידו 3 מצות ואמר לו שיביאם לאדמו"ר מסקולען ויאמר לו ששלח לו מצות אלו. כשהגיע לבית האדמו"ר מסקולען ראה שם תכונה בבית ושעדיין אינם מתחילים בעריכת הסדר וכששאל לפשר הדבר אמרו לו שאביהם חילק את כל המצות ואין תחת ידם מצות להתחיל את הסדר…
ה'מקור ברוך' בחכמתו הרבה הבין שהרה"ק מסקולען יחלק את כל אשר לו ולא יותיר לעצמו אף ג' מצות…
סיפר לי אבי שליט"א שלא מזמן סיפר זאת לאברך ב'בר-כל' ומאחוריהם עמדה אשה מבוגרת ואמרה לו, "סליחה שאני מתערבת לכם בשיחה, אני אחרי המלחמה גם הייתי באותה עיירה עם האדמו"ר מסקולען והתגוררנו קומה מעליו, אני זוכרת איך שביתו היה מלא ביתומים ושבורים שדאג להם כאילו היו ילדיו. לילה אחד, התעוררה ילדה ובכתה שהיא רוצה שיכינו לה תפוחי אדמה, אמר הסקולנער, אם אמא שלה היתה חיה היא היתה מכינה לה, אף אנו נכין לה…"