דרשו
  • סיום הש"ס
  • פרשת השבוע
    • חומש בראשית
      • בראשית
      • נח
      • לך לך
      • וירא
      • חיי שרה
      • תולדות
      • ויצא
      • וישלח
      • וישב
      • מקץ
      • ויגש
      • ויחי
    • חומש שמות
      • שמות
      • וארא
      • בא
      • בשלח
      • יתרו
      • משפטים
      • תרומה
      • תצווה
      • כי תשא
      • ויקהל
      • פיקודי
    • חומש ויקרא
      • ויקרא
      • צו
      • שמיני
      • תזריע
      • מצורע
      • אחרי מות
      • קדושים
      • אמור
      • בהר
      • בחוקותי
    • חומש במדבר
      • במדבר
      • נשא
      • בהעלותך
      • שלח
      • קרח
      • חוקת
      • בלק
      • פנחס
      • מטות
      • מסעי
    • חומש דברים
      • דברים
      • ואתחנן
      • עקב
      • ראה
      • שופטים
      • כי תצא
      • כי תבוא
      • ניצבים
      • וילך
      • האזינו
      • וזאת הברכה
  • עלונים והורדות
    • העלאת עלון
    • הורדת עלונים לשבת
    • ברכות ותפילות להורדה
    • לוח הדף היומי בהלכה
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
  • הדף היומי בבלי
    • הרב אליהו אורנשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • מורחב – הרב מאיר שפרכר
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • אידיש – הרב אפרים סגל
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • עברית – הרב אפרים סגל
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • הרב אריה זילברשטיין
    • אנגלית – הרב יצחק לובינשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • צרפתית – הרב יוסף מגנוז
    • עברית – הרב חיים שמרלר
    • אידיש – הרב חיים שמרלר
    • 60 שניות מרתקות על הדף היומי
    • מאורות הדף היומי
    • תכנית הלימוד לבני הישיבות 'בזכות התורה'
  • הדף היומי בהלכה
    • שיעורי וידאו לצפיה ולהורדה
      • הרב אריה זילברשטיין – עברית
      • הרב אפרים סגל – אידיש
    • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
      • הרב אריה זילברשטיין גירסא מקוצרת – עברית
      • הרב אריה זילברשטיין גירסא מלאה – עברית
      • הרב ישראל גנס – עברית
      • הרב אפרים סגל – אידיש
      • הרב מרדכי שלמה פריינד – אידיש
      • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
    • סיכום הלכתי יומי
    • סיכום הלכתי שבועי
    • העלון החודשי
    • הניוזלטר היומי במייל
    • זוית הלכתית
  • דרשו מדיה
    • וידאו לצפיה
      • הרצאות וידאו על חגים ומועדים
      • פרשת השבוע
      • שעורי הדף היומי בהלכה
        • שיעורי הרב אריה זילברשטיין
        • שיעורי הרב אפרים סגל באידיש
      • שיעורי הדף היומי בבלי
        • שעורי הרב אליהו אורנשטיין
        • שיעורי הרב מאיר שפרכר
        • שיעורי הרב אפרים סגל באידיש
        • שיעורי הרב אפרים סגל בעברית
        • שיעורי הרב יצחק לובינשטיין באנגלית
      • שירים ומוזיקה
      • על דא ועל אה
      • הסיפור היומי המצולם
      • וידאו לקראת שבת
      • וידאו שחייבים לראות
    • שומעים ‘דרשו’
      • שיעורי הדף היומי בבלי
        • הרב אליהו אורנשטיין – עברית
        • הרב מאיר שפרכר – עברית
        • הרב אפרים סגל – עברית
        • הרב אפרים סגל – אידיש
        • הרב יצחק לובינשטיין – אנגלית
        • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
      • שיעורי הדף היומי בהלכה
        • הרב אריה זילברשטיין גירסא מקוצרת- עברית
        • הרב אריה זילברשטיין גירסא מלאה – עברית
        • הרב ישראל גנס – עברית
        • הרב אפרים סגל – אידיש
        • הרב מרדכי שלמה פריינד – אידיש
        • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
      • אירועי דרשו
      • תכניות וראיונות
      • פרשת השבוע
      • הפותח בכל יום
      • הסיפור היומי
      • שירי דרשו
      • חגים ומועדים
        • חנוכה
        • עשרה בטבת
        • טו בשבט
        • פורים
        • פסח
        • ספירת העומר
        • ל"ג בעומר
        • שבועות
        • י"ז בתמוז
        • תשעה באב
        • אלול
    • גלרית תמונות
  • מידע לנבחן
  • אוצרות האתר
    • על הניסים
    • על דא ועל הא
    • כתבות וראיונות
      • קול העם
    • גדולי ישראל
      • יהלומים מגדולי ישראל
    • חגים ומועדים
      • ראש השנה
      • יום כיפור
      • סוכות
      • חנוכה
      • עשרה בטבת
      • ט"ו בשבט
      • פורים
      • פסח
      • ל"ג בעומר
      • ספירת העומר
      • חג השבועות
      • בין המצרים
      • תשעה באב
      • אלול
    • המוסר היומי
      • חפצים בחיים
      • קנין חכמה
    • סיפורי צדיקים
      • סיפורים קצרים
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • 5 דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • סגולות וישועות
    • בחצרות החסידים
      • גלריות בחצרות החסידים
      • חלקינו בתורתך – דושנסקיא
      • תורתך שעשועי – תולדות אהרן
      • כי הם חיינו – ויזניץ
      • ועד קביעת עיתים לתורה – צאנז
      • יגדיל תורה – בעלזא
    • ימי הילולא של גדולי ישראל
    • על דא ועל הא
    • כתבות וראיונות
  • 0 פריטים₪0.00
  • חגים ומועדים
    • ראש השנה
    • יום כיפור
    • סוכות
    • חנוכה
    • עשרה בטבת
    • ט"ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • ל"ג בעומר
    • חודש אייר
    • חג השבועות
    • בין המצרים
    • תשעה באב
  • סיפורי צדיקים
    • סיפורים קצרים
  • שאל את הרב
  • חנות המבצעים שלנו
  • וידאו שחייבים לראות
  • חדשות ‘דרשו’
  • סגולות וישועות
  • צור קשר
    • אודות ‘דרשו’
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולי הלימוד השונים של ‘דרשו’
    • הפותח בכל יום – המייל היומי של דרשו
הופיע! לקראת שבת פרשת תצוה - פורים
פורים במודז'יץ
פורים ב'ברסלב' מאה שערים
מרן זצ"ל: "זכר למחצית השקל מגן מכל מיני חולאים!"
"אם מצאתי חן בעינך המלך יינתן לי נפשי בשאלתי" ● אוצר הסגולות המלא ליום הפורים
"לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה"
"אני קָרָאִי", אמר האיש למרן שליט"א
"הרוצה שיתקבלו בקשותיו, יתפלל עליהן בראש חודש אדר"
"אל תשאלו מה גילה לי ילד בן 10, רגע לפני שחתמתי חוזה"
"הגעתי למסקנה כי זה הדבר הנכון לעשות!"
צפו: ציור הסנה באבני הר סיני
דף הבית חגים ומועדים חנוכה כשהגיע הבחור, ביקש אביה של הבת לתהות על קנקנו. אולם כיצד יעמוד הגביר על גדלותו בתורה, הרי הוא אינו יודע מאיזה צד פותחים את הגמרא… ואז נזכר בשאלה שנקרה במוחו שנים רבות: "ובכן, מדי ליל שבת, אני קורא את משנת 'במה מדליקין'. המשנה מונה שורה של דברים שאין מדליקין בהם את הנר בשבת, והאחרון שבהם –'ולא בחלב נחום'… אמור לי, במה חטא אותו נחום, שאסרו חכמים להדליק בחלב שלו?"…

כשהגיע הבחור, ביקש אביה של הבת לתהות על קנקנו. אולם כיצד יעמוד הגביר על גדלותו בתורה, הרי הוא אינו יודע מאיזה צד פותחים את הגמרא… ואז נזכר בשאלה שנקרה במוחו שנים רבות: "ובכן, מדי ליל שבת, אני קורא את משנת 'במה מדליקין'. המשנה מונה שורה של דברים שאין מדליקין בהם את הנר בשבת, והאחרון שבהם –'ולא בחלב נחום'… אמור לי, במה חטא אותו נחום, שאסרו חכמים להדליק בחלב שלו?"…

הגה"צ רבי ראובן קרלנשטיין זצ"ל על הנסים והנפלאות
כ' כסלו תשפ"א
הצטרפו לניוזלטר הייחודי שלנו

ידועה קושיית ה"בית יוסף", מדוע קבעו שמונה ימי חנוכה זכר לנס פך השמן, שהספיק ליום אחד ודלק שמונה ימים, הרי הנס היה רק שבעה ימים?

על קושיה זו נאמרו תילי תילים של תירוצים, פלפולים ומערכות שלימות, הסבא מקלם זצ"ל מתרץ זאת על דרך המחשבה והמוסר:
אכן, נס הדלקת השמן היה שבעה ימים, אבל הייתה עוד מעלה גדולה שהתעוררה מחמת אותו נס: בני אדם מתייחסים אל השמן הדולק כאל דבר טבעי. הם חושבים בלבם: כשם שבדרך הטבע החומץ לא דולק – כך בדרך הטבע השמן דולק. כאשר הם ראו כיצד השמן דולק בדרך נס, הם הגיעו להכרה שיש כוח עליון שעומד מאחורי פעולת השמן, מכאן הם הגיעו להכרה כי גם כאשר השמן דולק באופן 'טבעי', הדבר לא נעשה מאליו, אלא יש כוח עליון שמדליק אותו.

רבי חנינא בן דוסא אמר לבתו: "מי שאמר לשמן וידלוק – הוא יאמר לחומץ וידלוק" (תענית כה ע"א). אבל גם להיפך: מי שאומר לחומץ לדלוק בדרך נס, הוא זה שאומר לשמן לדלוק בדרך הטבע, כביכול.

אם כן, בעצם, אין הבדל בין שמן שדולק בדרך הטבע לשמן שדולק בדרך נס – הכל נס! כל הטבע הוא נס; נס נסתר שמלובש בלבוש טבעי. נמצא, שבעצם, הנס שבהדלקת המנורה בפך השמן היה שמונה ימים: ביום הראשון היה נס נסתר, ובשבעת הימים שלאחר מכן היה נס גלוי.

הלימוד החשוב הזה התעורר אצלם על ידי נס פך השמן. על כן, מלבד זכר לשבעת ימי הנס הגלוי, קבעו יום נוסף זכר להדלקה ביום הראשון, שאז חדרה בהם ההכרה, שגם ההדלקה ה'טבעית' באותו יום הייתה נס – נס נסתר.

כך מפרשים את הנאמר ב"מעוז צור": "בני בינה ימי שמונה קבעו שיר ורננים". "בני בינה" – על ידי הבינה שקיבלו מהנס הגלוי של המנורה שדלקה שבעה ימים, "ימי שמונה קבעו שיר ורננים" – קבעו זכר גם ליום הראשון, וביחד – שמונה ימים, להודיע לדורות עולם כי אף ההדלקה הטבעית היא נס; נס נסתר שמלובש בטבע.

בחנוכה אוכלים סופגניות ספוגות בשמן, זכר לנס פך השמן. אכילת סופגנייה צריכה לגרום לנו להיות ספוגים באמונה, ספוגים בהכרה שכל הטבע שסביבנו הוא נס אחד גדול. שום דבר לא נעשה מאליו, הכל משמיים, כל צעד ושעל נעשה בהשגחה מדוקדקת.
את הלימוד הזה למדים מנס חנוכה. האמונה הזאת ספוגה בשמן של הסופגנייה. שום דבר אינו טבעי ואינו נעשה מאליו, הכל משמיים, והכל נעשה בחשבון מדוקדק.

ערכה של עניית אמן

כאשר יוסף הצדיק יצא מבית הסוהר הוא היה צריך לברך "ברוך מתיר אסורים". אבל מדוע אנו מברכים ברכה זו מדי יום? וכי היינו כלואים בבית הסוהר?

התשובה היא: כן! בלי הקב"ה, אנחנו כלואים ומשותקים, מכף רגל ועד ראש. מי גורם לנו שנוכל להניע את ידינו ורגלינו? הקב"ה! שום דבר לא קורה מעצמו. ואחרי שהקב"ה התיר אותנו מבית האסורים, ונתן לנו את היכולת להניע את ידינו ולנוע ברגלינו, עלינו לברכו על כך בשם ומלכות.

כך צריך להיות מבטו של האדם על כל מה שקורה לו: שום דבר לא מובן מאליו. כל מה שקורה לו, גם הדברים הפשוטים ביותר, הם בגדר נס; נס נסתר המלובש בלבוש טבעי.

כשאנו אומרים בברכת ההודאה: "ועל נסיך שבכל יום עמנו, ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת ערב ובוקר וצהרים" – הכוונה היא לאותם ניסים נסתרים שנעשים לנו בכל רגע ורגע, על כל צעד ושעל.

אם זה יהיה המבט שלנו, גם התפילות שלנו תקבלנה אצלנו משמעות אחרת לגמרי. כל ברכה צריכה להיאמר עם כל כוונת הלב, ועם כל רגשי ההודאה לה' השוכנים בלבנו; כל עניית 'אמן' צריכה להיות בכוונה עצומה.

אין לנו מושג בחשיבותה של ברכה אחת, בערכה של עניית אמן אחת. מובא בספרים הקדושים, כי כדאי הוא כל העולם כולו בשביל עניית אמן אחת של יהודי אחד!

כאשר אדם קם בבוקר ורואה חמה בזריחתה, הוא מתפעל: איזו בריאה מופלאה! מה הפעולה המתבקשת ממנו? תכנס לבית הכנסת ותודה לבורא עולם על שהוא "יוצר אור ובורא חושך", תברך אותו: "ברוך אתה ה' יוצר המאורות".

כך אומרים חז"ל במדרש (בראשית רבה סח, ט): "בערבית צריך אדם לומר: 'יהי רצון מלפניך ה' אלוקי שתוציאני מאפילה לאורה'. בשחרית צריך לומר: 'מודה אני לפניך ה' אלוקי שהוצאתני מאפילה לאורה'. במנחה צריך אדם לומר: 'יהי רצון מלפניך ה' אלוקי שכשם שזיכיתני לראות חמה בזריחתה, כך תזכני לראותה בשקיעתה'".

אך אם אדם רואה את מעשי ה' ואת חסדיו, וממשיך לחיות את חייו בשוויון נפש – האדם הזה לא חי, הוא בבחינת מת!
כאן עולה מחשבה נוראה: מה עם אלו שכן זוכים להתפלל לה' ולברך בכל בוקר: "יוצר אור ובורא חושך", "ברוך אתה ה' יוצר המאורות", אבל התפילה שלהם יבשה, בלי כוונה, בלי התלהבות, האם אפשר לקרוא לכך 'תפילה'? האם זו הודאה? האם הם אינם בבחינת 'מתים'?! נורא נוראות!

אבי, זכרונו לברכה לחיי עולם הבא, היה בעל תפילה אצל ה"חזון איש" זכותו תגן עלינו. תפילת שחרית בבית ה"חזון איש" הייתה כמנהג ותיקין. ה"חזון איש" היה חולה וחלוש, ופעמים רבות היה נכנס לתפילה באיחור. כמובן, לא היו מתחילים את התפילה לפני שהוא נכנס. מיד כשנכנס החלו בתפילה, אך בגלל האיחור בתחילת התפילה, זמן הנץ החמה התקרב. ואז התעוררה השאלה כיצד לנהוג, האם להאיץ את קצב התפילה כדי להספיק להגיע לתפילת שמונה עשרה בזמן הנץ החמה, או להתפלל בקצב הרגיל, וכתוצאה מכך לאחר את זמן הנץ החמה.

העניין חזר והתעורר בכל פעם שה"חזון איש" נאלץ להיכנס למקום התפילה באיחור. בקרב המתפללים היו חילוקי דעות, חלק אמרו כך וחלק אמרו כך. החליט אבא לגשת אל ה"חזון איש", ולשאול אותו אחת ולתמיד כיצד ראוי לנהוג.
השיב ה"חזון איש": אין כאן שאלה כלל. תפילת ותיקין בהנץ החמה – זו מעלה בתפילה, אבל אינה מעצם הדין. אולם תפילה חפוזה – אינה תפילה כלל!

קודם כל תתפלל, אחר כך אפשר להוסיף עוד מעלות והידורים בתפילה. אבל אם התפילה חסרה מעיקרא, מה הערך לכל אותן מעלות והידורים?

יחשוב כאילו שכינה נגדו

האמת היא שזה לא חידוש של ה"חזון איש", זו הלכה פשוטה שחייבת לעמוד לנגד עיניו של כל יהודי.

וזה לשון ה'שולחן ערוך' (אורח חיים סימן צח סעיף א): "המתפלל צריך שיכוון בלבו פירוש המילות שמוציא בשפתיו, ויחשוב כאילו שכינה כנגדו, ויסיר כל המחשבות הטורדות אותו, עד שתישאר מחשבתו וכוונתו זכה בתפילתו. ויחשוב כאילו היה מדבר לפני מלך בשר ודם, היה מסדר דבריו, ומכוון בהם יפה לבל ייכשל, קל וחומר לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, שהוא חוקר כל המחשבות".

מוסיף ה'שולחן ערוך': "וכך היו עושים חסידים ואנשי מעשה, שהיו מתבודדים ומכוונין בתפילתם, עד שהיו מגיעים להתפשטות הגשמיות ולהתגברות כוח השכלי, עד שהיו מגיעים קרוב למעלת הנבואה".

זה היסוד של תפילה! זו תפילה של עידית – "מבכורות צאנו ומחלביהן". כל חיסרון בשלמות של התפילה מנחית אותה למדרגה נמוכה יותר.

אומרת הגמרא (ברכות ו ע"ב): "מאי (תהלים יב, ט) 'כרום זלות לבני אדם' – אלו דברים שעומדים ברומו של עולם ובני אדם מזלזלין בהן". מה הם הדברים שעומדים "ברומו של עולם"? אומר רש"י: "זו תפילה שעולה למעלה".

אוי! כמה התפילה צריכה חיזוק! אמנם לא קל להגיע למעלתם של אותם "חסידים ואנשי מעשה", אבל אף אחד אינו פטור מלעבוד על עצמו כדי להגיע למדרגתם.

לכן, מיד לאחר שמורה לנו ה'שולחן ערוך' מהי תפילה כהלכתה, הוא מוסיף להדריכנו כיצד זוכים לכך: "וצריך שיחשוב בדברים המכניעים הלב, ומכוונים אותו לאביו שבשמים, ולא יחשוב בדברים שיש בהם קלות ראש". מוסיף הרמ"א: "ויחשוב קודם התפילה מרוממות הא-ל יתעלה ובשפלות האדם, ויסיר כל תענוגי האדם מלבו".

בסעיף ב' אומר ה'שולחן ערוך': "לא יתפלל במקום שיש דבר שמבטל כוונתו, ובשעה המבטלת כוונתו".
ובסעיף ג': "יתפלל דרך תחנונים, כרש המבקש בפתח, ובנחת, ושלא תראה עליו כמשא ומבקש ליפטר ממנה".

לא מדובר על הידורים וחומרות, אלא על עצם התפילה! תפילה איננה קריאת פסוקים מתוך הסידור. תפילה לא 'אומרים' ולא 'קוראים', תפילה מתפללים, מתחננים, מבקשים. תפילה היא עבודת ה'! "'ולעבדו בכל לבבכם', איזו היא עבודה שהיא בלב – הוי אומר זו תפילה" (תענית ב ע"א). עבודת ה' צריכה להיות בכוונה, בתחינה, עם כל הלהט וההתלהבות דקדושה.

אומרים חז"ל (ברכות טו ע"ב): "כל הקורא קריאת שמע ומדקדק באותיותיה – מצננין לו גיהנום".

מה ענין השכר למעשה?

ה"בית יוסף" (אורח חיים סי' סב) מביא את דברי רבי יצחק אבוהב (מקסטיליה, להבדיל מרבי יצחק אבוהב בעל 'מנורת המאור'), שיש כאן מדה כנגד מדה: "הטעם שמצננין לו גיהנום, שמאחר שהוא מעורר עצמו בזה ומניע חום טבעי לדקדק באותיותיה, בשכר זה החום הטבעי – מצננין לו חום אחר שהוא בגיהנום".

תפילה בכוונה ושימת לב

פנה אלי יהודי: "תאמר לי, למה אני סובל כל כך מכאבי שיניים, הרי אני נזהר מלדבר לשון הרע. למה זה מגיע לי?".

אמרתי לו: איננו יודעים חשבונות שמים. אבל גם בהבנה שלנו, לא מספיק לשתוק ולא לדבר. הפה נועד כדי להשתמש בו – לדברי תורה, לתפילה. האדם צריך לבדוק את עצמו, איך נראית התפילה שלו, איך נראות המילים היוצאות מפיו, איך הוא משמיע אותן – בכוונה או כלאחר יד, בנחת או בחטף, מתוך שימת לב והבנת משמעותן ופירושיהן של המילים, או תוך מלמול הברות חסרות פשר.
בעניין זה, ולכבוד חנוכה, מה מתאים יותר מאשר לספר על אותו עשיר יהודי שחשק בחתן תלמיד חכם לבתו. הגיע הגביר אל ראש הישיבה של אחת הישיבות המובחרות, וביקש ממנו שישדך לבתו את העילוי של הישיבה. ראש הישיבה הציע לו את אחד הבחורים, וגמר עליו את ההלל.

כשהגיע הבחור לביתה של המיועדת, ביקש אביה הגביר לתהות על קנקנו. אולם כיצד יעמוד הגביר על גדלותו בתורה, הרי הוא אינו יודע מאיזה צד פותחים את הגמרא… ואז נזכר בשאלה שנקרה במוחו שנים רבות, ולא מצא לה הסבר ופתרון. והנה עתה, ממש מן השמים, צצה לו הזדמנות פז להרשים את הבחור בידיעותיו, ובד בבד לבחון את ידענותו של הבחור…

"יש לי שאלה שהתעוררה אצלי מזמן", פנה האב אל בחור הישיבה, "ואשמח אם תוכל למצוא לה הסבר שיניח את דעתי".
הבחור ידע כי בזאת ייבחן, והיטה את אזנו לשמוע את שאלתו של הגביר.

"ובכן, מדי ליל שבת, בין קבלת שבת לתפילת ערבית, אני קורא יחד עם כל הציבור את משנת 'במה מדליקין'. המשנה מונה שורה של דברים שאין מדליקין בהם את הנר בשבת, והאחרון שבהם – אומרת המשנה – 'ולא בחלב נחום'… אמור לי, במה חטא אותו נחום, שאסרו חכמים להדליק בחלב שלו?…

הבחור ראה עם מי יש לו עסק. הוא לא רצה להעמיד את הגביר על טעותו המביישת, הרי כל ילד ב"חידר" יודע לקרוא את השורה הזאת כהלכה, ולהציב את הנקודה במקומה הנכון: "ולא בחלב. נחום המדי אומר"…

הבחור עטה על פניו ארשת רצינית, הרהר קמעא, ואז השיב: שאלה יפה שאלת, ואשיב לך עליה. פרשת בשלח פותחת בסיפור יציאת מצרים: 'ויהי בשלח פרעה את העם, ולא נחום' (נחם במקור)… כל עם ישראל יצאו ממצרים, ורק נחום לא יצא עמם. לכן קנסו אותו לדורי דורות, שלא ישתמשו בחלב שלו"…

נשק הגביר לבחור ואמר: "הנה תלמיד חכם כלבבי. ברוך ה' שזימן לי חתן ראוי לבתי המהוללה"…

אם הגביר שואל כעניין, בחור הישיבה משיב כהלכה…

תפילה בכוונה – עניין של הרגל

נחשוב לרגע, האם באמת אנו נקיים לגמרי משגיאות מביכות כאלה? אדם יכול להתפלל עשרות שנים, שלוש תפילות בכל יום, ולומר פסוקים ומילים בלי שיבין את משמעותם. הוא יכול לשבש מילים, משפטים ופסוקים, בלי שבכלל ישים לב לכך. בעצם, האדם הזה לא מתפלל תפילה אמיתית, תפילתו היא כמעשה קוף בעלמא. נורא נוראות!

אחרי מאה ועשרים שנה יתייצב היהודי בבית דין של מעלה. יאמרו לו: "מצטערים, לא התפללת!". הוא יצעק: "אני? לא התפללתי? הרי לא עבר עלי יום אחד בלי שלוש תפילות במנין".

ואז יציגו בפניו את כל התפילות שלו, הכל, כולל המחשבות והכוונות בשעת התפילה. הכל מתועד לפרטי פרטים, הכל שקוף, אי אפשר לרמות, אי אפשר לזייף. הוא יביט על עצמו, ויראה כיצד הוא מתפלל בחפזה, ממלמל מילים, מחשבות זרות ממלאות את מוחו בשעת התפילה.

כמה אומלל יהיה היהודי הזה! מה יוכל אז לומר להגנתו? שמיהר? שהיה טרוד? גם אם כל ההסברים וכל התירוצים נכונים, אבל למעשה, תפילה כתקנה – הוא לא התפלל!

כששהיתי בחו"ל התפללתי באחד מבתי הכנסת ביום חול, ומאד הצטערתי לראות את צורת התפילה שם. הכל נעשה בחפזה, במהירות, בבהילות, בחטף, כאילו מישהו רודף אחריהם. באתי לממונים והערתי להם על כך בעדינות.

אמרו לי: "תבין אותנו, אין זמן, כולם ממהרים".

אמרתי להם: "זה עתה התפללנו ערבית. אמרנו בתפילה: 'כי הם חיינו ואורך ימינו'. עבודת ה', תורה ומצוות – זה החיים שלנו. וכשאתם אומרים 'אין זמן', בעצם אתם אומרים שאין לכם זמן לחיות! בשביל מה צריכים זמן אם אתם מוותרים על עצם החיים?!".
הם היו נבוכים מן הדברים, וניסו להצטדק: "מה לעשות? קשה לשנות את ההרגלים של האנשים אצלנו. אבל לכל הפחות הם מתפללים, גם זה משהו. יותר טוב מכלום".

השבתי להם: "זכורני, בצעירותי, כשלמדתי ב'חידר', יום אחד נשברו משקפיו של המלמד הזקן. הוא היה עני ואביון, לא היה לו כסף לרכוש משקפיים חדשים. למחרת הוא הגיע ל'חידר' כשעל פניו המשקפיים השבורים, עדשה אחת חסרה, והעדשה השניה מודבקת בנייר דבק שקוף"…

שאל אותו אחד המלמדים: "אמור לי, ר' משה, איך אפשר להרכיב את המשקפיים בצורה כזאת?".
השיב המלמד: "תאמין לי, באמת לא נוח, אבל זה יותר טוב מכלום"…

אמרתי לגבאים: "ככה נראות התפילות שלכם, שברי פסוקים מודבקים בדבק סלוטייפ… ועל כך אתם אומרים: יותר טוב מכלום?"…
אמנם קשה לשנות הרגלים, אבל אם צריך – אפשר! כל זמן שהנר דולק אפשר לתקן. אפשר להתחיל עם הברכות הקצרות, ברכות הנהנין; לברך את הברכה בכובד ראש, לכוון במילים, לכוון בשם ה'. לאחר שמתרגלים רואים שהמשימה אפשרית בהחלט, לא רק בברכות קצרות אלא גם בברכת המזון, בקריאת שמע ובתפילה. ואז, תאמינו לי, החיים שלכם ישתנו לבלי הכר.

(מתוך 'דורש טוב' – חנוכה)

הרב ראובן קרלינשטיין חנוכה כוונה תפילה

אולי גם יעניין אותך

הם לא ציפו לתגובה כה חריפה. הגרב"צ אבא שאול פשט את הפראק והחל להדיח את הכלים בעצמו...
שמע זאת רבי אהרן קוטלר והחל מתרוצץ ממוסד למוסד ולבקש שלא ישלחו דואר בסוף השבוע כדי שהעובדים היהודים יוכלו לא לעבוד בשבת קודש
מחיאות הכפיים עוררו את חשדו... סך הכל שולחן כתיבה! אך עד מהרה התאמת חשדו.
נשלמות ההכנות לכינוס האדיר של 'דרשו' לבני הישיבות...
מה גורם לאדם להגיד תודה פעמיים על אותו...
אוגדן עלוני השבת | פרשת לך לך תשע"ח...
הופיע! לקראת שבת פרשת תצוה - פורים
פורים במודז'יץ
פורים ב'ברסלב' מאה שערים
מרן זצ"ל: "זכר למחצית השקל מגן מכל מיני חולאים!"
"אם מצאתי חן בעינך המלך יינתן לי נפשי בשאלתי" ● אוצר הסגולות המלא ליום הפורים
"לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה"
"אני קָרָאִי", אמר האיש למרן שליט"א
"הרוצה שיתקבלו בקשותיו, יתפלל עליהן בראש חודש אדר"
"אל תשאלו מה גילה לי ילד בן 10, רגע לפני שחתמתי חוזה"
"הגעתי למסקנה כי זה הדבר הנכון לעשות!"
צפו: ציור הסנה באבני הר סיני
הופיע! לקראת שבת פרשת תצוה - פורים
פורים במודז'יץ
פורים ב'ברסלב' מאה שערים
מרן זצ"ל: "זכר למחצית השקל מגן מכל מיני חולאים!"
"אם מצאתי חן בעינך המלך יינתן לי נפשי בשאלתי" ● אוצר הסגולות המלא ליום הפורים
"לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה"
"אני קָרָאִי", אמר האיש למרן שליט"א
"הרוצה שיתקבלו בקשותיו, יתפלל עליהן בראש חודש אדר"
"אל תשאלו מה גילה לי ילד בן 10, רגע לפני שחתמתי חוזה"
"הגעתי למסקנה כי זה הדבר הנכון לעשות!"
צפו: ציור הסנה באבני הר סיני

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה

ביטול

פוסטים נוספים

הצטרפו לניוזלטר הייחודי שלנו
החדשים באתר
סגולות וישועות

תוך כדי שיחה שאל אותי הרב מה יש לי בתיקי. הוצאתי את דפי החתימות והראיתי לו. מיד כשראה זאת, נפלטה מפיו צעקת בהלה. "ווי!" מה קרה? - שאלתי אותו, והוא סיפר...

שלושה סיפורים על גודל חשיבותה של זהירות בכבוד בית הכנסת

קול העם

האוזן השניה חזרה לשמוע, שני הבנים התארסו בתוך שבועיים, והילד השביעי נכנס פתאום הביתה עם כיפה על הראש...

שרשרת מופלאה של שלושה סיפורי ישועה - והכל בגלל חיוך אחד!

סיפורים קצרים

כששב האברך עם העוגיות עבור שכנו לנסיעה, מתפתחת לה שיחה. "אני רוצה להציע לך עסקה", אומר לו האיש במבטא אמריקאי. "אני לא איש עסקים, אני לומד", משיב האברך. "זה בדיוק העניין" - עונה האמריקאי...

הארת פנים שמימית על אם הדרך בין יקנעם למירון

כי תשא

היכן היה קונה מרן ה'חזון איש' את כובעיו? מדוע מעך הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ את מגבעתו החדשה? ומהיכן השיג מקבץ הנדבות 'כובע המבורג' מהודר?

צרור סיפורים על גדולי ישראל וכובעיהם...

כמה קבלת במבחן?
פרשת השבוע
פרשת בראשית
פרשת בראשית
פרשת נח
פרשת לך לך
פרשת וירא
פרשת חיי שרה
פרשת תולדות
פרשת ויצא
פרשת וישלח
פרשת וישב
פרשת מקץ
פרשת ויגש
פרשת ויחי
פרשת שמות

פרשת שמות
פרשת וארא
פרשת בא
פרשת בשלח
פרשת יתרו
פרשת משפטים
פרשת תרומה
פרשת תצוה
פרשת כי תשא
פרשת ויקהל
פרשת פקודי

פרשת ויקרא

פרשת ויקרא
פרשת צו
פרשת שמיני
פרשת תזריע
פרשת מצורע
פרשת אחרי מות
פרשת קדושים
פרשת אמור
פרשת בהר
פרשת בחוקותי

פרשת במדבר

פרשת במדבר
פרשת נשא
פרשת בהעלותך
פרשת שלח
פרשת קרח
פרשת חוקת
פרשת בלק
פרשת פנחס
פרשת מטות
פרשת מסעי

פרשת דברים

פרשת דברים
פרשת ואתחנן
פרשת עקב
פרשת ראה
פרשת שופטים
פרשת כי תצא
פרשת כי תבוא
פרשת ניצבים
פרשת וילך
פרשת האזינו
פרשת וזאת הברכה

קו השיעורים של 'דרשו'
כל שירי דרשו להאזנה
מבקש שלמה דסקל
00:00
--:--
  • 1. מבקש - שלמה דסקל
  • 2. הדרן - אברמי רוט ומקהלת שירה חדשה
  • 3. ולירושלים - שלמה דסקל
  • 4. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 5. צמאה - אייזיק האניג
  • 6. בדברי תורה - הרב ירמיה דמן
  • 7. אחינו - אברמי רוט
  • 8. והוא א-לי - אלי לאופר, אפרים מנת, מקהלה
  • 9. דרשו - שלמה דסקל
  • 10. לדור - אברמי רוט
  • 11. ויהיו בנינו - סולן: רולי דיקמן. מקהלת בני בישיבות ומקהלת שירה חדשה
  • 12. מחרוזת פתיחה - אפרים מנת, ר' משה דמן, מקהלה.
  • 13. השבעתי - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה, אפרים מנת.
  • 14. מבקש - ר' יעקב דסקל
  • 15. כי יש בתורה - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 16. אב הרחמים - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה.
  • 17. הדרן - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 18. ולירושלים - ר' יעקב דסקל
  • 19. מחרוזת ריקודים - ר' יעקב דסקל
  • 20. תנא דבי - אייזיק האניג
  • 21. שערי צין - אלי הרצליך
  • 22. דרשו השם ועזו - שלמה כהן
  • 23. בתורה הקדושה - מקהלת מלכות
  • 24. ובמקהלות - מקהלת מלכות
  • 25. כנשר - אייזיק העניג
  • 26. ותערב לפניך - ירמיה דמן
  • 27. יתגבר כארי - שלמה כהן
  • 28. תנא דבי אליהו - אייזיק העניג
  • 29. שערי ציון - אלי הרצליך
  • 30. מה אשיב - אהרלה סמט
  • 31. כל העולם - אהרלה סמט
  • 32. אם היו - אהרלה סמט
  • 33. אנא אמצאך - שלמה כהן
  • 34. לולי תורתך - שלמה כהן
  • 35. מלך רופא נאמן - שלמה כהן
  • 36. צמאה נפשי - אייזיק העניג
  • 37. אתה הראת לדעת - אייזיק העניג
  • 38. כתר - אייזיק העניג
  • 39. ולירושלים - יענקי דסקל
  • 40. מעוז צור - שלמה כהן, אלי לאופר
  • 41. אחינו - אייזיק האניג
  • 42. מבקש - שלמה דסקל
  • 43. צמאה - אייזיק האניג
  • 44. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 45. אני מאמין - יעקב דסקל
  • 46. ולירושלים - אייזיק האניג
  • 47. דרשו - שלמה דסקל
  • 48. קדשינו - יעקב דסקל
  • 49. והוא קלי - אלי לאופר, אפרים מנת
  • 50. לדור - אברהמי רוט
  • 51. דרשו ה' ועוזו
  • 52. ניגוני התעוררות
  • 53. מחרוזת: אבינו אב הרחמן, נר לרגלי, הנה אנוכי
  • 54. יהא רעווא
  • 55. מחרוזת: ימים על ימי מלך, כי אורך ימים, אשרי מי, אמת מה נהדר.
  • 56. כד יתבין
  • 57. אבינו מלכנו
  • 58. אורך ימים - סיום הש"ס תש"פ - אהרלה סמט, זאנוויל וינברגר
  • 59. בזכות התורה ולומדיה ינצל העולם - סיום הש"ס תש"פ - מוטי שטיינמץ
צפו: בחצרות החסידים
1/123
שאל את הרב לקראת שבת ש"ס אונליין חנות דרשו הישיבה הוירטואלית
  • תוכן ושיעורים באתר
    • דף היומי - הרב אורנשטיין
    • דף היומי - הרב שפרכר
    • דף היומי – הרב סגל
    • דף היומי באידיש – הרב סגל
    • דף היומי באנגלית – הרב לובינשטיין
    • דף היומי צרפתית – הרב מגנוז
    • דף היומי בהלכה – הרב זילברשטיין
    • דף היומי בהלכה אידיש –הרב סגל
    • הדף היומי בהלכה בצרפתית - הרב מגנוז
    • שומעים ‘דרשו’
    • תקצירי הדף היומי בהלכה
    • Daf HaYomi de Halaja en Español
    • הלכה למעשה לשבת קודש
  • מידע לנבחני דרשו
    • שיעורי ‘דף היומי בהלכה’ ברחבי הארץ
    • תוכניות דרשו
    • המבחנים הבאים ב’דרשו’
    • רשימת מוקדי המבחנים
    • לוח מבחנים לשנת תשפ”א
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
    • לוח הדף היומי בהלכה להורדה
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולים
    • לוח דף היומי בבלי
    • בדיקה אוטומטית ציונים מבחנים
    • 60 שניות מרתקות על הדף היומי
    • מבחן לדוגמא
  • שבת קודש
    • זמני כניסת ויציאת השבת ברחבי הארץ
    • לקראת שבת מלכתא
    • פרשת השבוע
    • הורדת עלונים לשבת
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • וידאו לקראת שבת
    • אוגדן עלוני השבת
    • סט לקראת שבת 5 כרכים
    • שו"ת בהלכות שבת
  • שומעים דרשו
    • שיעורי תורה
    • תכניות וראיונות
    • שירי דרשו
    • חגים ומועדים
    • הסיפור היומי
    • אירועי דרשו
    • הפותח בכל יום
    • פרשת השבוע
    • תפילת השל"ה
    • פרשת המן
    • ברכת המזון
    • נשמת כל חי
    • ערוץ 2000
  • המיוחדים שלנו
    • חנות דרשו
    • שאל את הרב
    • על דא ועל הא
    • פרשת השבוע
    • 5 דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • המוסר היומי
    • בחצרות החסידים
    • מאמרים
    • כתבות וראיונות
    • חדשות ‘דרשו’
    • חגים ומועדים
    • סגולות וישועות
    • וידאו לצפיה
    • וידאו שחייבים לראות
    • סיפורים קצרים
    • סיפורי צדיקים
משרדי דרשו
02-560-9000
פקס 02-6540269
כתובת למשלוח
דברי דואר: ת.ד. 43064
קו השיעורים של דרשו
077-2222-666 או 4992*
ייעוץ לבני הישיבות
1800-20-18-18
דרשו ארה''ב
1-888-534-7748
דרשו אנגליה
020-8050-2615
אתר דרשו הוקם ונבנה לזיכוי הרבים וללא כוונות רווח על ידי עמותת דרשו ד' ועוזו ע.ר. 580384931
כל הזכויות שמורות. לתשומת לבכם: על כל התמונות המוצגות באתר חלים זכויות יוצרים ואין להשתמש בכל שימוש שהוא ללא היתר בכתב.
Created by JewTech
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות
  • רקע בהיר
  • קו תחתי לקישורים
  • פונט קריא
  • איפוס
  • מפת אתר