כשהגיע האברך למרן הגראי"ל שטיינמן זי"ע ושטח לפניו את מבוקשו, נענה מרן ואמר לו נחרצות: "תניח תפילין בכל יום"… האברך נבהל, והרי מעודו לא עבר עליו יום ללא הנחת תפילין?!

סיפר הגאון רבי יצחק סבאג שליט״א דומו״ץ דק״ק מרכז התורה בצרפת ומראשי ישיבת 'חזון ברוך', מעשה שהיה באחד מקרובי משפחתו, אברך יר״ש, שנועץ בו אודות איזה קושי מסויים שהיה מנת חלקו, והוא יעץ לו לנסוע למרן הגראי"ל שטיינמן זיע״א ולשטוח את שאלתו בפניו, ואת אשר יורה עליו לעשות.

אותו קרוב משפחה לא היסס ונסע למרן זיע״א ושטח את מבוקשו, והנה למרבה הפלא נענה מרן זיע״א ואמר לו נחרצות: "תניח תפילין בכל יום"… בשומעו זאת נבהל אותו אברך, שהרי מעודו לא עבר עליו יום ללא מצוות תפילין, ומקפיד הוא על קלה כבחמורה. לתומו ומרוב בהלה, נישק את ידו של מרן ראש הישיבה זצ״ל ופנה לדרכו, כאשר בליבו חשב שמרן לא הבין אותו ולא קלט מי הוא, שהרי הוא אברך יר״ש ומה לו ולהוראות כאלו…

לאחר מכן סיפר את המאורע לאחד מקרובי מרן זיע״א, שבירר אצל הנכד שיחי' שהיה בקבלת קהל ושאלו לפשר הדברים. הלה אמר כי אכן באותו מעמד שאל באוזני מרן – "וכי הסבא לא רואה כי מדובר באברך בר אוריין ויר״ש?" וביאר לו מרן כי כוונתו היתה שעליו לבדוק את תפיליו ולוודא את הידורן וכשרותן.

האברך הנ״ל ששמע את דברי מרן נרגע, אך עדיין בסתר ליבו לא הבין מדוע הוציא מרן מפיו את הדברים בלשון זו – "תניח תפילין בכל יום".

בנוסף, אותו אברך כבר בדק את תפיליו מספר שנים קודם לכן, ועל כן התקשר אל ש"ב הגר"י סבאג  שליט״א, סיפר לו את המאורע ואת דברי מרן זיע״א, והוסיף כי כבר בדק את תפיליו לא מזמן ולכך יצא י״ח בזה. אך הרב סבאג אמר לו נחרצות, כי כבר נודע בשערים כי מרן זיע״א דבר ה' בפיו, ואינו מוציא את דבריו לבטלה, ועליו להזדרז ולבדוק את תפיליו אצל סופר מומחה ויר״ש מרבים ולא למצוא אמתלאות. וכך הוה.

והנה מה נדהמו עת צלצל הטלפון בבית האברך, ועל הקו היה הסופר שבודק את התפילין, שהודיע כי בהרבה מהאותיות ה'קוצו של יו"ד אינו כשיטת ר״ת. שאלו האברך – האם זה מעכב? והסופר, שהיה מומחה גדול בהלכות תפילין, אמר לו כי החזו״א כותב שמי שאין בתפיליו את קוצו של יו״ד לפי ר״ת, הוא קרקפתא דלא מנח תפילין…!

האברך נאלם דום. באותה שניה הבין את לשון מרן זיע״א שאמר "תניח תפילין בכל יום", שהרי לפי החזו״א היה קרקפתא דלא מנח תפילין. ויהי לנס. ולמותר לציין שהאברך הנ״ל ראה ישועות גדולות כבר באותה שנה.

 (גיליון 'דחזיתיה' בתוך 'קובץ גיליונות' חנוכה תש"פ)