סיפר הרה"ח הנגיד ר' יונתן בנימין עסטרייכר: זכיתי בעז"ה לקירבה אצל הצדיק האדמו"ר רבי הערשלע ספינקער זצוק"ל. תקופה קצרה קודם עלותו לשמי מרום הכנסתי אליו 'מטבע גדול', והמשב"ק ר' שמעיה קעסלער אמר לי אז שממש החייתי את נפשו, כי בזה עלה לרבי הערשלע לשלם כל חובותיו.
והנה בחורף שנת תש"ס בניתי בתים בוויליאמסבורג, ואירע שם אסון שגוי אחד נפל מן הגג ומת שם, מיד נעשתה שערוריה גדולה אצל השלטונות, ואמרו שהמקום לא היה שמור בבטיחות כפי חוקי הבניה, ואצלם ג"כ יש הכלל של 'עבירה גוררת עבירה' וממילא התחילו בחקירה ודרישה על כל הדברים שלי, והייתי טרוד כל היום וגם לרבות הלילות עם עורכי דין וכו' וכו'. בקיצור, המצב לא הי' טוב, וד"ל.
באותו חורף הייתי בבית החיים בניו ג'רז'י לרגל היארצייט של אבי ע"ה בכ"ח בשבט, והלכתי גם לציונו של הרה"ק רבי הערשעלע זצ"ל. כשבאתי לשם יצאה הרבנית ע"ה מהאוהל ואמרה לי, שרצתה לצלצל אלי כי יש לה דבר נחוץ למסור לי – והוא, שבעלה הקדוש זצ"ל נתגלה אצלה בחלום וציווה למסור לי שלא אדאג כלום אודות הפרשה של הגוי, כי בסופו של דבר לא יהיה כלום!
דבריה היו עלי כמים קרים על נפש עיפה, ודבריו התקיימו במלואם ב"ה.
במעשה הנ"ל הזכרתי עצמי גם אצל כ"ק אדמו"ר מטאהש, ואמר לי: "ביי דעם שופט וועט זיין קידוש ה'" – אצל השופט יהיה קידוש ה'. ולא הבנתי אז בדיוק כוונתו.
כשבאתי לפני השופט היה שם תובע רשע שרצה שיעניש אותי בעונשים חמורים ה"י, והשופט ביטל כל דבריו כלאחר יד ועשה ממנו ליצי ליצנות… עד שלבסוף אמר התובע שעכ"פ צריכין לענוש אותי בקנס ממון גדול, והשופט אמר שיקנוס אותי בסכום של 50 דולר… ויהי לפלא!
(ע"פ קונטרס נתקיימה ב"י, ברוקלין תשע"ד)